ערך זה עוסק בטרילוגיית משחקי הרעב כולה. אם התכוונתם לספר הראשון של טרילוגיה זו, ראו משחקי הרעב, אם התכוונתם לסדרת סרטים המבוססת על טרילוגיית הספרים, ראו משחקי הרעב (סדרת סרטים).

משחקי הרעב
The Hunger Games
Catching Fire
Mockingjay

ספרי הסדרה
משחקי הרעב התלקחות עורבני חקיין
מידע כללי
מאת	סוזן קולינס
שפת המקור	אנגלית
סוגה	ספרות ספקולטיבית והרפתקאות
הוצאה
תאריך הוצאה	2008–2010
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת כנרת
תאריך	2010–2012
תרגום	יעל אכמון
סדרה
מספר ספרים	3

טרילוגיית משחקי הרעב היא סדרת ספרי הרפתקאות מסוגת ספרות ספקולטיבית שנכתבה על ידי הסופרת האמריקאית סוזן קולינס. הטרילוגיה כוללת את "משחקי הרעב", את "התלקחות", ואת "עורבני חקיין". שני הספרים הראשונים נכנסו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, והספר השלישי, עורבני חקיין, נמכר ב-450 אלף עותקים בשבוע הראשון.^[1] נכון לעת יציאת הסרט הראשון "משחקי הרעב", הודפסו כ-26 מיליון עותקים של ספרי הסדרה, בכל השפות.^[2]

בשנת 2020 יצא ספר נוסף שהוא פריקוול לסדרה, בשם בלדה לנחשים וציפורי שיר. ב-6 ביוני 2024, עמוד האינסטגרם של הטרילוגיה פרסם כי הפריקוול השני של הסדרה, "זריחה על הקציר", יראה אור ב-18 במרץ 2025.

טרילוגיית משחקי הרעב מתרחשת בעתיד, בצפון אמריקה, על אדמת מדינת פאנם הבדיונית, שעיר בירתה הוא הקפיטול העשיר בעל הטכנולוגיה המפותחת, הממוקם בהרי הרוקי. מלבד הקפיטול, פאנם מחולקת ל-13 מחוזות, שם האנשים עניים מרודים. הטרילוגיה מסופרת ממבטה של קטניס אוורדין, המתגוררת בחלק העני ביותר של מחוז 12 שנקרא "התפר", שבו אנשים באופן קבוע מתים מרעב. כעונש על מרד שהתרחש בעבר, שבמהלכו הקפיטול ניצח את 13 המחוזות, והרס את מחוז 13. בכל שנה נער ונערה אחת, בגילאי 12–18 מכל אחד משנים עשר המחוזות, נבחרים בהגרלה ומאולצים להשתתף ב"משחקי הרעב". המשחקים הם ריאליטי טלוויזיוני שבו המשתתפים חייבים להילחם עד מוות בזירה שנבנתה עבורם. האחרון שנשאר בחיים זוכה בכסף ופרסום רב, וכן במזון וציוד שמורעף על מחוזו למשך שנה. מטרת משחקי הרעב היא לספק בידור לאנשי הקפיטול וכן כדי לשמש זיכרון למחוזות על המרד, במטרה להזכיר להם את כוחו של הקפיטול, כמו שאמרה קטניס עצמה: "ראו איך אנחנו לוקחים את ילדיכם וגורמים להם להילחם עד המוות, מבלי שתוכלו לעשות דבר בעניין. אם תנקפו על הקפיטול אצבע, אנחנו נמחץ אתכם כמו שעשינו למחוז שלוש עשרה".

לפי הספר, מדינת פאנם הדיסטופית נוצרה בעקבות אסונות טבע רבים שהכו באמריקה הצפונית, שבעקבותם רוב שטחה של אמריקה שקע בים. שטח המדינה חולק ל-13 מחוזות ובירה במרכזם, טרם הגעתם של "הימים החשוכים". עד מרד זה, חיו המחוזות והקפיטול בשגשוג וביחסים טובים. גודלי המחוזות שונים והם בנויים בצורה שונה, כאשר בחלקם ישנה עיר מרכזית, או כפרים מפוזרים סביב כיכר מרכזית אחת. המחוז הקטן ביותר מבחינת אוכלוסייתו הוא מחוז 12. בירת פאנם היא "הקפיטול", הממוקמת בהרי הרוקי, ושולטת ביד רמה במחוזות. מספר המחוזות הוא 12, והם נאלצים לשלוח את ילדיהם לאסיף ולמשחקי הרעב בעוד שילדי הקפיטול לא משתתפים במשחקים. לאחר המרד שנקרא "הימים החשוכים" שבעקבותיו נוצרו משחקי הרעב, מחוז 13 הושמד כליל. אך בסוף הספר השני של הסדרה מתגלה כי מחוז 13 לא הושמד אלא המשיך להתקיים מתחת לפני האדמה. המחוזות מרדו בשנית עם סיום משחקי הרעב ה-75 ופיצוץ הזירה, ומחוז 12 הושמד. רוב המחוזות עניים עקב מדיניות הנהנתנות של הקפיטול והדיקטטורה ששולטת במדינה, אך המחוזות הרחוקים ביותר מהקפיטול שהם מחוזות 11 ו-12 הם העניים ביותר. מחוזות הקרובים לקפיטול או כאלה שנהנים מתמיכה ממנו, מחוזות 1, 2, ו-4, נחשבים למבוססים כיוון שהם מייצרים פריטים יקרים עבור הקפיטול, וכמו כן מקבלים מהם יחס יותר חם ואוהד משאר המחוזות. ממחוזות אלה מגיעים "הקרייריסטים", המתמודדים החזקים ביותר שנשלחים למשחקי הרעב.

