יואל חסון

לידה	2 באפריל 1973 (בן 51) כ"ט באדר ב' ה'תשל"ג תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	המרכז הבינתחומי הרצליה
מפלגה	קדימה
סיעה	קדימה התנועה המחנה הציוני
חבר הכנסת 17 באפריל 2006 – 5 בפברואר 2013 (6 שנים)
31 במרץ 2015 – 30 באפריל 2019 (4 שנים) כנסות 17 - 18, 20
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־19 6 במאי 2009 – 27 ביולי 2011 (שנתיים) → מיכאל איתן רוני בר-און ←
תפקידים בולטים סגן יושב ראש הכנסת יו"ר הקואליציה יו"ר סיעת המחנה הציוני בכנסת מנכ"ל התנועה יועץ ראש הממשלה לפניות ציבור יו"ר תנועת בית"ר יו"ר מועצת תנועות הנוער נשיא הקונגרס הציוני

יואל חסון (נולד ב-2 באפריל 1973) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת (בכנסת ה-17, 18 וה-20) מטעם מפלגת קדימה ומפלגת התנועה. כחבר הכנסת העשרים כיהן כיושב ראש סיעת המחנה הציוני, סגן יושב ראש הכנסת ומרכז האופוזיציה, עד להודעת אבי גבאי על פירוק המחנה הציוני. קודם לכן שימש כיו"ר צעירי הליכוד, נשיא הקונגרס הציוני ויו"ר ההנהגה הארצית של בית"ר.

חסון הוא שותף ובעלים של חברת "הקבינט" העוסקת בייעוץ אסטרטגי, קשרי ממשל ושתדלנות. את החברה הוא הקים ביחד עם הלוביסט צח בורוביץ ב-2013 כשלא היה חבר כנסת^[1].

חסון נולד ליהושע וסימון רותי חסון, עולים מתוניסיה, גדל בראשון לציון ולמד בחטיבת הביניים בפנימיית כפר הנוער דוד רזיאל שבהרצליה. את לימודי התיכון עשה במגמה עיונית ביולוגית בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבבאר יעקב. בן 16 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. לאחר לימודי התיכון יצא מטעם התנועה לשנת שירות בהדרכת נוער בסיכון. בצה"ל שירת בגרעין על שם שלמה בן-יוסף, בגדוד 905 של חטיבת הנח"ל בדרום הר חברון, ולאחר מכן במפקדת הנח"ל.

חסון הוא בעל תואר ראשון בממשל ומינהל ציבורי מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

באפריל 2012 נשא לאשה את טס גדות, עורכת חדשות בערוץ הכנסת. הזוג מתגורר בנחלת יהודה שבראשון לציון. בעבר התגורר בהתנחלות ברקן.

ב-1996 התמנה לראש מחלקת ההתיישבות של בית"ר, שטיפלה בגרעיני הנח"ל של התנועה. כעבור שנה עזב את בית"ר כדי לשמש כיועץ פרלמנטרי לחבר הכנסת עוזי לנדאו, כשזה היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון. ב-1998 התמודד בבחירות ליושב ראש תנועת בית"ר, וזכה במינוי; כעבור שנתיים נבחר לקדנציה נוספת. במסגרת תפקידו נבחר ליו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל, ושימש כחבר מליאת הרשות לקידום מעמד האישה וכן כחבר בשדולת הנשים בישראל.

בתור חבר מפלגת הליכוד הוא נמנה עם תומכי אריאל שרון. הוא נבחר ליו"ר "צעירי הליכוד", ועם ניצחון "הליכוד" בבחירות 2001 מונה על ידי שרון ליועץ לפניות הציבור, ועמד בראש אגף פניות הציבור במשרד ראש הממשלה בין 2001–2006. לאור פעילותו בכפל תפקידים, ביקש נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לפטרו מתפקיד יועץ ראש הממשלה^[2].

