PROFILPELAJAR.COM

יואכים מאיר
Joachim Meyer
לידה	גרמניה
ענף מדעי	הנדסת תעשייה וניהול
מקום מגורים	תל אביב-יפו
מקום לימודים	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (1 באוקטובר 2012); אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1 באוקטובר 1995–30 בספטמבר 2012) ;
	אתר רשמי

יואכים מאיר הוא פרופסור במחלקה להנדסת תעשייה בפקולטה להנדסה ומחזיק הקתדרה למדעי הנתונים על שם סליה ומרקוס מאוס באוניברסיטת תל אביב. הוא עוסק בתחומי קבלת החלטות, אינטראקציה אדם-מחשב והנדסת אנוש.^[1]

ביוגרפיה

יואכים מאיר נולד בגרמניה ועלה לישראל בגיל 16 והשלים את לימודי התיכון בבית הספר החקלאי כנות.^[2] הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה ודוקטורט בהנדסת תעשייה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1994) וכן השתלמות בתר-דוקטורט בטכניון (1997).

הוא היה חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בין השנים 1995 עד 2012. שם ייסד את המעבדה להנדסה קוגניטיבת והוביל את המסלול לתואר שני בהנדסת אנוש.^[3]

בשנת 2012 הצטרף מאיר כפרופסור מן המניין למחלקה להנדסת תעשייה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כראש המחלקה בשנים 2015–2019.

היה חוקר אורח בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בקבוצה של חתן פרס נובל אלווין רות' (Alvin E. Roth) ומדען אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שם סייע בהקמת מעבדה העוסקת בטכנולוגיה עבור אוכלוסייה מבוגרת (MIT Age Lab).^[4]

הוא שימש כיו"ר האגודה הישראלית לארגונומיה ונמנה עם העורכים של כתבי עת מדעיים בתחומי הארגונומיה וההנדסה.

מאיר הנחה יותר מ-75 תלמידים לתארים מתקדמים ופוסט-דוקטורנטים.

יואכים מאיר נשוי לפרופסור יואלה ברבי-מאיר ומתגורר בתל אביב.

מחקריו

מחקריו של יואכים מאיר עוסקים במידול החלטות אנוש באינטראקציות עם מערכות חכמות. מאיר משלב שיטות וכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, מדעי הניהול והנדסה ומתמקד בפיתוח מודלים לחיזוי החלטות האנוש כפונקציה של מאפייני המערכת, המצב והמשתמש. למחקריו יישומים בתחומים שונים, ובכלל זה תחבורה, רפואה, אבטחת סייבר, פרטיות וניהול.^[5]

מחקרים מוקדמים של מאיר שעסקו בהצגה חזותית (ויזואליזציה) של נתונים הראו כי היתרון היחסי של שיטות הצגה שונות תלוי במספר גורמים ובמיוחד במבנה של המידע המוצג.^[6]^[7]

חלק גדול ממחקריו של מאיר מתמקד בעזרים לקבלת החלטות ובמיוחד בהתראות, אזהרות ובמערכות תומכות החלטה. מאיר מצא שישנם שני סוגים של יחס של המשתמש למידע ממערכות הללו: ציות (compliance) והסתמכות (reliance).^[8] מאיר חוקר גם את התפקיד הפעיל של המשתמשים בבחירה ובהתאמה של המידע שהם מקבלים לצורך קבלת החלטות, כולל כוונון ערכי הסף של ההתראות. הוא הראה שלעיתים הבחירה והכיוון אינם אופטימליים ולעיתים אפילו בלתי אפשריים, מכיוון שלמשתמשים אין את המידע הדרוש.^[9]^[10]

בשנים האחרונות פיתח מאיר, יחד עם תלמידו ד"ר ניר דואר, את מודל ResQu (Responsibility Quantification), המאפשר בחינה כמותית של אחריות המשתמש האנושי בזמן השימוש במערכות חכמות (intelligent systems) למשימות מורכבות, כגון אבחונים רפואיים, זיהוי מתקפות סייבר והפעלה של מערכות נשק מתוחכמות.^[11]^[12]

