יואל בן שמעון הגיע מאזור הריין התחתון. כנראה נולד בקלן, כעולה מאחד הקולופונים המוקדמים שכתב:
"אני הלבלר יואל ב"ר שמעון ז"ל המכונה וייבש אשכנזי מעיר קלוניא על נהר רינוס, כתבתי נקדתי וציירתי ההגדה זה וסיימתי אותו בירח אילול שנת ר"ד לפרט"[5]
לאחר שגורשו ממנה היהודים ב-1424 עבר עם משפחתו לבון, בה גדל והתחנך[6], אך בשנת 1445 נגזר גירוש גם על יהודי עיר זו. היגר לאיטליה בין 1449, בה העתיק סידור בעל מאפיינים אשכנזיים, לבין שנת 1452 בה העתיק את מחזור טורינו "בעיר קרימונא על נהר פוא".[7]
בשנים הבאות חי בצפון איטליה, בעיקר בתחומי דוכסות מילאנו, שהוא רומז לה או לשליטיה בכמה כתבי יד שונים.[8] הוא נדד בין ערים שונות בהתאם להזמנת שירותיו, ופעל בין השאר גם בערים מודנה וקרמונה, ובסוף ימיו בפירנצה.[9] לאורך השנים הוא ערך מספר ביקורים בגרמניה, לרוב בהזמנת הפטרון יעקב בן זליגמן[10], בהם העתיק וצייר בין השאר את הגדת וושינגטון וחלק מציורי הגדת לונדון.
עם המעבר לאיטליה סגנונו השתנה באופן משמעותי וניתן להבחין בין הכתב האשכנזי המובהק שלו מימיו באשכנז ועבודותיו הראשונות באיטליה (וגם בעבודות שביצע בביקוריו בגרמניה), ובין הכתב המושפע מהסגנון האיטלקי מאוחר יותר.[11] בדומה, גם סגנונו האמנותי השתנה, הדמויות שצייר נראו מציאותיות וטבעיות יותר, בפרופורציה נכונה ובפנים עדינות, לבושים בלבוש איטלקי עם מעילים צבעוניים, כומתות וכובעים ומשקפים מגמות באמנות האיטלקית. גם מוטיב המסכה הגרוטסקי אומץ לאחר שנים של מגורים באיטליה.
סגנונו האמנותי של יואל מתאפיין בהתייחסות אישית, השתעשעות ושילוב ניכר של מרכיבים הומוריסטיים. כך למשל בסיום ציור כלי המשכן הוא כותב "ותכל מלאכת המשכן ודיו" - כאשר "ודיו" רומז גם להשלמת הציור (על פי הפסוק שנאמר על המשכן "והמלאכה הייתה דים"[12]) וגם לסיום הדיו לכתיבה. בהגדת רוטשילד הוא מצייר את הבן התם מצביע על האף שלו (ואולי מחטט בו), כרמז למשפט "אף אתה אמור לו"[13] במחזור מוסקוביץ הוא מעטר את המילים "אבן שתייה" בציור כלב שותה מתוך עציץ אבן גבוה, תוך שהוא טועה במכוון במשמעות המילה "שתייה".[14]
יוקרתו של יואל בן שמעון כצייר ומאייר משתקפת גם בכך שהוא הוזמן גם להוסיף ציור או ציורים לכתבי יד שנכתבו ועוטרו בידי אחרים, לפעמים שנים ואפילו למעלה ממאה שנים לפני כן.
היצירה האחרונה שהוא השאיר בה קולופון עם תאריך ושרדה היא פירוש רד"ק לתהלים משנת 1485, אך משערים כי נפטר אחרי 1492, בה כנראה עיטר חלק ממחזור רוטשילד, שנכתב על ידי אברהם יהודה בן יחיאל מקמרינו, שהוסיף גם השלמות למחזור מוסקוביץ שנכתב כנראה על ידי יואל בן שמעון בערך באותו זמן.[11]
יצירותיו
כיום שרדו 12 כתבי יד בהם יואל חתם את שמו בקולופון, ועוד למעלה מעשרים בלתי חתומים, המיוחסים לו בשל סגנונו האמנותי הייחודי. חלק מכתבי היד הוא כתב, ניקד, אייר וצייר בעצמו, ובחלק אחר הוא היה אחד מצוות של סופרים ואמנים. יואל בן שמעון התמחה בציור הגדות לפסח, וכתבי היד שעיטר נמצאים בספריות מרכזיות בעולם, כמו הספרייה הלאומית וספריית הקונגרס.