ב-2005 פרש חסון מחברותו בתנועת הליכוד והצטרף ל"קדימה" מייד עם הקמתה. במערכת הבחירות לכנסת ה-17 שימש כיו"ר מטה הצעירים והנוער של המפלגה, שובץ במקום ה-29 ברשימת המועמדים מטעמה ונבחר לכנסת. ביוני 2006, בגיל 33, נבחר לנשיא הקונגרס הציוני העולמי הל"ה, שהתכנס בירושלים - האדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה אי פעם^[3]. חסון נאלץ להתפטר מהתפקיד לאחר סגירת הכנס הל"ה של הקונגרס, משום שוועדת האתיקה של הכנסת הבהירה, כי הכהונה בתפקיד זה מנוגדת לחוק חסינות חברי הכנסת^[4].

עד 21 ביולי 2008 שימש כממלא מקום יו"ר הקואליציה. לאחר מינויו של היו"ר הקודם אלי אפללו לשר, נבחר חסון ליושב ראש סיעת קדימה וגם יושב ראש הקואליציה.

במערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר בפריימריס שנערכו במפלגת קדימה למקום ה-8, אך בשל שריונים שובץ רק במקום ה-11. כחבר הכנסת השמונה עשרה כיהן כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה עד 2011. במהלך כהונתו דנה הוועדה בין היתר בפרשת "ביביטורס", באסון השרפה בכרמל (שם זומן להעיד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו), וכן בפרשת הקברים העתיקים בבית החולים ברזילי באשקלון^[5]. בשנה זו הוא הקים את השדולה לפתרון שתי המדינות^[6].

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה חבר חסון יחד עם ח"כים נוספים למפלגת "התנועה" שהקימה ציפי לבני בנובמבר 2012 על בסיס פורשים ממפלגת קדימה. חסון הוצב מטעם הסיעה במקום השביעי ברשימת מועמדי הכנסת ה-19 ולאחר שהמפלגה זכתה בשישה מנדטים בלבד, לא נכנס לכנסת. לאחר פרישתו מהכנסת הקים את חברת הייעוץ "אתיקה", העוסקת במתן ייעוץ לגופים מבוקרים כיצד להתנהל מול מבקר המדינה^[7], וביחד עם הלוביסט צח בורוביץ' הקים את חברת הייעוץ "קבינט", שסייעה ללקוחותיה בהתנהלותם מול גורמי הממשל.

בשנה שלפני הבחירות לכנסת העשרים חסון היה שותף לתהליך הקמת "המחנה הציוני", בתפקידו כמנכ"ל התנועה. בינואר 2015 הצטרף לרשימת "המחנה הציוני" והוצב במקום ה-16 ששוריין לנציגות "התנועה"^[8]. לאחר הבחירות לכנסת, בהן זכתה רשימת "המחנה הציוני" ב-24 מנדטים, מונה לסגן יושב ראש הכנסת. בנוסף לתפקיד זה כיהן חסון כחבר בוועדת הכנסת ובוועדת המדע והטכנולוגיה, וכן כממלא מקום בוועדת הכספים. הוא הקים בכנסת ה-20 את שדולת הסטארט-אפ הישראלית, שמטרתה קידום הסדרת שוק הסטארט-אפ בישראל והגברת התמיכה הממשלתית ביזמים ישראלים צעירים^[9]. בנוסף עמד חסון בראש אגודת הידידות ישראל-קנדה יחד עם חברת הכנסת ענת ברקו.

ב-2016 הקים יחד עם תנועת "אני, אזרח" את השדולה למדינת ישראל יהודית דמוקרטית.

לאחר הבחירות לכנסת ב-21 באפריל 2019, הכריז על פרישתו מהכנסת לעסקים פרטיים.