לכל מחוז יש תפקיד מסוים שהוא מבצע עבור הקפיטול, ושולח אליו את תוצריו. רשימת תפקידי המחוזות:

• מחוז 1 - תעשיית פריטי מותרות.
• מחוז 2 - חציבה באבן, תעשיית כלי בנייה וכלי נשק. הכשרת אוכפי שקט.
• מחוז 3 - תעשיית אלקטרוניקה ומפעלים.
• מחוז 4 - תעשיית דיג.
• מחוז 5 - תעשיית חשמל.
• מחוז 6 - תעשיית תחבורה.
• מחוז 7 - תעשיית עץ ונייר.
• מחוז 8 - תעשיית טקסטיל.
• מחוז 9 - תעשיית דגן.
• מחוז 10 - תעשיית גידול בקר.
• מחוז 11 - תעשיית חקלאות.
• מחוז 12 - כריית פחם.
• מחוז 13 - כריית גרפיט וייצור נשק אטומי.

כל ספר בטרילוגיה מחולק לשלושה פרקים. סוזן קולינס, מחברת הטרילוגיה, לקחה את הרעיון מקריירת כתיבת המחזות שלה, שבמהלכה כתבה כל מחזה בשלוש מערכות. בצורה זו כתבה גם את ספרה הקודם, The Underland Chronicles.

ערך מורחב – משחקי הרעב

בשנה בה מתרחשת עלילת הסיפור מי שנבחרת כמיועדת מחוז 12 בהגרלה היא אחותה של קטניס - פרים. קטניס מתנדבת להחליפה ולהשתתף במקומה במשחקים, כדי שיחסך ממנה המוות המצפה לה. יחד עם קטניס עולה בגורל פיטה מלארק, נער שבעבר הציל את קטניס מרעב. במהלך אחד הראיונות שמתקיימים במסגרת האירועים לפני פתיחת ה"משחק", מתוודה פיטה על אהבתו לקטניס לפני הקהל. לאחר הראיון מסביר פיטה לקטניס שהצגתם בתור "הנאהבים חסרי המזל" הייתה בשביל שיקבלו את אהדת הקהל, דבר שיכול לגרום לכך שנותני חסות יממנו את צורכיהם במהלך המשחק עצמו.

כשהם נכנסים לזירה, פיטה חובר לחבורת ה"קרייריסטים" - המתמודדים מהמחוזות העשירים אשר מתכוננים למשחקי הרעב במשך כל חייהם, וקטניס הייתה בטוחה שבגד בה. היא מצדה עבדה תחילה לבדה, אך לאחר מכן כרתה ברית ושיתפה פעולה עם רוּ. הן תכננו לפוצץ את האספקה של הקרייריסטים: רו ארגנה פעולת הסחה וקטניס ביצעה את הפעולה עצמה. לאחר שהפעולה הסתיימה בהצלחה הלכה קטניס למקום המפגש שקבעו מראש, אך לא מצאה שם את רו. לבסוף היא מצאה אותה נהרגת בידי נער שבידו חנית. כתגמול, היא יורה בו והוא נהרג במקום. לאחר מותה של רו, הקפיטול מודיע על שינוי בכללי המשחק: במשחקים האלו יתאפשר ניצחון של שני מיועדים, בתנאי שיהיו מאותו המחוז. הודעה זו מניעה את קטניס לחפש את פיטה, שנפצע אנושות לאחר שקייטו, נער ממחוז 2 הידוע בכוחו הרב, דקר אותו קשה ברגלו משום שחיפה עליה והציל אותה. כשהיא מוצאת אותו היא משיגה עבורו תרופה עבור הרעלת דם, תוך סיכון חייה, אותה השיגה בקרן השפע. בהמשך מתברר להם שהיחיד שנותר מלבדם בזירת הקרב הוא קייטו. כשהם מגיעים לסביבת האגם הם מגלים את קייטו בורח ממה שנראה בהתחלה כמו זאבים: מתברר שאלו מוטציות בדמות זאבים שיצר הקפיטול. הם בורחים לקרן השפע, שם פיטה ננשך על ידי אחד הזאבים. קטניס מכינה לו חוסם עורקים שימנע את הדימום הכבד. בהמשך מגיע קייטו לקרן השפע ומתחולל מאבק בינו לבין קטניס ופיטה. קטניס פוגעת בידו לאחר שהוא תופס את פיטה וחונק אותו, והוא נופל מקרן השפע אל הזאבים שמתעללים בו. לבסוף קטניס יורה בו בתור המתת חסד. הקפיטול מכריז לפתע שבניגוד להכרזה הקודמת לפיה שני מיועדים מאותו מחוז יוכרזו כמנצחים, יהיה מנצח יחיד במשחק. פיטה וקטניס מתכננים להתאבד יחדיו כדי לא להרוג אחד את השני, באמצעות גרגירי היער הרעילים הנקראים "רוש לילה", שגרמו קודם לכן למותה של אחת המשתתפות המכונה "פני שועל". הקפיטול נאלץ להכריז על שני מנצחים.

