יואל היילפרין (הראשון)

רבי יואל היילפרין (נפטר לפני שנת ה'תפ"א), היה רב[1] ואב"ד (אב בית דין)[2] במספר עיירות.

ביוגרפיה

אביו של רבי יואל היה רבי יצחק אייזיק היילפרין שכיהן כאב"ד ור"מ בטיקטין, בנו של רבי אליעזר ליפמן היילפרין, בנו של רבי משה היילפרין מברסט (מחבר ספר "זכרון משה" על פירוש רש"י לתורה), בנו של רבי זבולון אליעזר היילפרין[3]. אמו של רבי יואל (אשת רבי יצחק אייזיק) הייתה אסתר בת רבי הירץ מסטנוב[4].

בתחילה[5] כיהן רבי יואל כאב"ד ור"מ בלוצק[6]. בשנת ה'תנ"א[7] נתקבל לכהן כאב"ד ור"מ בפינסק[8]. בשנת ה'תנ"ב, כשנתקבל רבי נפתלי כ"ץ מאוסטרוה לכהן כרב ואב"ד בפוזנן, נקרא רבי יואל למלא את מקומו באוסטרוה[9].

בסוף ימיו[10] נתקבל לאב"ד ור"מ בלבוב[11], אבל נפטר באוסטרוה[1] בטרם שעלה בידו לעבור לגור בלבוב[12], ונקבר באוסטרוה[13].

רבי יואל נמנה בין ראשי "ועד ארבע ארצות" ובין ראשי הוועד של "חמשה ראשי קהילות מדינת ליטא"[14].

שמואל יוסף פין זיהה אותו עם רבי יואל בעל שם, מקובל שפעל בתקופה זו. דברים אלו נדחו על ידי יעקב דוב מנדלבוים[15].

צאצאיו

חתנו של רבי יואל היה רבי בצלאל כ"ץ[16] שמילא את מקומו כאב"ד באוסטרוה, בנו של רבי נפתלי כ"ץ הנ"ל[17], ואביו של רבי יצחק אייזיק כ"ץ אב"ד אוסטרוה[18] (סבו של רבי יצחק אייזיק כץ מחבר הספרים "ברית כהונת עולם" ו"זכרון כהונה")[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 עזריאל גינציג, ‏"בעל-שם, יואל (הראשון) בר' יצחק אייזיק היילפרין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ג, עמוד 139, באתר היברובוקס
  2. ^ דעת קדושים, עמוד 60
  3. ^ דעת קדושים, עמוד 57–60
  4. ^ דעת קדושים, עמוד 59 בשם גדולת שאול.
  5. ^ ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, אנשי שם, באתר היברובוקס,
    מור"ר יואל היילפרין ז"ל מאוסטרא אב"ד לבוב, מליצי אש, באתר היברובוקס
  6. ^ בהסכמה על ספר "צפנת פענח חדש" [1] בתאריך יום ג' דברים ה'תמ"ט חתם: "החונה בק"ק לויצק", וכן בהסכמה לספר "בית הילל" [2], בתאריך ג' בתשרי ה'תנ"א חתם: "חונה בק"ק לויצק".
  7. ^ ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, אנשי שם, באתר היברובוקס,
    כלילת יופי, באתר היברובוקס
  8. ^ בהסכמה לספר "דברי חכמים" (בשער הספר: "ספר דברי חכמים והוא מתחלק לשני חלקים, שם האחד דעת חכמה... ושם השני הוא מקור חכמה...") [3] (בשנת ה'תנ"א) חתם: "החונה בק"ק פינסק" (הספר נדפס בשנת ה'תנ"ב).
  9. ^ כלילת יופי, באתר היברובוקס
  10. ^ פני ארי' זוטא, נדפס בווילהרמרשדורף, ה'ת"פ, באתר היברובוקס
  11. ^ בהסכמה לספר "ברית שלום" [4], (בירוסלב, בתאריך יום ב', כ"ד בתשרי ה'תע"ג) חתם: "חו' (=חונה) בק"ק אוסטרא ומצ"פ (=ומצודתו פרושׂה) בק"ק לבוב והגליל". (הספר נדפס בפרנקפורט, ה'תע"ח). ודומה לזה חתם בהסכמה לספר "פני משה" [5] (בתאריך יום א', ב' בשבט ה'תע"ו) ובהסכמתו לספר "עיר חומה" [6] (בתאריך כ"ד באלול ה'תע"ב ביריד ירוסלב).
  12. ^ ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, אנשי שם, באתר היברובוקס,
    כלילת יופי, באתר היברובוקס
  13. ^ ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, אנשי שם, באתר היברובוקס
  14. ^ חתימתו מופיעה יחד עם ראשי הוועדים בהסכמות למספר ספרים שנדפסו באותה תקופה:
    • הסכמת ועד ארבע ארצות לספר "צפנת פענח חדש" [7] בתאריך יום ג' דברים תמ"ט.
    • הסכמת ועד ארבע ארצות לספר "בית הילל" [8], בירוסלב בתאריך ג' בתשרי תנ"א.
    • הסכמת ועד "חמשה ראשי קהילות מדינת ליטא" על ספר "דברי חכמים" ("מתחלק לשני חלקים שם האחד דעת חכמה... ושם השני הוא מקור חכמה" – מלשון שער הספר) [9], בשנת תנ"א.
    • הסכמת ועד ארבע ארצות לספר "ברית שלום" [10], בירוסלב, בתאריך יום ב', כ"ד בתשרי תע"ג (הספר נדפס בפרנקפורט, תע"ח).
  15. ^ פנקס זאמאשטש, עמ' 230–231.
  16. ^ דעת קדושים, עמוד 63, בשם ספר ברוך מבנים אשר
  17. ^ כלילת יופי, באתר היברובוקס
  18. ^ נצר משרשים. גזע קעה.
  19. ^ הקדמה, זכרון כהונה, באתר היברובוקס