יואב סגלוביץ

ח"כ יואב סגלוביץ בוועדה לביטחון הפנים
לידה	23 באפריל 1959 (בן 65) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
מפלגה	יש עתיד
סיעה	כחול לבן, יש עתיד – תל"ם, יש עתיד
חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – מכהן (5 שנים) כנסות ה־21–25
תפקידים בולטים נוספים סגן השר לביטחון הפנים הממונה על המאבק בפשיעה בחברה הערבית

יואב סגלוביץ

לידה	23 באפריל 1959 (בן 65) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	משטרת ישראל
דרגה	ניצב
תפקידים בשירות
מפקד מרחב אילת ראש היחידה הארצית למלחמה בפשיעה הכלכלית מפקד יחידת להב 433 ראש אגף החקירות והמודיעין

יואב סגלוביץ (נולד ב-23 באפריל 1959, ט"ו בניסן ה'תשי"ט) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, שכיהן כסגן השר לביטחון הפנים בממשלת ישראל השלושים ושש. בעברו היה ניצב במשטרה, שכיהן כמפקד אגף החקירות והמודיעין מינואר 2009 עד יולי 2013^[1]. הקים את יחידת המשטרה להב 433 – היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן.

יואב סגלוביץ נולד ב-1959 לרואה החשבון נחום (חומי) ולתחיה סגלוביץ. גדל והתחנך בתל אביב, שירת בצה"ל כקצין מודיעין בחטיבת הצנחנים. לאחר שחרורו למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו התגייס לשורות משטרת ישראל ושירת כתובע משטרתי במרחב שרון. בהמשך מונה לראש מחלקת חקירות בתחנת נתניה, לסגן מפקד התחנה ולמפקד תחנת כפר סבא, תפקיד אותו נאלץ לעזוב בטרם עת לאחר סכסוך עם מפקד המרחב בני קניאק.

סגלוביץ עבר לתפקידי הדרכה במכללה לקציני משטרה בכירים ובמרכז ללימודי משטרה. בספטמבר 2002 מונה למפקד מרחב אילת, תפקיד אותו עזב מוקדם מהמתוכנן, לאחר כשנה וחצי בלבד, לצורך הקמת היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה במטה הארצי וקודם לדרגת תת-ניצב. במסגרת זו עמד בראש צוות החקירה של צחי הנגבי שנחשד במינויים פוליטיים פסולים וכן הוביל את חקירת שר האוצר אברהם הירשזון ואת חקירת פרשת הנשיא משה קצב, שהחלה מתלונת קצב על ניסיון סחיטה.

ביולי 2007 מונה לראש מטה אגף חקירות ומודיעין ובתחילת 2008 קודם לדרגת ניצב והקים יחידה חדשה של המשטרה, להב 433 שאיגדה תחתיה את יחידות העלית של המטה הארצי: היחידה הארצית לחקירות בינלאומית (יאחב"ל), היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), היחידה הארצית למלחמה בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), היחידה הארצית למלחמה בגנבות רכב (אתג"ר) ויחידת הגדעונים (יח' 33).

בינואר 2009 התמנה למפקד אגף חקירות ומודיעין. הוא אישר את המלצות צוות החקירה בעניינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט להעמידו לדין בפרשת המינויים הפוליטיים אך החליט לסגור את התיק בפרשת הבית בכרמיה. כמו כן המליץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן באשמת שוחד^[2], תיק אשר נסגר בסופו של דבר לאחר דחיות רבות על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. סגלוביץ טען במספר רב של ראיונות כי: "תיקים ציבוריים בהם נידונים מקרים של בכירים, נבחרים ואישי ציבור ראויים להתברר בבית המשפט ולא להסתיים בהסדר טיעון. ליברמן הוא חשוד שהיה צריך להעמיד לדין על עבירות שביצע"^[3].