היימיטץ', המדריך שלהם, מזהיר את קטניס כי הקפיטול עלול לנקום בה מכיוון ששיטתה בו וגרמה לו להכריז לבסוף על שני מנצחים, ומציע לה להעמיד פני מאוהבת בפיטה, וכך להסביר את העובדה שלא היו מסוגלים להרוג אחד את השני. הספר מסתיים בהגעתם של פיטה וקטניס לביתם במחוז 12.

ערך מורחב – משחקי הרעב - התלקחות

אחרי שניצחו במשחקי הרעב ה-74 בספר הקודם, קטניס ופיטה, יוצאים ל"סבב ניצחון", שכולל ביקור בכל המחוזות בפאנם ובקפיטול, אחת מה"תזכורות" שמבצע הקפיטול למרד בכל שנה. ביום שבו קטניס ופיטה מתחילים את סבב הניצחון שלהם ברחבי המדינה, הנשיא סנואו מגיע אליה לביקור. הנשיא מסביר לה שהאיום שלה להתאבד ביחד עם פיטה במשחק הרעב ה-74, שגרם להיתר ששניהם ינצחו, היה הפרה גלויה של דברי הקפיטול, ובכך היא גרמה לדיבורים על מרד במחוזות המדינה. הוא מאיים להרוג את משפחתה וחבריה אם היא לא תצליח להוכיח לכל אזרחי פאנם שהמעשה שלה לא היה מעשה של התרסה אלא שהוא נעשה מתוך אהבה בלתי ניתנת לשליטה כלפי פיטה. הם מתחילים את מסעם ברחבי פאנם, ובמהלכו הם מגיעים למחוז 11, מחוזה של רו, בעלת בריתה של קטניס במשחקי הרעב. בריאיון עמם, פיטה מציע לקטניס נישואין בתקווה שזה מה שיְרַצֵה את הנשיא סנואו. למרות זאת, קטניס מגלה שנסיונותיהם לדכא את המרד כשלו. זמן קצר אחרי שובם למחוז 12, קטניס פוגשת באישה ונערה (בוני וטוויל) שברחו ממחוז 8 בדרכם אל מחוז 13 והן מסבירות לה את התאוריה שלהן שמחוז 13 לא הרוס, והוכחה שלהן לכך היא שבתמונות המשודרות בטלוויזיה של המחוז ההרס, מוצגות בכל פעם עורבני-חקיין, דבר שאומר שהתמונות "המעודכנות" של מחוז 13 הן תמונות מן המרד, לפני 75 שנה. מאוחר יותר, הנשיא סנואו מודיע כי לכבוד משחקי הרעב ה-75, 24 המיועדים לזירה ייאספו מתוך מאגר המנצחים משנים קודמות. הימייטץ' והיא עולים בגורל אך פיטה מתנדב להחליף את הימייטץ'. לאחר ימים ספורים, מתרחש הריאיון המסורתי עם כל מיועד, המשודר לכל פאנם ובו פיטה מכריז שהוא וקטניס כבר נישאו בטקס מסורתי של מחוז 12 ושקטניס אף בהיריון - כל זה כדי להוכיח לנשיא סנואו ולכל פאנם שאהבתם אמיתית.

במהלך המשחקים, קטניס ופיטה חוברים לפיניק, גבר בן 24, ומאגס, אישה בשנות השמונים לחייה. לאחר מותה של מאגס, פיטה, קטניס ופיניק חוברים לג'והאנה מייסון, לויירס ולביטי. ויירס מוכיחה את חוכמתה בכך שהיא מגלה שהזירה בנויה כמו שעון, ושכל האסונות בזירה מתרחשים בשעה שלהם ובגזרה שלהם בשעון ובכך עוזרת להם למפות את הזירה על פי גזרות. לאחר מותה של ויירס, ביטי מסביר לאחרים על תוכניתו לתעל את הברק שפוגע בעץ הגבוה כל 12 שעות אל המים במרכז הזירה, בעזרת התיל שלו, וכך כל מי שבאזור יתחשמל. לקראת סוף הספר, תוכניתו של ביטי נכשלת אך קטניס נזכרת דבריו של היימיטץ' שעליה "לזכור מיהו האויב האמיתי" ויורה את התיל בעזרת חץ אל שדה הכח המקיף את הזירה, ובכך גורמת להשמדתו. רחפת של מחוז 13 מגיעה לקחת אותה משם והיא מתעלפת. כשהיא מתעוררת, קטניס מגלה שהיא ברחפת עם היימיטץ', פיניק, ביטי וגייל, אבל היא גם מגלה שפיטה, ג'והאנה ואנובאריה, המיועדת ממחוז 2, נתפסו על ידי הקפיטול. כמו כן, מספרים לה שהתוכנית של רוב המתמודדים הייתה לפרוץ אל מחוץ לזירה, וכל מה שביטי ניסה לעשות מההתחלה היה להשמיד את שדה הכוח. היא מגלה גם שג'והאנה לא ניסתה להרוג אותה כמו שחשבה בחלק מסוים בשהותה בזירה, אלא לעלף אותה כדי להוציא את שבב האיתור שהושתל על ידי הקפיטול בידה. הספר נגמר בכך שגייל מספר לקטניס שאחותה ואימה בטוחות, שמחוז 13 קיים ושמחוז 12 נחרב בידי הקפיטול.

