PROFILPELAJAR.COM

טייס קרב של חיל האוויר הישראלי. צילום מ-1949.

טייס הוא אדם המטיס כלי טיס למיניהם, כמקצוע, כתפקיד צבאי או כתחביב. המונח מתייחס בדרך כלל למטיסים כלי טיס ממונעים, מטוסים ומסוקים, אך הוא חל גם על בני אדם המטיסים כלי טיס אחרים: דאונים וכדורים פורחים לא ממונעים, ספינות אוויר וצפלין שהם כלי טיס הקלים מן האוויר, אווירון זעיר ממדים, כלי טיס קלים מאוד, ועוד.

המונח הלועזי לטייס הוא Aviator. מונח זה יכול לכלול לא רק את מי שמטיס בפועל את כלי הטיס, אלא גם אנשי צוות אחרים, כמו הנווט, המטילן, אלחוטן אוויר, מהנדס טיסה ובעלי תפקיד אחר הכרוך בהטסת המטוס, בעיקר במשימות צבאיות. המונח העברי הוא איש צוות אוויר; להבדיל מהמונח הלועזי, יכול המונח העברי להתייחס גם לדיילים ובעלי תפקידים אחרים בטיסות אזרחיות.

גם אנשי צוות של חללית מאוישת או מעבורת חלל נקראים טייסים, וליתר דיוק טייסי חלל. בדרך כלל ישנו איש צוות שתפקידו המוגדר הוא טייס רכב החלל (להבדיל ממפקד המשימה, ובעלי תפקידים אחרים בצוות), ואולם מכיוון שכל אנשי הצוות "טסים" בחלל, ומכיוון שאחוז גדול מטייסי חלל היו טייסים ברקע המקצועי שלהם, מקובל להתייחס אל כל טייסי החלל כ"טייסים".

הטייסים הראשונים

אף על פי שהטיסה המתועדת הראשונה נערכה בשנת 1852, בכלי טיס דמוי כדור פורח, מקובל לקרוא לאחים רייט, שביצעו את הטיסה הראשונה בכלי טיס ממונע כבד מהאוויר ב-17 בדצמבר 1903, "הטייסים הראשונים". היירם מקסים ואנשי צוותו, שביצעו ניסיון תעופה ב-31 ביולי 1894 מתחרים גם הם על התואר הטייסים הראשונים.

הכשרת טייסים

טייסים צבאיים נחשבים אנשי צבא מן השורה הראשונה בכל צבא, ולפיכך תהליך הכשרתם ארוך ומורכב מאוד, וכלל שלבי מיון רבים. רוב הצוערים המתחילים את הקורס מודחים ממנו, ורק אחוז קטן מגיע לקו הסיום.

גם הכשרת טייס אזרחי היא תהליך מורכב ברוב מדינות העולם, וכרוכה בתהליך רישוי ממלכתי כמוגדר על ידי רשות התעופה האזרחית המקומית. לימודי טיס בישראל כרוכים במעבר בדיקות רפואיות בהם ראיה 66, אבחון צבעים בשיטת אישיארה ובהצגת תעודת יושר ממשטרת ישראל. לימודי הטיס עצמם נחלקים לשני חלקים: לימודים תאורטיים, ולימודים מעשיים. הלימודים התאורטיים כוללים ידע טכני והכרת המטוס, מטאורולוגיה, ניווט, קשר, ואת הנהלים והחוקים הקשורים בטיסה. החלק המעשי כולל את כל הכרוך בהטסה: הסעה על המסלול, המראה ונחיתה, טיסה ישרה ואופקית, מצבי טיסה בסיסיים: נסיקה, הנמכה, גלישה ופניות, טיסה במהירויות שונות, הזדקרות, ניווט, טיסת מכשירים, מצבי חירום, ועוד.

רישיון טיס

ערך מורחב – רישיון טיס

בישראל ישנם כמה רמות לרישיונות הטיס:

