טנדר או מטענית הוא כלי רכב קל להובלת מטען, שלפי התקן האמריקאי משקלו אינו עולה על 6,300 קילוגרם. בארצות הברית וקנדה נחשב כלי רכב זה למשאית קלה (Light truck).
מקור השם
השימוש במילה "טנדר" לתיאור כלי רכב זה קיים רק בעברית. באנגלית משמשת המילה "tender" לסוגים שונים של כלי תחבורה המיועדים לצרכיהם של כלי תחבורה אחרים, ביניהם קרון מיוחד הרתום לקטר קיטור ונושא עבורו דלק ומים, ואונייה המשמשת למטרות אספקה לאוניות צי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצרה חברת קרוסלי הבריטית רכב עזר למטוסים עבור ה-Royal Flying Corps (ולימים גם עבור חיל האוויר המלכותי). שמו של הרכב, בדומה לקרון ולאונייה, נקבע לפי תפקידו - "טנדר קרוסלי" (באנגלית Crossley Tender).
ברוב הארצות דוברות האנגלית מכונה כלי רכב זה פיק-אפ (בארצות הברית ובקנדה: "Pickup Truck", Light Duty Truck" או "Truck"; בבריטניה ובאירופה: "Pickup").
באוסטרליה ובניו זילנד מכונה כלי רכב זה "ute", קיצור של המילה "utility". בדרום אפריקה טנדר נקרא Bakkie, מקור המילה באפריקאנס.
מבנה הטנדר
הטנדר מורכב מתא נהג (קבינה) שמאחוריו ארגז פתוח או סגור למטען. טנדרים אמריקאים מוצעים גם ללא ארגז מטען בכלל, ועם מרכב אחוד שמהווה חלק בלתי נפרד ממנו בדומה למשאית אחודה (טנדר עם מכלית או מכולה למשל). מקובל לחלק את הטנדרים לקבוצות לפי גודל תא הנהג - בעלי תא נהג ובו שורה אחת של מושבים (חד-קבינה) לעומת בעלי תא נהג שבו שתי שורות מושבים (דאבל-קבינה), ולחלופין לפי הגודל - טנדר גדול, בינוני, או קטן. השם טנדרון משמש לרכב מסחרי קטן יותר, בדרך כלל סגור, שאין בו חלוקה בין תא הנהג למטען.
שימושים
הטנדר משמש בעלי עסקים קטנים, טכנאים, שיפוצניקים וחקלאים. רוב הטנדרים הם גם רכב שטח, בעלי הנעה כפולה ומאפיינים נוספים של רכב שטח כמו נעילת דיפרנציאל, דבר שהופך אותם למתאימים לחקלאות (לצד הטרקטור הייעודי).
בישראל, טנדרים בעלי הנעה כפולה, משמשים תכופות לטיולי שטח ולא רק כרכבי עבודה.
בארצות הברית וקנדה, טנדרים משמשים בעיקר לחקלאות, כמשאית וכסמל סטטוס (הסיבה השלישית מסבירה מדוע פלח השוק של הטנדרים בארצות הברית וקנדה בכלל ובפרט פורד סדרה F, גבוה מזה של מכוניות הנוסעים).