שרידי אחד מבתי הכפר, 2015מבנה מגורים טיפוסי ששרד בכפר, יולי 2007
יָהוּדִיֶה (בערבית: يهودية) הוא כפר נטוש ובו אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין. בתי הכפר הבנויים אבני בזלת נמצאים סמוך לצוק מעל ערוץ נחל יהודיה. בעבר התקיים בו יישוב יהודי, ובתקופות מאוחרות יותר הוא יוּשב וננטש לסירוגין.
יישוב יהודי קדום
בבתי הכפר וביניהם נמצאו שרידים ארכיטקטוניים ופריטים ארכאולוגיים המעידים על קיומו של יישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית. בין הממצאים: מנורה בעלת חמישה קנים החרותה על אבן גזית, וכד שמן חרוט על משקוף שהיה כנראה חלק מבית כנסת. היישוב היה מוקף חומה, ששרידים ממנה נותרו על שפת המצוק, בהם 5-6 נדבכים, יסודות מגדל הגנה וכמה מבנים סמוכים.[1]
על פי עדויות שונות התקיים יישוב יהודי במקום גם לאחר הכיבוש הערבי ובתקופת הצלבנים.[2] עברו היהודי של היישוב היה ידוע לערבים שהתיישבו בו מאוחר יותר, ומכאן שמו.[1]
יש המזהים ביהודיה את מקומה של סוּגַנֵי, אחת הערים שביצר יוסף בן מתתיהו לקראת המרד הגדול בקיסרות הרומית. תיאורו - ”ואני בניתי חומה לעיר סעלייריא ולעיר סוגַנִים[3] אשר מִטִבְעָן בצורות וחזקות הן” (חיי יוסף)[4] - הולם את המכשול הטבעי שמספק ליישוב המצוק מעל נחל יהודיה. תיאור זה ושרידי החומה תומכים בזיהוי, אם כי לא נמצאו ממצאים שיכולים לאשש אותו. חוקרים אחרים הציעו לזהות במקום את כפר יהודה הנזכר בתוספתא (כלאיים ב', י"ב), ומקום בשם זה שנזכר בספר "אלה המסעות" של יעקב השליח במאה ה-13, אולם זיהוי זה מתבסס בעיקר על הדמיון בשם, ואין לו סימוכין נוספים.[1]
בעת החדשה
במאה ה-19 התיישבו בבתי הכפר פלאחיםערבים. סמוך לכפר ממערב לו ניצב בית אבן גדול, ששימש בית חווה לבדואי עשיר שהתיישב במקום והעסיק רבים מתושבי הכפר.[1] לאחר הקמת מדינת ישראל קראו הסורים לכפר "יַעְרַבִּיֶה", כדי לטשטש את עברו היהודי.[5] הכפר ננטש בשנת 1967 עם כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
