טיבור סטמארי (במקור איז'אק או איסאק, בהונגרית: Szatmári Tibor בודפשט, 23 בספטמבר 1894[1] – בודפשט, 12 בנובמבר 1942)[2] היה פסנתרן יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
טיבור סטמארי נולד במשפחה יהודית כבנם של ינה סטמארי (יעקב איז'אק)[3], (1864–1906) קצין דואר וטלגרף מסאטו מארה, ושל מלווינה לדרר. סבו וסבתו מצד אביו היו שמואל איז'אק ופפי קליין. הוא למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט אצל הפסנתרן ארפאד סנדי. משנת 1924 לימד ב"בית הספר הלאומי למוזיקה", ומסוף שנות העשרים ב"בית הספר למוזיקה פודור" בבודפשט. היו לו כמה תלמידים מפורסמים וביניהם אנדור פלדש. הוא נתן קונצרט בטימישוארה בשנת 1925, ומבקר המוזיקה הרומני ראדוּ אורלציאנו כתב עליו שורות ראויות לשבח.[4] הוא גם סייר בחו"ל במספר הזדמנויות והופיע בין היתר גם במצרים. הוא פירש בעיקר את עבודותיו של המלחין רוברט שומאן. ב־4 ביולי 1929 התחתן עם ד"ר מגדולנה מריה אלטאי, רופאה, שהייתה צעירה ממנו בחמש שנים, בתם של רז'ה אלטאי רובן ומרגיט גומפרז.[5] נפטר כתוצאה מקריש דם וניוון שריר הלב.
ראו גם
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי לאסלו מרקו. בהוצאת מועדון הספרים ההונגרי.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
