יואל ליאון, בנם של אלן ליאון והלן בכר, נולד בשנת 1964 בסנט-אוולד שבצרפת, גדל באש-סור-אלזט שבלוקסמבורג, ועלה לארץ בשנת 1982 במסגרת הכשרת "בני עקיבא" בקיבוץ שדה אליהו. נשוי לרבקה ואב לשמונה ילדים.
בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אריאל, נושא המחקר שלו עסק בנושא "שירות החוץ הישראלי ועליית היהודים ממדינות החסות הצרפתיות(1948-1956)", תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת לטביה ותואר ראשון במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית.
לאחר שירותו הצבאי ולימודים אקדמיים, הצטרף באוגוסט 1993 לשירות החוץ הישראלי.
בין 2018 ל-2021 שירת ליאון כשגריר מיוחד ומוסמך של מדינת ישראל באוקראינה[4]. לאחר ששימש כראש המטה המדיני של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי (2017 - 2018). לפני כן שימש כשליח מיוחד של מדינת ישראל לענייני השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה. במסגרת תפקידו קידם החלטה בפרלמנט האירופי בנדון[5][6] ושיפר את התיאום עם הארגונים היהודים[7].
בין אוגוסט 2014 לספטמבר 2016 ניהל את מחלקת הסברה, אקדמיה ומיתוג[8] באגף תקשורת והסברה במשרד החוץ בירושלים. ליאון ניהל את הפקתו וניודו של מיצג אינטראקטיבי "פתח דלת לישראל"[9] שהוצב ברומא, פריז, ורשה, מוסקבה, סינגפור ובנגלור.
לפני מינויו במונטריאול, (2009–2011) שירת כדובר[11] וקונסול לענייני תקשורת בקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק. שם היה אחראי לקשר הישיר עם התקשורת המקומית והארצית של ארצות הברית היושבת באזור ניו יורק.
לפני ניו יורק שימש כסגן מנהל המחלקה למערב אירופה במשרד החוץ בירושלים, והיה אחראי ליחסים המדיניים עם גרמניה.
בין 2002 ל-2007 שירת כיועץ מדיני בשגרירות ישראל בברלין, אחראי על נושא ההסברה במדינות דוברי גרמנית.
יואל ליאון גם שירת בעבר כסגן השגריר בלטביה, באסטוניה ובליטא בשגרירות ישראל בריגה וממונה על היחסים עם סלובקיה בשגרירות ישראל בווינה.
לפני הצטרפותו לשירות החוץ, שימש כסגן הרב של קק"ל ולפני כן כממלא מקום מנהל מחלקת התפוצות של משרד הדתות בירושלים.
משימות מיוחדות
בשנת 1999, ליאון היה לישראלי הרשמי הראשון שלקח חלק במשימת פיקוח על בחירות של OSCE, הארגון לביטחון ושיתוף הפעולה באירופה.
במהלך מבצע "חומת מגן" (2001) שימש כדובר מטעם משרד החוץ בצוות המיוחד שהוצב בבית לחם[12].
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" (2009) היה אחראי על מרכז התקשורת של משרד החוץ בשדרות.
בסוף פברואר 2022, עם פלישת רוסיה לאוקראינה נשלח ליאון למולדובה לסייע לישראלים לצאת מאזורי הקרבות באוקראינה וכן לסייע לפליטים מאוקראינה שהגיעו למולדובה.[13][14]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ליאון מילא תפקיד משמעותי בהסברה הישראלית. הוא מונה לתפקיד סגן דובר משרד החוץ בחירום, ובמסגרת זו היה אחראי על תדרוך וליווי משלחות של עיתונאים ומשפיענים בינלאומיים. פעילותו התמקדה ביישובי עוטף עזה, אזור שהיה במוקד הלחימה, וכללה הסברת המצב בשטח והצגת העמדה הישראלית לתקשורת הבינלאומית. תפקידו זה נמשך במשך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, תקופה קריטית מבחינת התקשורת וההסברה. מינוי זה הדגיש את ניסיונו הרב של ליאון בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, והיווה המשך ישיר לתפקידיו הקודמים בתחום התקשורת במשרד החוץ.[15]