ערך מורחב – משחקי הרעב - עורבני חקיין

עורבני חקיין, הספר השלישי והאחרון, עוסק במרד המחוזות נגד הקפיטול. קטניס, בזכות מחאותיה נגד הקפיטול בשני משחקי הרעב בהם השתתפה, הופכת לסמל המרד המתלקח נגד הקפיטול ונקראת "עורבני חקיין", על שם סיכת עורבני החקיין שלבשה במשחקים. פיטה והמיועדים האחרים שנשבו בידי הקפיטול חולצו, אבל מסתבר שפיטה עבר "ציד" - השתמשו בארס "צרעות ציד" כדי לשבש לו זיכרונות מסוימים, ביניהם את הזיכרונות של קטניס. ההשפעה של ארס זה מעוותת את המציאות בצורה מאיימת, כך שפיטה רואה בקטניס מוטציה של הקפיטול ומנסה להרגה. לבסוף, קבוצה המורכבת קטניס, גייל, פעילים מאומנים היטב של מחוז 13, וכן פיטה, שמעט החלים ובכל זאת נתקף במעין שיגעון בפעמים מזדמנות, נשלחו לכבוש את הקפיטול. לפני שקטניס יכולה להשלים את המטרה שלה, פרים נהרגת בפיגוע. מאוחר יותר, הנשיא סנואו ששהה בשבי, טוען בפני קטניס שקוֹין, נשיאת מחוז 13 עומדת מאחורי הפיגוע. לפני שהמיועדים-מנצחים נפרדו, אורגנה ישיבה בה הוחלט לבצע עוד משחק רעב אחד נוסף, משחקי הרעב ה-76, בו ישתתפו קרובי משפחה של אנשים בכירים בקפיטול, כולל נכדתו של הנשיא סנואו (מה שלבסוף לא יצא לפועל). לאחר מכן, סנואו נשפט להוצאה להורג. אך קטניס, שהייתה אמורה להרוג את סנואו, ירתה בקוין, נשיאת מחוז 13, עקב חשדה שברצונה של קווין להשתלט על פאנם. לאחר המהומה גופתו של הנשיא סנואו נמצאה בזירה, כאשר לא ברור האם מת מצחוק או שמא נרמס על ידי ההמון. לאחר מכן קטניס, פיטה והיימיטץ' הוחזרו למחוז 12.

בסוף הספר מסופר כי גייל קיבל משרה מכובדת במחוז 2 וקטניס חזרה למחוז 12, נישאה לפיטה ואף ילדה שני ילדים.

הסדרה מבוססת, על פי קולינס, על מקורות עתיקים ועכשוויים. בין היתר, גם סיפורו של תזאוס והמינוטאור, השפיע עליה רבות בכתיבת הספר. גם סיפורי הגלדיאטורים ברומא השפיעו עליה. דבר נוסף שהשפיע עליה רבות בכתיבת הסדרה הוא תוכניות המציאות העכשוויות.

שלושת הספרים נכתבו באנגלית ויצאו לאור בהוצאת Scholastic. הרומן הראשון בטרילוגיה פורסם לראשונה ב-14 בספטמבר 2008, התלקחות ב-1 בספטמבר 2009 ועורבני חקיין ב-24 באוגוסט 2010. הטרילוגיה תורגמה לעברית על ידי יעל אכמון ויצאה לאור בהוצאת כנרת.

