פיגל נולד בעיר ורנוב נאד טופלו (סלובקית: Vranov nad Topľou) שבמזרח סלובקיה. הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטה הטכנית של קושיצה, בין השנים 1978-1983. עם סיום לימודיו הוא עבד במחקר ופיתוח בחברת ZPA Prešov, בעיר פרשוב.
בשנת 1990 הוא הצטרף למפלגה הסלובקית "התנועה הנוצרית דמוקרטית" (סלובקית: Kresťanskodemokratické hnutie, ר"ת: KDH) ובשנת 1992 נבחר לאספה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית, שם שימש חבר בוועדה ליחסי חוץ. בשנת 1993 מונה לחבר במשלחת הסלובקית למועצת אירופה.
בשנת 1998 פיגל עזב את משרתו הפרלמנטרית ומונה למזכיר המדינה במשרד החוץ. שלא כמו רוב חבריו בנציבות האירופית, פיגל לא הפך חבר קבינט, אולם ניהל את המשא ומתן להצטרפות סלובקיה לאיחוד האירופי עד לשנת 2003. הוא גם ייצג את ממשלת סלובקיה בכינוס האירופי אשר ניסח את חוקת אירופה. הוא שב לכהן באספה הלאומית הסלובקית בשנת 2002 ומונה ליושב ראש ועדת יחסי החוץ, משרה אותה עזב בשנת 2004 לצורך קבלת תפקיד נציב אירופי.
בין השנים 1995-2000 פיגל שימש מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת טרנבה. הוא נשוי ואב ל-4 ילדים.
תפקידו כנציב אירופי
פיגל שימש לזמן קצר חבר בוועדת פרודי. החל מעת שהצטרפה סלובקיה לאיחוד האירופי, ב-1 במאי2004 ועד למינויו ל"נציבות בארוסו" ( Barroso Commission)[1] הוא החזיק (במשותף עם הנציב הפיני) בתיק היזמות והמידע בחברה. ממשלת סלובקיה בחרה בפיגל לנציבות בארוסו והוא חבר בה מעת הקמתה. בנציבות הוא ממונה על תיק החינוך, אימון, תרבות ושפות. מינויו לתפקיד זה התקבל באכזבת מה בסלובקיה. פיגל עצמו אמר כי התפקיד לא היווה את "בחירתו הראשונה", אולם הוא מקבלו כ"אתגר".
החל מ-1 בינואר2007, לאחר שהורחבה הנציבות האירופית עם הצטרפותן של בולגריה ורומניה לאיחוד, הועברה האחריות לתיק השפות לנציב הרומני לאונרד אורבן.
שימוע טרם בחירתו
בעת שנחקר בשימוע שנערך לו טרם בחירתו בפרלמנט האירופי, אמר פיגל כי לצורך מימוש שוק עבודה אירופי אמיתי יש להשקיע יותר בחינוך, באימון מקצועי, בניידות, ובהכרה כלל אירופית בתעודות מקצוע והשכלה. הוא אמר כי קידום החינוך חיוני להגשמת המטרות שהוצבו באסטרטגיית ליסבון, בעת כינוס מועצת אירופה בליסבון בשנת 2000. פיגל אמר לחברי הפרלמנט כי הוא רוצה שכל ילדי האיחוד האירופי ילמדו לפחות שתי שפות זרות בבית הספר, ואף הדגיש את תמיכתו באונסק"ו.
לאחר השימוע קיבל פיגל את תמיכת חברי הפרלמנט במינויו, כאשר הם מתארים את התרשמותם ממנו כ"מספקת בבסיסה" ו"די כדי להעניק לו את תמיכתנו", אולם הוא ספג ביקורת על שלא הרחיק עצמו מן הנוצרים השמרנים ומן הראיה בהם כמסורת התרבותית היחידה.
חזרה לסלובקיה
עם חזרה לסלובקיה בשנת 2009 הוא התמנה לראש "התנועה הנוצרית דמוקרטית" (KDH). בהתאם לתוצאות הבחירות של שנת 2010 המפלגה נכנסה לקואליציה ופיגל התמנה לסגן ראש הממשלה ושר בממשלה החדשה.
