רבי יואל בעל שם מזמושץ' המכונה רבי יואל בעל שם הראשון^[1] (נפטר לפני שנת ה'תס"ו) היה מקובל שפעל בזמושץ'^[2] בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט והתפרסם כבעל מופת וכבעל שם^[3].

רב יואל נסע הרבה בכל רחבי פודוליה לרפא חולי נפש וחולי הגוף באמצעות לחשים וקמעות, ולגרש דיבוקים על ידי להטים והשבעות וצירופי שמות קדושים^[3].

סגולותיו ורפואותיו נדפסו בספרים "תולדות אדם"^[4] ו"מפעלות אלקים"^[5]. על שני הספרים נמצאות הסכמותיו של נכדו, ר' יואל בעל שם השני.

בספר "קב הישר" חלק ב', שנדפס לראשונה בשנת ה'תס"ו, מסופר על נס שערך בשנים ה'תמ"א וה'תמ"ב, אך כבר נכתב אחר שמו התואר "ז"ל"^[6].

שמואל יוסף פין זיהה אותו עם רבי יואל היילפרין שהיה רב במספר ערים במזרח אירופה. דברים אלו נדחו על ידי יעקב דוב מנדלבוים^[7].

עוד בחייו הרבו לספר ממנו מופתים ונפלאות שונים^[3]. לדוגמה:

• בספר "תולדות אדם"^[8] מסופר כי "בשנת ת"ח בעת הזעם כשברחו רבים על הספינות והרקים רדפו אחריהם בדוגיות וספינות קטנות וכמעט שהשיגום", תלה רבי יואל קמע על הספינה, "והלכה במרוצה נפלאה מאד מאד ונתעלמה מעיני הרקים".
• בספר "קב הישר"^[9] מסופר באריכות שבשנות ה'תמ"א-ה'תמ"ב פעל רבי יואל אצל השדים לבוא ולהתדיין בפני בית הדין הצדק שבפוזנן וגם לקיים "פסק הדין" של בית הדין לצאת מבית מסוים שכביכול השתלטו עליו.

בנו של רבי יואל היה רבי אורי, אביו של רבי יואל היילפרין (השני) (אנ')^[10] שהתפרסם אף הוא כבעל שם^[11].

בן בנו ר' צבי הירש היילפרין, בנו ר' זאב דוב שיף, מחבר "מנחת זיכרון", על מסכת עירובין.

• שמואל יוסף פין, הר"ר יואל בה"ר יצחק אייזיק היילפרין, כנסת ישראל, עמ' 432, באתר היברובוקס
• דוד הלחמי, רבי יואל היילפרין (רבי יואל בעל שם), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ק"י, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)