• קטניס אוורדין - קטניס היא גיבורת הסיפור והוא מסופר מנקודת מבטה. היא בת 16 בספר הראשון ותושבת מחוז 12 האחראי על ייצור פחם. המראה שלה הוא המראה המאפיין את תושבי "התפר", השכונה בה היא גרה. שערה ארוך וכהה, וקלוע בדרך כלל בצמה, והיא ניחנת בעיניים האפורות של בני התפר. קטניס היא המפרנסת העיקרית של משפחתה משום שאמה אינה מסוגלת לתפקד כמפרנסת המשפחה בעקבות מות אביה של קטניס, ששינה אותה מבחינה נפשית. קטניס וחברה הטוב, גייל, יוצאים יחד אל היער המקיף את מחוז 12 וצדים, מלקטים ודגים שם, אף על פי שהדבר אינו חוקי. היא מוכשרת בירי בחץ וקשת. היא אוהבת ללכת ל"כירה" - מקום ששימש כחלק ממכרות הפחם אך הפך לאחר שננטש לשוק השחור של המחוז. היא נוהגת למכור שם את תוצרי הציד שלה ולבצע סחר חליפין עם המוכרים במקום, וכך לעזור בפרנוס המשפחה. ביום האסיף ה-74, קטניס התנדבה להחליף את פרים אחותה האהובה שנבחרה לשמש כמיועדת באסיף, ונשלחת אל הקפיטול כמיועדת במשחקי הרעב במקומה. ביום האסיף ה-75, נבחרה היא בעצמה. במשך שלושה ספרים ליבה נקרע בין גייל לפיטה, אך לבסוף היא בוחרת בפיטה ומתחתנת איתו (ואף מולידה לו שני ילדים).
• פיטה מלארק - פיטה בן ה-16 הוא בן האופה טוב הלב והנער שנשלח ביחד עם קטניס למשחקי הרעב ה-74. הוא בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות. בעבר, פיטה עזר לקטניס כשהיא ואחותה גוועו ברעב, על ידי כך שזרק לה לחם שרוף ביום שבו כמעט גוועה משפחתה ברעב, והיא מרגישה חייבת לו. לפיטה יש כישרון באפייה ובזיגוג עוגות והוא עובד במאפייה של הוריו. הוא גם מוכשר בציור ובהסוואה, מה שעזר לו בזמן משחקי הרעב. פיטה מצליח לשכנע אנשים באמצעות מילים, והוא מאוהב בקטניס כבר "נצח", לפי דבריו בספר הראשון.
• גייל הות'ורן - גייל הוא חברה הטוב ביותר של קטניס, הוא בן 18 בספר הראשון והוא מכנה אותה "קטניפ" - כי ביום פגישתם הראשונה, קטניס ביטאה את שמה בלחש, דבר שגרם לכך שגייל חשב שקוראים לה קטניפ. אף על פי שקטניס תיקנה אותו בקשר לשמה, הוא נוהג לקרוא לה כך כשם חיבה. הוא מתואר כנער דומה במראה לקטניס. השניים נהגו לצוד כל יום ביער כדי לפרנס את משפחותיהם ולאחר מכן להתחלק בשלל. גייל וקטניס קרובים מאוד זה לזה והם מאוד חשובים האחד לשנייה. גייל מפתח רגשות אהבה לקטניס, אך קטניס איננה בטוחה ברגשותיה כלפיו, מה גם היא צריכה לעמוד בינו לבין פיטה. בספר השני הוא מתוודה בפניה באהבתו והיא מובכת ולא אומרת כלום. גייל התנגד לקפיטול מילדותו. במהלך המלחמה הפך לחייל מצטיין ותכנן חלק מהפצצות המתוחכמות של המורדים. לאחר המלחמה החזיק במשרה חשובה במחוז 2. גייל וקטניס לא שמרו על קשר.
• פרימרוז אוורדין - אחותה הקטנה והאהובה בת ה-12 של קטניס. קטניס החליפה אותה כאשר נבחרה היא כמיועדת ועלתה במקומה לקרב המותח במשחקי הרעב. היא שונה במראה מרוב אנשי התפר בדומה לאמה, לשתיהן יש עיניים כחולות ושיער בלונדיני, מראה לא אופייני בתפר. היא נוהגת לעזור לאמה בריפוי ואוהבת חיות. לפרים יש עז ששמה ליידי שאותה קטניס קנתה לה ליום ההולדת, שממנה היא מייצרת גבינות שעוזרות לפרנס את המשפחה. יש לה גם חתול בשם נורי, בעל חצי אוזן חסרה, שקטניס שונאת מאוד ואף ניסתה להטביע. היא מתה בספר השלישי כשניסתה לעזור לילדי קפיטול פצועים.
• היימיטץ' אברנת'י - היימיטץ' הוא המנצח השני ממחוז 12 במשחקי הרעב (הוא ניצח בשנת ה-50 למשחק, בזמן הגמול הרבעוני השני של משחקי הרעב). בשל כך הוא המדריך של פיטה ושל קטניס במשחקי הרעב. הוא מכור למשקאות חריפים, ושתוי חלק נכבד משעות היממה. הוא המדריך היחיד של קטניס ופיטה בזמן המשחקים, והוא האחראי על שמירת חייהם בזירה. בתחילת הטרילוגיה הוא מצטייר כשוטה אך בהמשך, לאחר שקטניס ופיטה מגלים עוד פרטים עליו, הוא מתגלה כאדם ערמומי ומתוחכם שמסתיר את עצמו על ידי שכרות שהוא שרוי בה. לפי קטניס, היימיטץ' שותה לשכרות וישן רק באור בגלל הסיוטים ממשחקי הרעב, הפוקדים אותו מידי לילה. הוא גר בשכונת המנצחים שבמחוז 12. בספר מתואר ביתו כמקום מצחין מריחות של משקאות חריפים וקיא. בצעירותו היימיטץ' היה נודע כיפה תואר בעל שיער בצבע חום מתולתל ועיניים אפורות, כמו לשאר בני התפר.
• סינה - סינה משמש כסטייליסט של קטניס בקפיטול, הוא תופר עבורה את התלבושת שתלבש בטקס הפתיחה בקפיטול, ובריאיון עם סיזר לפני כניסתה לזירה. סינה מתואר כמוכשר במלאכתו וטוב לב, עדין, והוא עוזר לקטניס כמיטב יכולתו. בטקס הפתיחה התלבושת של קטניס שסינה תפר לה הוא סרבל שחור פשוט, אך המיוחד בו הוא שהוא עולה בלהבות מלאכותיות שנראות אמיתיות, מה שגורם לרבים להתרשם מהופעתה והיא זוכה בכינוי "הנערה הלוהטת" (באנגלית: the girl on fire) לריאיון עם סיזר התלבושת שסינה הכין לקטניס היא שמלה משובצת אבני חן, שהמיוחד בה הוא שכאשר קטניס מסתובבת נראה שהשמלה עולה בלהבות. סינה מלווה את קטניס עד כניסתה לזירה, ורגע לפני שהיא נכנסת למעלית שתיקח אותה לזירה, הוא נפרד ממנה במשפט. "אני לא יכול להמר, אבל אילו יכולתי הייתי מהמר עלייך". מתואר כבחור בלונדיני (עם אייליינר זהוב). נחטף ונרצח על ידי הקפיטול, שעינו אותו במטרה לחקור אותו. מותו נודע לקוראים רק בספר השלישי, אף על פי שחטיפתו האכזרית אירעה מול עיניה של קטניס, בספר השני.
• קוריולאנוס סנואו - הנשיא סנואו הוא נשיא פאנם ומנהיג הקפיטול. בספר השלישי חושף פיניק כי הוא סלל את דרכו לשלטון על ידי הרעלת כל המתמודדים מולו ובגלל זה נודף ממנו ריח ורדים חזק כדי להסתיר את ריח הדם מהפצעים שנותרו מהרעל. הנשיא סנואו מת בסוף הספר השלישי (סיבת המוות איננה חד משמעית בספר).
• אפי טרינקט - המלווה של פיטה וקטניס בדרכם לזירה, שותפה בתכנון האסטרטגיה, הכנתם לראיונות וכדומה. נוהגת להתקשט תמיד בפאה צבעונית (ביום האסיף מוזכר שהתקשטה בפאה ורודה). היא אחראית בנוסף ביום האסיף עצמו לשלוף את הפתקים שעליהם רשומים שמות הנערים והנערות - הילד ששמו רשום על הפתק שנשלף ישתתף במשחקי הרעב.