סגלוביץ הוביל את החקירה המסועפת של פרשת הולילנד מראשיתה, כנגד אישים בכירים רבים בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בתקופת כהונתו נחקרו פרשיות שחיתות רבות כנגד ראשי רשויות ואישים בכירים נוספים בהם הרב הראשי האשכנזי לשעבר יונה מצגר והרב יאשיהו פינטו. עם סיום תפקידו כמפקד אגף חקירות ומודיעין, פרש מהמשטרה.

בנובמבר 2013 קיבל סגלוביץ את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית צבא וביטחון^[4].

ב-29 במאי 2016, הודיע סגלוביץ על הצטרפותו למפלגת "יש עתיד"^[5]. בתחילת דרכו הפוליטית הוביל וכתב את תוכנית נחשון, תוכנית למאבק בשחיתות השלטונית וחיזוק מערכת האכיפה^[6]. בגיבוש התכנית נשען על מאמרו בנושא "שחיתות חוקית" שהתפרסם מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת בשנת 2019, אוחדו הרשימות של המפלגות יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם לרשימת "כחול לבן", סגלוביץ שובץ במקום ה-28 ברשימה ונבחר לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ל-35 מנדטים. במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצג באותו המיקום שוב ונבחר לכנסת^[7]. במהלכה, היה חבר ועדת הכנסת^[8].

בשנת 2020 במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוצג במקום ה-28 ברשימת "כחול לבן" ונבחר לכנסת^[9]. לאחר מערכת הבחירות, התנגד סגלוביץ להחלטתו של ראש מפלגת "כחול לבן", בני גנץ, להיכנס לממשלה. אכן סיעת "כחול לבן" התפלגה בעקבות המהלך, וסגלוביץ החל לכהן בכנסת העשרים ושלוש מטעם הסיעה "יש עתיד-תל"ם". באותה שנה, דורג במקום ה-2 כשיאן נוכחות בעבודת הכנסת ע"פ "שקוף"^[10].

סגלוביץ בולט בפעילותו למיגור תופעת האלימות כלפי נשים, כך קידם את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (אלימות כלכלית), שהפכה להצעת חוק ממשלתית, את הצעת החוק איזוק אלקטרוני לגברים אלימים והפעיל כלים פרלמנטריים רבים לפיקוח על הממשלה בתחום^[11]. במהלך הכנסת ה-23 כיהן בתפקיד יו"ר השדולות למאבק בשחיתות שלטונית והאלימות בחברה הערבית, וכמו כן חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל ומ"מ ועדת החוץ והביטחון. בנוסף, פעיל ביותר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשיווין מגדרי ובוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית. במהלך הקדנציה, היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית לארגון לשיתוף פעולה וביטחון באירופה – אבש”א (OSCE)^[12].

במהלך כהונתו כחבר כנסת באופוזיציה הוזמן סגלוביץ לכנס של "יוזמות אברהם" בכפר קאסם שם הבין את המצוקה בה נתונה החברה הערבית בצל האלימות והפשיעה. במהלך השנתיים הבאות סייר וביקר סגן השר סגלוביץ בעשרות יישובים ערביים ונפגש עם מנהיגי ציבור ונציגי ארגונים אזרחיים מהם למד לעומק את הנושא הפשיעה והאלימות וכיצד ניתן לטפל בתופעה. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הציג בעיר טייבה יחד עם יאיר לפיד את התכנית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית שכתב. התכנית שולבה במצע "יש עתיד"^[13]

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 בשנת 2021 הוצב במקום ה-11 ברשימת "יש עתיד" לכנסת ונבחר^[14].

עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש מונה סגלוביץ לסגן השר לביטחון הפנים. ב-3 באוקטובר 2021 אימץ צוות השרים המיוחד שהוקם בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט את תוכנית החירום של סגלוביץ לפעולה מיידית למאבק באלימות ובפשיעה בערבית, התכנית הייתה חלק מהחלטת ממשלה 549 ומכוחה מונה סגלוביץ לעמוד בראש הצוות ולהוביל את יישום התכנית.

