בראשית יוני2014, נכבש רוב שטחה של העיר מוסול על ידי מורדים חמושים סונים מהמדינה האסלאמית. המורדים המשיכו דרומה לכיוון בגדאד מול התנגדות מועטה של צבא עיראק.[1] הם התקבלו על ידי סונים רבים כמשחררים במקומות כמו תיכרית, העיר שלידה נולד וגדל סדאם חוסיין. במחנה ספייקר – בסיס צבאי של צבא עיראק – נכחו יותר מ-10,000 טירונים של חיל האוויר העיראקי. לאחר שתיכרית נכבשה, הורה מפקד המחנה לחיילים להחליף לבגדים אזרחיים ולצאת לחופשה של 15 יום ללא נשק כדי שלא ייחשדו כאנשי השלטון.[1][2] אלפי טירונים יצאו מהמחנה לעבר הכביש והמתינו לאוטובוסים שייקחו אותם לבגדאד. לוחמי דאעש הגיעו גם הם בתלבושת אזרחית למחנה, והציעו להם הסעה באוטובוסים ומשאיות. הטירונים השבויים הובלו למתחם הארמון הנשיאותי של תיכרית, שם הופרדו הסונים מהשיעים והלא-מוסלמים.[2][3]
הטבח
החיילים הסונים נדרשו להצהיר על זניחת שבועתם לצבא העיראקי. השיעים, שהיוו את רוב החיילים, והמיעוט הלא-מוסלמים נלקחו למיקומים שונים ברחבי תיכרית שם הוצאו להורג, רובם בירי בנשק קל וחלקם בעריפה. גופותיהם הושלכו מאוחר יותר לקברי אחים או לנהר החידקל.[2] לוחמי דאעש תיעדו את האירוע, באופן ספונטני, במצלמות הטלפונים הניידים שלהם.[3]
מספר הנרצחים המדויק אינו ידוע.[4] לטענת דאעש הוצאו להורג כ-1700 חיילים.[5][6] חוקרים שונים אומדים את מספר הקרבנות בין 1,556 ליותר מ-1,700.[3] לדברי משרד זכויות האדם העיראקי סך כל החיילים והצוערים הנעדרים הוא 1095.[7] חוקר הוועדה העיראקית לנושא אמר ב-2017 כי למשרד הבריאות העיראקי אין מספיק כסף לשלם עבור ערכות DNA לזיהוי ודאי של גופות. הוא העריך את מספר ההרוגים ב-1,935: 994 גופות נמצאו, ומתוכן 527 זוהו ו-467 נמצאות בבדיקה רפואית. בנוסף, כ-941 עדיין נעדרים, אם כי קשה לאמת את הנתונים הללו מכיוון שהחיפושים אחר הגופות החלו רק במרץ 2015, שמונה חודשים לאחר הטבח, כאשר כוחות הממשלה כבשו מחדש את תיכרית.[1]
850 חיילים עיראקים הצליחו להימלט מהמחנה הצבאי והגיעו לנהר שהפריד בינם לבין העיירה אל-עלם, ואנשי שבט אל-ג'בורי הסוני השיטו את החיילים העיראקים, שרובם שיעים, בסירות משוטים, תוך שהם מספקים להם חיפוי אש מהשיחים. בהמשך עשרות משפחות מהשבט נתנו מקלט לחיילים בבתיהם במשך כשבועיים. בזכות זאת 400 חיילים עיראקים הצליחו לצאת מהאזור בחיים.[8]
בעקבות הטבח
ב-2016 הורשעו ונתלו 36 איש על מעורבותם בטבח.[9] ב-2017 נדונו למוות עוד 27 איש על השתתפותם בטבח.[10] ב-2023 הורשעו ונידונו למוות עוד 14 איש.[11]
הנצחה
מדי שנה ב-12 ביוני מציינים השיעים בעיראק את הטבח באתר האנדרטה הניצבת בארמון הנשיאותי בו התרחש הטבח.[12][13]