ערך מורחב – משחקי הרעב - דמויות משנה

בסדרה מופיעות דמויות משנה רבות, לצד הדמויות הראשיות. ביניהם ניתן למנות את בני משפחתה של קטניס, דמויות שונות שפגשה קטניס בקפיטול, מתמודדים שהתחרו כנגדה במשחקי הרעב בהם השתתפה ועוד.

• קיימת גם רשימת מנצחים שלא ידוע באיזה שנה ניצחו, הכוללת את: ליים ממחוז 2, ביטי לאטיר ממחוז 3, ויירס ממחוז 3, בלייט ממחוז 7, ווף ממחוז 8, סילבה מייליף ממחוז 9, וסידר ממחוז 11.

הערות

• משחקי הרעב - משחקים שהומצאו על ידי הקפיטול בעקבות מרד שקם 74 שנים לפני תקופת הספר הראשון. בכל שנה ביום האסיף נבחרים מכל מחוז נער ונערה בגיל 12 - 18 על ידי הגרלה באמצעות פתקים. אדם יכול להגדיל את מספר הפתקים ששמו רשום עליהם תמורת אספקת דגן ושמן. כללי המשחק: 24 הנערים והנערות (12 בנים ו-12 בנות) נשלחים לזירה שאיננה ידועה להם מראש, שם הם נלחמים אחד בשני עד המוות. המתמודד היחיד שנותר חי ושורד - מוכתר כמנצח. כאשר המנצח מגיע למחוז שלו מורעפים עליו (ועל המחוז) פרסים ומתנות למיניהם, והוא עובר לגור בבית חדש שנמצא ב"שכונת המנצחים" בכל מחוז (שכונה בה המנצחים במשחקי הרעב משנים קודמות מתגוררים).
• גמול רבעוני - כמו כן, אחרי כל 25 שנה של משחקי הרעב מתקיים משחק מיוחד הנקרא "הגמול הרבעוני". בכל גמול רבעוני יש חוק מיוחד, שאיננו קיים ביתר משחקי הרעב. החוקים נקבעו מראש עם תחילתם של משחקי הרעב. בגמול הרבעוני הראשון (בשנה ה-25 למשחקי הרעב) תושבי המחוז היו צריכים לבחור את המיועדים בעצמם במקום השיטה הרגילה בה הם נבחרים על ידי הגרלה. בגמול הרבעוני השני (בשנה ה-50 למשחקי הרעב) נבחר מספר כפול של מיועדים, כך שמספר המיועדים הכולל היה 48. בתחרות זו היימיטץ' היה המנצח. בגמול הרבעוני השלישי (בשנה ה-75 למשחקי הרעב) נבחרו המיועדים ממאגר המנצחים הקיים של כל מחוז, מה שאומר שמיועדים שניצחו במשחקי הרעב הקודמים חוזרים לזירה.
• פאנם - המדינה שבה מתרחשת עלילת הספר. פאנם נוצרה בעקבות אסונות טבע על הריסות של אמריקה הצפונית. בפאנם יש שלושה עשר מחוזות, השנים עשר הראשונים נשלטים ביד קשה על ידי הקפיטול, ומחוז 13 נהרס במרד ונשאר כדוגמה למה שיקרה אם המחוזות ימרדו שנית בקפיטול, עיר הבירה ששולטת ביד רמה על כל המחוזות. פרוש השם "פאנם" הוא קיצור של המשפט המפורסם בלטינית "Panem et circenses", כלומר "לחם ושעשועים". הכוונה היא ללחם ושעשועים לתושבי הקפיטול על חשבון אנשי המחוזות.
• הקפיטול - הקפיטול היא עיר הבירה של פאנם. מתארים אותה בספר כעיר מאוד "זוהרת", שבה כל האנשים רוצים להיראות מושלמים ומשיגים זאת בעזרת ניתוחים פלסטיים לעיתים אף בדרכים מוגזמות כגון הפיכת עורם לירוק או לשנות את מראם לכשל חיה. האנשים במחוזות רואים את האנשים בקפיטול כברברים, מפני שבקפיטול מחייבים את כל אנשי פאנם להתייחס למשחקים כמו חגיגה, והם נהנים לראות את ילדי המחוזות מתחרים זה בזה למוות. הם רואים זאת כתוכנית מציאות לכל דבר ועניין. בנוסף לכך, הקפיטול מדכאת באופן ממושך את כל המחוזות, וכל המחוזות בעצם כפופים אליה. תהליך הדיכוי הזה התחיל בעצם מהמהומות שהתחוללו בפאנם נגד הקפיטול, שבמאורעות הללו מחוז 13 הושמד כליל - כסימן הרתעה לשאר המחוזות.
• מחוזות - במדינת פאנם ישנם 12 מחוזות. בהמשך הסדרה מתגלה שיש מחוז 13, אף על פי הדעה הרווחת שנחרב במרד המחוזות שגרם לקיום משחקי הרעב. לכל מחוז ישנו משאב או עיסוק שמייחד אותו, ומרבית תושבי המחוז עובדים בייצורו, הכנתו וכדומה. רוב המוצרים שיוצרו על ידי המחוזות עוברים לקפיטול. לדוגמה, מחוז 12 אחראי על ייצור הפחם, מחוז 11 בחקלאות, מחוז 8 בתעשיית טקסטיל, מחוז 7 בתעשיית עץ ונייר וכדומה. המחוזות חיים בעוני רב ובפחד מתמיד ממה שהקפיטול עלול לעולל להם. בכל שנה נשלחים מכל מחוז שני נציגים - נער ונערה - אל משחקי הרעב.
• מחוז 13 - מחוז שלוש עשרה הוא מחוז נוסף שהיה קיים לפני המרד של המחוזות נגד הקפיטול, ובמרד הקפיטול הפציצו והרסו את המחוז עד היסוד והשאירו אותו כך כדי שישמש תזכורת לבני שאר המחוזות לכך שזה יכול לקרות גם להם אם יעזו לפתוח במרד נוסף. תפקידו של מחוז 13 היה לספק לקפיטול נשק גרעיני, לאחר "החרבת" המחוז מחוז 2 ממלא את תפקידו. בספר השני קטניס פוגשת בבוני וטוויל, פליטות ממחוז 8, שחושבות שמחוז 13 היה קיים כל הזמן מתחת לפני האדמה וכי הקפיטול הסתיר עובדה זאת. בספר השלישי מתגלה שהדבר אכן נכון, ושם קטניס גרה, במקום במחוז 12 ההרוס. תפקידו של מחוז 13 הוא יצירת כורים אטומים וכריית גרפיט כפי שמצוין בספר הראשון
• טציות- מוטציות שהקפיטול יצר במהלך המרד הגדול לצרכים מלחמתיים כגון ציפורים שמחקות את הקולות שהם שומעות כדי להאזין לאוכלוסייה ולמורדים וצרעות שגורמות לכאב רב ולהזיות בעת עקיצתן.
