הסולטאן ביברס בנה אותה מחדש, אולם בתקופה העות'מאנית היא איבדה את חשיבותה האסטרטגית וכמעט ולא נותר ממנה דבר.
חפירות ארכאולוגיות
בשנים 1931–1938 משלחת ארכאולוגית דנית בראשותו של הרולד אנגולט, ביצעה באתר חפירות ארכאולוגיות שהצביעו על כך שמיקומה הנוכחי של המצודה היה מרכז האוכלוסין הראשון בעיר, והאוכלוסייה התרחבה מאוחר יותר לאזורים אחרים בעיר.[1]
החפירות הצביעו גם על נוכחותן של שכבות ארכאולוגיות רבות, שהעתיקה שבהן היא מהאלף החמישי לפני הספירה והחדשה שבהן מהתקופה הממלוכית. התגליות במרכז הטירה ובדרומה אישרו את ההיקף העירוני והקידמה התעשייתית בחמה בתקופות קדומות. בנוסף נמצאו באתר אריה ומזבח מאבן בזלת, וכן קנקנים וקישוטים רבים המייצגים את הציוויליזציות השונות שהתיישבו בחמה במהלך השנים.