טייס מתלמד – חניך שיכול להטיס מטוס על פי תוכנית ההכשרה ובפיקוח של מדריך טיס.
טייס פרטי ֺ– המוסמך לשמש כטייס או טייס משנה בכלי טיס. כלי הטיס המותר לכל טייס מוגדר ברישיונו. טייס פרטי יכול להטיס רק טיסות פרטיות, ואינו מורשה להטיס בשכר או כטייס בטיסה מסחרית. טייס פרטי יכול לטוס בתנאי מזג אוויר טובים ורק כאשר יש לו קשר עין עם הקרקע. טייס פרטי מורשה להטיס מטוס בעל מנוע יחיד לדוגמה: מטוס הססנה 152/172.
הגדר מכשירים – שלב ברישיונו של טיס פרטי. מעבר שלב זה מאפשר לטייס לטוס כמעט בכל מזג אוויר, ללא קשר עין עם הקרקע, ובהסתייעות בעזרי ניווט או GPS.
הגדר רב מנועי – שלב נוסף ברישיונו של טייס. מעבר שלב זה מאפשר לטייס להטיס מטוס בעל יותר ממנועי אחד.
טייס מסחרי – המוסמך לשמש כטייס או טייס משנה גם בשכר או בטיסה מסחרית; גם טייס מסחרי מוגבל בכלי הטיס שהוא מורשה להטיס על פי ההגבלות שברישיונו.
טייס תובלה בנתיבי אוויר – רשאי לשמש כטייס פרטי ומסחרי גם במטוס המופעל בטיסה מסחרית שמשקלו הכולל עולה על 5,700 ק"ג;
מדריך טיס – רשאי להדריך לצורך קבלת רישיון טיס.

רישיון נוסף הוא רישיון ATPL (Airline transport pilot licence), שהוא הרישיון בדרגה הגבוהה ביותר בתחום התעופה, ומקנה את הזכות לשמש כקברניט בנתיבי טיסה בנלאומיים.

טייס ישראלי זכאי להיות חבר באיגוד הטייסים הישראלי אם הוא מחזיק ברישיון טיס מסחרי בר תוקף ומתפרנס מעבודתו כטייס.

מעמדו החברתי של הטייס

ממלחמת העולם הראשונה והלאה החל להיווצר מעמד חדש של טייסים, טייסי קרב, שעקב חשיבותם ההולכת וגדלה בקרב המודרני, ועקב הדרישות האישיות והגבוהות שנדרשו כדי לתפעל מטוסי קרב ומסוקי קרב, קיבלו מעמד ייחודי בצבאות העולם. כמו כן התפתחה תת-תרבות חדשה סביב טייסים אלו, אשר כוללת בין השאר את המושג אלוף הפלות ("אייס") – כינוי לטייס קרב שהפיל לפחות חמישה מטוסים בקרבות אוויר. עם השנים התקבעה בתודעה הציבורית דמות הטייס עם מעיל הטייסים ומשקפי השמש, שמהווים גם סמלי סטטוס של טייסי הקרב. תרם לדימוי זה הסרט ההוליוודי המצליח "אהבה בשחקים".

במדינת ישראל התפתח מעמד הטייס – ובמיוחד טייס הקרב – למעמד בעל יוקרה מיוחדת, וזאת בשל מסלול ההכשרה הארוך והיסודי הנחשב לאחד התובעניים והקשים ביותר בשירות הצבאי בצה"ל, כזה שמנקז אליו את העילית שבחברה. התייחסות זו הודגשה על ידי מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן, בסיסמה המוכרת: "הטובים לטיס". גורם נוסף למעמד היוקרתי של טייסי הקרב בישראל היא הצטיינותו של חיל האוויר הישראלי (הנחשב לאחד הטובים והמתקדמים בעולם) בקרב ובמלחמה, הן בביצוע משימות אסטרטגיות קשות ומורכבות, והן בקרבות אוויר רבים שברובם הגדול הייתה ידם של הטייסים הישראלים על העליונה, דבר שהתבטא באלופי הפלות רבים.

הכשרת טייסים בצה"ל נעשית בקורס טיס מטעם חיל האוויר הישראלי. מאבקה של אליס מילר בבית המשפט העליון פתח את הדרך לקורס הטיס של צה"ל בפני נשים.

במדינות המערב המתקדמות מעמדו החברתי של הטייס אינו כה גבוה כמו מעמדו החברתי של טייס בישראל. קורס טיס פרטי נמצא בהישג ידם הכלכלי של מיליוני אזרחים אמריקאים, בעוד שבישראל קורס טיס פרטי יקר הרבה יותר ביחס להכנסה הישראלית הממוצעת^[^{דרוש מקור]}. בנוסף, ממדיו הקטנים של עולם התעופה הישראלי (מבחינה גאוגרפית, כלכלית והגבלות בחוק המונעות תחרות חופשית) כמעט ואינם מאפשרים לפתח קריירה כטייס למי שלא שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי^[^{דרוש מקור]}, בעוד שבארצות הברית ישנם טייסים בכירים רבים בחברות התעופה המסחריות אשר עברו הכשרה מקצועית בשוק האזרחי.