מחזור טורינו (או: מחזור קרמונה)[20] - חתום בידי יואל, וכולל את תאריך כתיבתו בשנת ה'רי"ג (1452/3). כתב היד ניזוק בשרפה שפגעה בספריה המלכותית, וכיום איננו נגיש לחוקרים.
הגדת ניו יורק השניה[21] - חתומה בידי יואל, וכולל את תאריך כתיבתו באלול ה'רי"ד (1454). נכתבה, נוקדה וצוירה בידיו.
מורה נבוכים לרמב"ם - אוייר בידי יואל בשנות ה-60 של המאה ה-15.
פירוש ראב"ע לתורה ולהפטרות - משערים שאוייר בידי יואל בשנות ה-60 של המאה ה-15.
התפילה של מרויליא (או: כתב יד לונדון, מכונה גם "The Lady's Maḥzor")[22][23] - חתום בידי יואל, וכולל את תאריך כתיבתו בכ"ו כסלוה'ר"ל (1469). נכתב לשימושה של אישה ולכן כולל בתוכו ציורים ייחודיים של נשים, למשל כשהן מבדילות על הכוס או מרימות את קערת הסדר.
סידור וספר מנהגים ונטו[24] - מתארכים את כתיבתו, בידי סופר לא ידוע, ל-1449-1450, על פי מחזור השנים הכלול בו שמתחיל בשנת ה'ר"י. יואל אייר אותו סביב שנת 1470, לפי השוואה ליצירותיו האחרות.
הגדת לונדון[25] - חתומה בידי יואל כמאייר, אך לא מתוארכת. אויירה בגרמניה בביקור שערך לאחר שעבר לאיטליה.
הגדת וושינגטון- חתום בידי יואל, וכולל את תאריך כתיבתו בשנת 1478. נכתבה בגרמניה בביקור שערך לאחר שעבר לאיטליה.
ארבעה טורים - כתב יד בארבעה כרכים, משערים שאוייר בידי יואל.
פירוש רד"ק לתהלים[26] - חתום בידי יואל, וכולל את תאריך כתיבתו בשנת 1485.
הגדת ניו יורק הראשונה[27] - חתומה בידי יואל כסופר, אך לא מתוארכת.
ציורים של המשכן וכליו[28] - כתב יד חתום בידי יואל כמצייר, אך לא מתוארך.
מחזור מוסקוביץ[29] - חתום בידי יואל כסופר, אך לא מתוארך. מסגנון הציורים נראה כי צויר באחרית ימיו, ושלמה צוקר שיער כי נכתב סביב 1492[11].
מחזור רוטשילד[30] - משערים כי יואל היה אחד מן הציירים במחזור זה עקב הקרבה הסגנונית. המחזור מתוארך ל-1492[11].
לקריאה נוספת
שלמה צוקר, מחזור מוסקוביץ מעשה ידיו של יואל בן שמעון, ירושלים תשס"ה.
יעל צירלין, עבודותיו המוקדמות של יואל בן שמעון, סופר ואמן יהודי במאה ה-15, עבודת דוקטור, ירושלים תשנ"ה.
Fooner, Michael. “Joel Ben Simeon Illuminator of Hebrew MSS. in the XVth Century.” The Jewish Quarterly Review 27, no. 3 (1937): 217–32.
Malachi Beit-Arie, "Joel Ben Simeon's Manuscripts: A Codicologer's View", The makings of the medieval Hebrew book : studies in palaeography and codicology, Jerusalem 1993, pp. 93-108
^כפי שהוא חותם את שמו בקולופונים שכתב. השם וייבש מבוטא פייביש, כדרך שהוגים בגרמנית v.
^יוסף גוטמן, 'שלושה עשר כתבי יד בחיפוש אחר מחבר: יואל בן שמעון, סופר-אמן במאה ה-15', מחקרים בביבליוגרפיה ובספרות, כרך 15, 1999. 9, מס' 2/3 (אביב, 1970), עמ' 76-95