במהלך כהונתו בכנסת יזם חסון כ-30 חוקים ובהם:

• חוק המאפשר לאלמנות צה"ל להינשא בשנית מבלי לאבד את התגמולים ממשרד הביטחון^[10].
• תיקון לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון המחיל אותו גם על מקומות עבודה הנמצאים בבסיסי צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומתקנים ביטחוניים אחרים^[11].
• חוק המחייב כל רשות מקומית להתקין אתר אינטרנט ולפרסם בו את הפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרשות המקומית.
• חוק הקובע כי ראש רשות מקומית שכהונתו פקעה בשל הרשעה בעבירה שעבר במהלך כהונתו או קשורה לבחירתו לא יהיה רשאי להתמודד בבחירות הראשונות שייערכו לאחר פקיעת כהונתו.
• ביטול עבירת "תקלה ציבורית" בחוק העונשין^[12].
• חוק המחייב חניונים לגבות תשלום לפי פרקי זמן של רבע שעה ולא לעגל את החיוב לשעה שלמה כפי שהיה נהוג לפני כן (יחד עם אורית נוקד ומשה כחלון)^[13].
• חוק הפוטר ממס את מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ואת מרכז מורשת מנחם בגין (יחד עם גלעד ארדן).
• תיקון לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) המצמצם את האיסור על הגשת משקאות באסיפות בחירות למשקאות משכרים בלבד.
• חוק המסדיר את הקמת הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים.
• חוק "איקיוטק" - תיקון לחוק הגנת הצרכן שנועד להגן על צרכנים מהונאות גבייה בדומה להונאות שנעשו בפרשת איקיוטק^[14][15].

חסון דוגל ביעד הלאומי, להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא נחשב למתנגד לפתרון מדינה אחת ואף יצא בתקשורת נגד עמדותיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין^[16]. בכנסת ה-20 העלה הצעת חוק לאימוץ נאום בר-אילן בו התחייב ראש הממשלה נתניהו לפתרון שתי המדינות^[17]. בתחום הביטחוני הוא מאמין במאבק נוקשה בטרור^[18] לצד משא ומתן עם הפלסטינים.

בשנת 2017, האשים חסון את ממשלות הימין, כי יש להם אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני הקיצוני, במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד שלטון חמאס בעזה. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה... כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה^[19][20].

כלכלית-חברתית חסון מחזיק בעמדות חברתיות ומרבית חוקיו עסקו בשיפור מעמדו של הצרכן הישראלי^[13][21].

בשנת 2016 הצטרף חסון להובלת תוכנית סיעתית של "המחנה הציוני" שיזמה חברת הכנסת מיכל בירן, שמטרתה הגדלת המחנה לקראת הבחירות לכנסת ה-21. במסגרת תוכנית זו חסון ביקר בהתנחלויות וניסה לגייס ציבור ימני-מתון למפלגת "המחנה הציוני"^[22].

בנושאים אזרחיים הוא נחשב לתומך בשוויון זכויות לחברי קהילת הלהט"ב^[23], בשמירה על המסורת היהודית של מדינת ישראל תוך שילוב פלורליזם דתי ואיזון בין אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה^[24]. תומך של שמירה על הסביבה וזכויות בעלי חיים^[25].

ב-22 במרץ 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הביע חסון תמיכה במפלגת תקווה חדשה.

בזמן מלחמת חרבות ברזל ב-2023, פורסם סרטון משנת 2017 בו הוא מתריע מעל בימת הכנסת על מלחמה ומבקר את ממשלת נתניהו על חיזוק והכלת החמאס, חסון טען שנתניהו מחזק את החמאס ומבסס את נוכחותו בעזה כדי להימנע מעיסוק מדיני שייפגע בו פוליטית בימין. עוד נאמר בנאום שבמלחמה הבאה בעזה הציבור הישראלי לא ייסלח לנתניהו על שלא מנע את התעצמות החמאס בעזה.

מדיה וקבצים בנושא יואל חסון בוויקישיתוף

• יואל חסון, באתר הכנסת
• יואל חסון, ברשת החברתית פייסבוק
• יואל חסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יואל חסון, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יואל חסון, באתר כנסת פתוחה
• רן פוני, חבר הכנסת חסון: "שכר הח"כים הגיוני וראוי", מגזין אוונגרד, המרכז הבינתחומי הרצליה
• דוד בן בסט מראיין את יואל חסון, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏27 במרץ 2015
• גדעון אלון, "המחנה הציוני יכול לכבוש את השלטון", באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2017
• הילו גלזר, "הליכוד בחיים לא היה מתקזז": יואל חסון מיישם את מה שלמד בימין, באתר הארץ, 11 בינואר 2018