• עורבני מלשן - ציפור טציה שנוצרה על ידי הקפיטול וידעה בקלות ובדייקנות לחקות קול של אדם או כל עצם אחר. תפקידם של העורבנים המלשנים היה לרגל אחרי אנשי המחוזות, ולגלות מידע לקפיטול בתקופת "הימים החשוכים". אך במהרה אנשי המחוזות הבינו שמרגלים אחריהם אז הם התחילו לנהל שיחות עם מידע מוטעה כדי להערים על אנשי הקפיטול. לאחר שבקפיטול הבינו שהאנשים מהמחוזות לא דוברים אמת, מחליט הקפיטול לשחרר את העורבנים ליער, שם יכחדו.
• עורבני חקיין - ציפור שנמצאת על סיכתה של קטניס, ובהמשך נהפכה לסמל מרד המחוזות נגד הקפיטול. העורבני החקיין הוא צאצא של עורבני מלשן שהזדווגו עם ציפורים חקייניות ויצרו זן חדש של ציפור, עורבני חקיין. עורבני חקיין מסוגלים לחקות קולות ורעשים טוב יותר מציפורים חקייניות טבעיות אבל פחות טוב מהעורבני מלשן.
• ברית הקרייריסטים - ה"קרייריסטים" הם ברית חזקה המתקיימת בכל משחקי רעב, המורכבת לרוב ממחוזות 1, 2 ו-4. הם נקראים כך מכיוון שיש להם "קריירה" ארוכה של רציחות מיועדים במהלך המשחקים. לקרייריסטים יש לרוב מנהיג, לדוגמה, במשחקי הרעב ה-74, קייטו היה מנהיג הקרייריסטים, שכללו אז את מארוול, גלימר וקלוב. ברוב המשחקים, חבר בברית הקרייריסטים ניצח, לדוגמה פיניק אודייר, במשחקים ה-65.
• צרעות ציד - צרעות טציות שתוכנתו גנטית לגרום כאב רב, הזיות ובמקרים קיצוניים גם מוות. צרעות ציד מופיעות בספר הראשון כאשר קטניס משתמשת בהן כדי להשיג את הקשת מידי הקרייריסטים על ידי זה שהיא מנסרת ענף שעליו נמצא קן צרעות ציד והוא נופל על המחנה הקרייריסטי. הצרעות הורגות שתי קרייריסטיות ומגרש את הקרייריסטים האחרים ובכך מאפשר לקטניס לקחת את הקשת מאחת הקרייריסטית המתות ולרדת מהעץ.
• אווקס - אדם, בדרך כלל מאחד המחוזות, שנתפס על ידי הקפיטול לאחר שהפר חוק, וכורתים את לשונו כעונש והוא הופך להיות משרת אילם. הבולטת ביותר היא אווקס אדמונית שהייתה המשרתת של קטניס ופיטה במשחקי הרעב, ומאוחר יותר דאריוס - אוכף שקט חביב יותר מהאחרים, שנענש על כך שניסה להגן על גייל ממלקות.
• אוכפי השקט - הכינוי לשומרים מטעם הקפיטול שמוודאים שהשקט נשמר ברחבי המחוזות, ושאין הפרות משמעת ועבירות על החוקים. אוכפי השקט במחוז 12 היו פחות קשוחים מאוכפי השקט שבמחוזות האחרים, עד אשר הם הוחלפו באוכפי שקט קשוחים יותר, שאף הענישו את גייל במהלך הספר השני מכיוון שנתפס עם תרנגול הודו מת. לפני כניסתה לזירה קטניס מגלה כי אחד מאוכפי השקט הראשונים והפחות קשוחים, דאריוס, הפך לאווקס. בספר השלישי מגלה קטניס שרוב אוכפי השקט נולדו וגדלו במחוז 2, ולא בקפיטול.
• הכירה - הכירה הוא השוק השחור של מחוז 12 שם ממוקם הדוכן של סיי "שומן" ושם קטניס נוהגת לסחור בשלל הציד שלה יחד עם גייל.
• התפר - התפר הוא החלק העני ביותר של מחוז 12. ילידי התפר ידועים בעיניהם האפורות, בשיערם הכהה ובצבע השחום של עורם. משפחותיהם של קטניס וגייל גרות בתפר, זאת עד לפני שניצחה קטניס במשחקי הרעב ה-74 ועברה עם אמה ואחותה להתגורר בשכונת המנצחים, בסמוך לפיטה והיימיטץ'.
• קרן השפע - בכל אחד ממשחקי הרעב ישנה קרן שפע הממוקמת במקום כלשהו בזירה תמיד באמצע מעגל נקודות ההתחלה. בתוך קרן השפע ישנו ציוד שהמיועדים זקוקים לו: נשק, מזון, ציוד הישרדותי וכדומה. בכל שנה מתים מספר מיועדים במה שנקרא "מרחץ הדמים" שמתקיים בקרן השפע בקרב על הציוד.
• הזירה - המקום שבו מתרחשים משחקי הרעב בכל שנה. הזירה משתנה כל שנה, אך נשארת מקום גדול מאוד עם מגוון אפשרויות מחבוא ומסתור למתמודדים. כל שנה, במרכז הזירה ממוקמת "קרן השפע", בה אפשר להשיג את הציוד בתחילת המשחק, ושם גם נערכים המשתים. בספרים מסופר על זירות בסוגים שונים: זירות שבהן יש יער, כמו במשחקי הרעב ה-74, וגם זירות מדבריות, שמהן הקפיטול נמנע בעקבות חוסר ב"אקשן". במשחקי הרעב ה-75, הזירה הייתה בנויה כמו שעון, שמרכזו אגם גדול ובשוליו ג'ונגל. בכל גזרה בזירה התרחש אסון שונה בשעה שונה, כגון: ברק הפוגע בעץ, ערפל רעיל, קופים אוכלי אדם, גשם של דם ועוד. ידוע גם שלפעמים מתרחשים אסונות טבע בזירות, כגון רעידת האדמה וההצפה שהייתה במשחקי הרעב בהם ניצחה אנני קרסטה, אהובתו של פיניק. מסופר גם שבגמול הרבעוני השני, הזירה נראתה לכאורה כמו גן עדן, אבל התגלה שכל הצמחים והמים בזירה מורעלים, החיות מסוכנות, וגם הר הגעש הנמצא בזירה התפרץ. בזירה מעורבים קברניטי המשחק, ולעיתים רבות הם מייצרים מוטציות מסוכנות ושותלים אותן בזירה או משנים תנאי טבע כדי להשפיע על מהלך המשחק.
• רחפת - כלי טיס דמוי מטוס שעובד על שני מנועים שמסובבים רוטורים בתוך חורים בכנפיים וגורמים לרחפת לעוף. בשימוש הקפיטול כדי לקחת את המיועדים לזירה וגם לשימוש צבאי (הפצצות, הצנחת אספקה וכדומה). היחידים שהם בעלי רחפת הם הקפיטול ומחוז 13.

