בערב י' בשבטתשכ"ו נקרא יחד עם שלושה בחורים נוספים (שלמה זרחי, שלום בער לויטין ואפרים פיקרסקי) אל הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב שביקש מהם בשם הרבי להצטרף כחוזרים לצידו של הרב יואל כהן[2], היות שבאותה תקופה הצטבר עומס על הרב כהן והוא התקשה להמשיך לשמש כחוזר לבדו. הם ניאותו, והקימו את "ועד הנחות התמימים". בהתוועדות השבת שלאחרי המינוי נקראו ארבעת ה'חוזרים' החדשים לקבל 'לחיים' מידו של הרבי ולקבל את ברכתו לתפקיד. במסגרת תפקידו החל לכתוב את השיחות ודברי התורה שאמר הרבי, ואף לערוך את כרכי לקוטי שיחות של הרבי, שעברו את הגהתו. מהחוברות שכתב הודפסו חלקים י-י"ד.
בשנת תשל"ד נשלח על ידי הרבי למיאמי, להקים בה ישיבה גדולה ולעמוד בראשה.
בישיבה מוסר שיעורים עיוניים במסכתות הש"ס, המתייחדים בהבהרת יסודות הבנת שיטות הראשונים והאחרונים. חלק גדול משיעוריו מודפסים בספרי הפלפולים "שערי ישיבה גדולה" וקובצי הערות היוצאים על ידי תלמידי הישיבה[3].
הרב שפירא אף משמש כרב קהילת חב"ד "בית מנחם" שהלכה ונבנתה בפלורידה, ומונה כיום כ-2000 משפחות.
מעמדו הציבורי
הרב שפירא מכהן כחבר בוועד רבני ליובאוויטש, בית הדין העולמי של חב"ד.
הרב שפירא נחשב בחסידות חב"ד לסמכות תורנית ומוזמן לאירועים בישראל וברחבי תבל, בהם מוסר שיעורים ומתוועד עם קהלים רבים.