מאיר חוקר גם היבטים התנהגותיים של אבטחת סייבר, והוא הראה במחקריו כי נטילת סיכונים בתחום הסייבר נגזרת משילוב של שלושה סוגי התנהגות (The Triad of Risk Related Behaviors).^[13] הוא עוסק גם בהיבטים נוספים של אבטחת סייבר, כמו השאלה מתי לחסום פעולות של משתמש ומתי להזהירו.^[14]

פרופ' מאיר פרסם יותר מ-170 מאמרים מדעיים.

פעילות מקצועית

מאיר כיהן כיושב ראש של האגודה הישראלית לארגונומיה וגורמי אנוש בשנים 2005–2008. הוא היה גם חבר בוועדות מקצועיות של מכון התקנים ובוועדה המייעצת לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.^[15]

מאיר הוא חבר מערכת בז'ורנל Human Factors וכיהן כחבר מערכת ב-Journal of Experimental Psychology: Applied.^[16] כן היה עורך עמית ב-Journal of Cognitive Engineering and Decision Making; IEEE Transactions on Human-Machine Systems; IEEE Transactions on Systems, Man and Cybernetics – Part A.

פרסים והוקרה

מאיר קיבל בשנת 2018 את פרס המאמר הטוב ביותר על שם ג'רום ה. אלי ב-Human Factors Journal.^[17] הוא חבר בכיר ב-IEEE מאז שנת 2011 ועמית נבחר (Elected Fellow) באגודה לארגונומיה וגורמי אנוש (Human Factors and Ergonomics Society) משנת 2020. משנת 2021 מחזיק מאיר את הקתדרה למדעי הנתונים על שם סליה ומרקוס מאוס באוניברסיטת תל אביב.^[4]

מאמרים נבחרים

Ben-Asher, N., & Meyer, J. (2018). The Triad of Risk-related Behavior (TriRB): A three-dimensional model of cyber-risk taking. Human Factors, 60(8), 1163-1178.
Bereby-Meyer, Y., Meyer, J., & Flascher, O. (2002). Prospect Theory analysis of guessing in multiple choice tests. Journal of Behavioral Decision Making, 15, 313-327.
Botzer, A., Meyer, J., Bak, P., & Parmet, Y. (2010). Cue threshold settings for binary categorization decisions. Journal of Experimental Psychology: Applied, 16, 1-15.
Douer, N., & Meyer, J. (2020). The Responsibility Quantification (ResQu) model of human in-teraction with automation. IEEE Transactions on Automation Science and Engineering, 17 (2), 1044-1060.
Douer, N., & Meyer, J. (2021). Theoretical, Measured and Subjective Responsibility in Aided Decision Making. ACM Transactions on Intelligent Interactive Systems, 11(1), Article 5
Meyer, J. (2004). Conceptual issues in the study of dynamic hazard warnings. Human Factors, 46, 196-204.
Meyer, J., & Bitan, Y. (2002). Why better operators receive worse warnings. Human Factors, 44, 343-354.
Meyer, J., Dembinsky, O., & Raviv, T. (2020). Alerting about possible risks vs. blocking risky choices: A quantitative model and its empirical evaluation. Computers and Security, 97, 101944.
Meyer, J., & Sheridan, T. B. (2017). The intricacies of user adjustment of system properties. Human Factors, 59 (6), 901-910.
Meyer, J., Shinar, D., & Leiser, D. (1997). Multiple factors that determine performance with tables and graphs. Human Factors, 39, 268-286.
Oron-Gilad, T., Meyer, J., & Gopher, D. (2002). Monitoring dynamic processes with alphanu-meric and graphic displays. Theoretical Issues in Ergonomic Sciences, 2, 368-389.