כל שלושת הספרים קיבלו בעיקר ביקורת חיובית. ג'ון גרין מהניו יורק טיימס אף השווה את הסדרה לספרו של סקוט וסטרפלד, Uglies. עם זאת, נמתחה ביקורת על כך שהספרים אלימים מדי, במיוחד לבני נוער, הקוראים העיקריים של הספר.

ראו גם – משחקי הרעב (סדרת סרטים)

בעקבות הצלחת טרילגיית הספרים, הוחלט להפיק סדרת סרטים שתגולל את עלילות שלושת הספרים. סדרת הסרטים כוללת ארבעה סרטים, כך שהספר השלישי בסדרה יחולק לשני פרקים. הסרטים הופצו על ידי אולפני Lionsgate וכיכבו בהם ג'ניפר לורנס בתפקיד קטניס, ג'וש האצ'רסון בתפקיד פיטה וליאם המסוורת' בתפקיד גייל. הסרט הראשון יצא לאקרנים ב-2012, והאחרון ב-2015. כל הסרטים זכו להצלחה מסחרית והפכו לשוברי קופות.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: טרילוגיית משחקי הרעב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרילוגיית משחקי הרעב

• האתר הרשמי של משחקי הרעב (באנגלית)
• האתר הישראלי למשחקי הרעב (בעברית)
• הוויקי של משחקי הרעב (באנגלית)
• קרן בר לב, ‏רעב כבד, באתר ‏מאקו‏, 16 במרץ 2012