טירת הוהנצולרן (בגרמנית: Burg Hohenzollern האזנהⓘⒾ) היא טירה ששימשה את משפחת האצולה הגרמנית הוהנצולרן לדורותיה. הטירה נמצאת על פסגת הר הוהנצולרן (אנ') מדרום לעיירה הכינגן שבמרכז מדינת באדן-וירטמברג בגרמניה. הטירה הנוכחית היא השלישית שנבנתה במיקום זה.
בטירה שמורים כמה פריטים היסטוריים, ביניהם כתר הקיסר וילהלם השני (אנ') וכמה מחפציו האישיים של פרידריך הגדול. כמו כן מספר בני אצולה מבית הוהנצולרן קבורים במקום. הטירה היא אחת הטירות המתוירות ביותר בגרמניה, כשכל שנה מבקרים בה מעל 350,000 מבקרים.
מיקום
טירת הוהנצולרן היא טירת פסגה (אנ') היושבת בפסגתו של הר הוהנצולרן (אנ'), הר מבודד בקצה היורה השוואבית ("האלפים השוואבים" (אנ')) בגובה 855 מטר NHN (אנ'). הטירה נמצאת מדרום לעיירה הכינגן, כ-50 ק"מ דרומית לשטוטגרט, בירת מדינת באדן-וירטמברג. ההר הוא מקור שמו של המחוז בו הטירה נמצאת, Zollernalbkreis (אנ'). בקרב המקומיים ההר ידוע בשם Zollerberg, הר צולר, או בקיצור Zoller.
היסטוריה
הטירה הראשונה
הטירה הראשונה, שנבנתה ככל הנראה במאה ה-11, מוזכרת לראשונה במסמכים היסטוריים משנת 1267 בשם Castro Zolre אך בלי פרטים מעבר לכך. ידוע שבני התקופה כינו את הטירה "כתר כל טירות שוואביה" (Crown of all castles in Swabia). ב-1423 הטירה נהרסה כליל אחרי מצור שארך כשנה שהטילה ברית ערי שוואביה (אנ')[דרוש מקור].
הטירה השנייה
הטירה השנייה נבנתה בשנים 1454–1461. טירה זו שימשה מקום מפלט עבור השושלת השוואבית הקתולית בזמן מלחמת שלושים השנים. ב-1634, במהלך מלחמת שלושים השנים, כוחות של מדינת וירטמברג השתלטו על הטירה. לאחר מכן הטירה עברה לשליטת בית הבסבורג לכ-100 שנה. בחורף של 1744–1745, במהלך מלחמת הירושה האוסטרית (1740–1748), חיילים צרפתים תפסו את הטירה. לאחר המלחמה הטירה חזרה לשליטת בית הבסבורג אך לא הייתה כמעט בשימוש. ב-1798 הבעלים האוסטרים האחרונים עזבו ומצב הטירה הידרדר. בתחילת המאה ה-19 מכל מבני הטירה רק קפלתמיכאל הקדוש (St. Michaelskapelle) נותרה במצב סביר.
הטירה הנוכחית
הטירה הנוכחית נבנתה על ידי פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה, נצר לבית הוהנצולרן. ב-1819, כשעבר באזור בדרכו לאיטליה, המלך התעניין בשורשי משפחתו ועלה לפסגת הר הוהנצולרן. ב-1844, כשכבר היה מלך, כתב:
זכרון שנת 19(18) הוא זיכרון מתוק במיוחד עבורי וכמו חלום יפה, במיוחד השקיעה שראינו מאחד הבאסטיונים של הטירה. [...] עכשיו יש תשוקה, חלום נעורים (שלי), לראות את טירת הוהנצולרן שוב ראויה למגורים.
האדריכלפרידריך אוגוסט שטילר נבחר לתכנן את הטירה החדשה עוד בזמן שהיה תלמידו (ויורשו) של האדריכל הנודע קארל פרידריך שינקל וב-1846 החל את עבודתו. הוא תכנן מבנה מפואר בהשפעת אדריכלות התחייה הגותית האנגלית ובסגנון שאטו עמק הלואר (אנ'). הקצין והמהנדס מוריץ קארל ארנסט פון פריטויץ (אנ'), מהנדס הביצורים המוביל בפרוסיה, תכנן את הכניסה המרשימה לטירה. הפסל גוסטב פיגהוס (Gustav Willgohs) יצר את הפסלים שברחבי הטירה.
הטירה נמצאת בבעלות פרטית של בית הוהנצולרן, שני שלישים בבעלות הענף של ברנדנבורג-פרוסיה ושליש בבעלות הענף השוואבי. מ-1952 קרן קירה נסיכת פרוסיה (אנ') עורכת במקום מחנות קיץ לילדים. כשגאורג פרידריך, נסיך פרוסיה שוהה בטירה עם משפחתו דגל פרוסיה (אנ') מונף בטירה. ב-2015 הטירה נסגרה לרגל צילומים של סרט האימה-פסיכולוגי "מרפא לבריאות" (אנ') שיצא לאקרנים ב-2016. הטירה שימשה כאתר הצילומים גם של סדרת הטלוויזיה משנת 2017, "המכשפה הגרועה ביותר" (אנ').
ארכיטקטורה
טירת הוהנצולרן היא מופת של הרומנטיות הגרמנית (אנ') ומייצגת תפיסה רומנטית של טירות האבירים בימי הביניים. הטירה מורכבת מארבעה חלקים מרכזיים: מבני הטירה עצמה, הקפלות, הביצורים וגן הטירה.
בכניסה לטירה ניצב שער העיט (Adlerturm) ממנו יורד גשר מתרומם. מבני הטירה יושבים על מתאר הטירה השנייה שיוצר צורת U. בקצה אחד בנויה קפלה פרוטסטנטית ובקצה השני קפלה קתולית. על חומת הסוגרים בנויות שלוש קומות בסגנון התחייה הגותית מקושטות במגדלים וצריחונים. ארבעת המגדלים מיושרים עם ארבעת הבסטיונים.
אולמות מרכזיים בטירה כוללים את אולם עץ המשפחה (Stammbaumhalle) ואולם הרוזן (Grafensaal). על קירות אולם עץ המשפחה מצויר אילן היוחסין של בית הוהנצולרן. אולם הרוזן תופס את כל האגף הדרומי של הטירה. שמונה עמודי שיש אדומים תומכים בקמרון הצלעות של האולם ובקירות האולם משובצים חלונות בצורת קשת מחודדת (אנ') .ציורי גריזיי של אדריכל הטירה שטילר מקשטים את החלונות ומתארים את ההיסטוריה של בית הוהנצולרן. מתחת לאולם הרוזן, במקום בו היה מטבח הטירה, נמצא כיום חדר האוצר (אנ').