כחלק מהחלטת ממשלה 549, הופעל מבצע "מסלול בטוח" אשר יצא לפועל באוקטובר 2021. סגלוביץ מונה להוביל את המבצע שריכז את כלל משרדי הממשלה ורשויות האכיפה לפעילות משותפת אל מול מחוללי הפשיעה בחברה הערבית כמו משטרת ישראל, רשות המיסים, שירות הביטחון הכללי, משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, המטה לביטחון לאומי. המבצע תוכנן להימשך חצי שנה אך הוארך עד סוף 2022.

הפעילות הביאה לפגיעה כלכלית משמעותית של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ולראשונה מאז 2014 לירידה של 15 אחוז במספר הנרצחים.

במקביל לפעילות האופרטיבית מינה סגלוביץ צוותי עבודה שעסקו בתופעות ונושאים שמשפיעים על הפשיעה ועל הדרכים להאבק בה: צוות שטיפל בתופעות ה״שוק השחור״- חשבוניות פקטיביות, החזקת מזומן וצ'ינג'ים וצוות שטיפל בתופעת המכרזים ברשויות המקומיות והשתלטות עבריינים עליהם. הטיפול בנושא זה כלל הנחיות ושינויי חקיקה שחלקם עברו אך חלקם עדיין לא עברו בשל התפזרות הכנסת^{[15][16][17][18]}.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 בשנת 2021 הוצב שוב במקום ה-11 ברשימת "יש עתיד" לכנסת ונבחר.

בכנסת ה-25 סגלוביץ מכהן כחבר בועדת החוקה, חוק ומשפט ומוביל שם יחד עם ח"כים אחרים את מאבק האופוזיציה נגד הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה. כמו כן סגלוביץ חבר בוועדה לקידום מעמד האישה.

סגלוביץ' מתגורר ביישוב צורן. הוא נשוי לדורית ולהם שלושה ילדים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יואב סגלוביץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יואב סגלוביץ

• יואב סגלוביץ', באתר ערוץ כנסת

• יואב סגלוביץ ברשת החברתית פייסבוק
• יואב סגלוביץ ברשת החברתית טוויטר
• יואב סגלוביץ, באתר הכנסת
• יואב סגלוביץ, באתר כנסת פתוחה
• הדס שפר, אז מי אתה מפקד ה-FBI הישראלי?, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2007
• צבי זרחיה, הרכש החדש של לפיד: השוטר שחקר את אביגדור ליברמן - והמליץ להעמידו לדין, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2016
• בן כספית, ‏"מוזר שאני הולך לפוליטיקה, אחרי שראיתי את צדדיה האפלים", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2017
• נחום ברנע, לגרום למערכת להשתגע, באתר "ידיעות אחרונות", 7 באוקטובר 2021
• נחום ברנע, "איש אופטימי באי פסימי", 9 בספטמבר 2022, ידיעות אחרונות.
• החלטת ממשלה 549, תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022–2026
• מבצע "מסלול בטוח" וצמצום הפשיעה בחברה הערבית בהובלת סגן השר יואב סגלוביץ

להב 433
מפקדי להב 433	יואב סגלוביץ (ינואר 2008 - ינואר 2009) • יורם הלוי (ינואר-אוקטובר 2009) • דודו מנצור (אפריל 2010 - יולי 2012) • מני יצחקי (יולי 2012 - ספטמבר 2013) • מנשה ארביב (ספטמבר 2013 - פברואר 2014) • רוני ריטמן (אוגוסט 2014 - מאי 2018) • יגאל בן שלום (מרץ 2018 - מאי 2020) • מוטי לוי (מאי 2020 - מאי 2024) • מני בנימין (ספטמבר 2024 ואילך)
יחידות בלהב 433	אתג"ר • יאחב"ל • היחידה הארצית לחקירות הונאה • היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית • היחידה הארצית לחקירת סוהרים • יחידת הגדעונים • יחידת הסייבר הארצית • יחידת פלס