טרוטת השור יכול להיות נודדת, נעה לאורך מערכות נהרות גדולות, אגמים ואוקיינוס, או שהיא יכולה להיות ישיבה, נשארת באותו פלג כל חייה.[4] כמו מינים אחרים של Salvelinus, יש לסנפירים של טרוטת השור קצוות לבנים. ראשה ופיה גדולים בצורה יוצאת דופן עבור דגים מסדרת הסלמוניים, מה שהעניק לה את כינויה. צבעה משתנה בהתאם לבית הגידול ולמקום, אבל גוון הגוף הוא דרך כלל ירוק זית, הגב כהה יותר מהצדדים החיוורים; כתמים של קרם עד צהוב חיוור מכסים את הגב, וכתמים אדומים או כתומים מכסים את הצדדים; ולסנפירי החזה, הגחון והשת יש שוליים לבנים או בצבע שמנת. בעונת הרבייה הזכר מתאפיין בגב בגוון זית כהה, לפעמים גובל בשחור, בטן כתומה-אדומה, כתמים אדומים בהירים וקצוות סנפיר לבנים בוהקים. אורכה הממוצע הוא כ-60 סנטימטרים, כאשר טרוטת שור נודדת בדרך כלל הרבה יותר גדולה מטרוטת השור ישיבה ומשקלה הממוצע כבוגרת כ-9 קילוגרם, לעומת טרוטת השור ישיבה שלעיתים רחוקות עולה משקלה על 2 קילוגרם.[3] פרט יוצא דופן של טרוטת השור תועד באורך של 103 סנטימטרים ומשקל של 14.5 ק"ג.[2] ניתן להבדיל בין טרוטת השור לטרוטת ברוק (אנ') (Salvelinus fontinalis) על ידי היעדר כתמים ברורים על סנפיר הגב, כמו גם כתמים צהובים, כתומים או בצבע אלתית על הגב, בניגוד לכתמים אדומים עם הילות כחולות על טרוטת ברוק. בטרוטת השור סנפיר הזנב אינו ממוזלג בצורה בולטת כמו בטרוטת האגמים (Salvelinus namaycush), עוד מין טרוטה מאותו סוג.[4]
לטרוטת השור יש דרישות בית גידול קפדניות, הדורשות טמפרטורות מים בדרך כלל מתחת ל-13 מעלות צלזיוס, מצעי חצץ נקיים, בריכות עמוקות, אזור מוגן על ידי עצים מתים וגדת נהר תלולה, ומערכות גדולות של נתיבי מים מחוברים זה לזה כדי לאפשר נדידה לצורך רבייה.[6] לפיכך, הם מעדיפים את הבריכות העמוקות של אגמים קרים ונהרות גדולים, כמו גם המקורות של הנהרות הקרים בהרים הגבוהים. טרוטת השור עשויה להיות אנדרומית[ב] בנהרות החוף, והתגלו מקרים שטרוטת שור אחת נדדה מנהר חופי אחד למשנהו דרך האוקיינוס.[7]
תזונה
טרוטת השור צעירה ניזונה מזואופלנקטון ומזואובנתוס,[ג] במיוחד ימשושיים. ככל שהם גדלים, הם מתחילים להיזון יותר ויותר מדגים אחרים. בחוף מדינת וושינגטון, חלק מהאוכלוסיות הדרומיות ביותר של טרוטת השור ניזונות בעיקר מביצים ומדגיגים של אלתית, כמו גם מדגים.
טרוטת השור היא דג מבוקש על ידי דייגים חובבים בצפון קנדה. הדג הושמץ פעם כמי שמאיים על אוכלוסיות של מינים מקומיים אחרים המוערכים יותר על ידי דייגים. חלק מתחומי השיפוט בקנדה מפרסמים את הדרישה לשחרור הדג לאחר לכידתו בסיסמה "לא שחור, תחזיר אותו" (No black, put it back), רמז לכתמים השחורים שאי קיומם על סנפיר הגב מעיד שהדג שנלכד הוא טרוטת השור ויש לשחררו.[10]