חרוט געשי הוא אחד הצורות הגעשיות הפשוטות והנפוצות ביותר והמבנה האופייני במרבית הרי הגעש. החרוט נוצר מהתפרצות געשית הנערמת סביב לוע הר געש בצורת חרוט עם שקע במרכז פסגתו.

כל התפרצות גורמת להצטברות חומר נוסף המגביה ומעבה את הסוללה, וכך מתפתח הר געש בצורת חרוט. חרוטים געשיים נבדלים זה מזה בהרכב ובגודל החלקיקים הבונים אותם ובהתאם לאופי וגודל השברים הנפלטים במהלך ההתפרצות. ומהבולטים שבהם הוא חרוט האפר שהוא גם הנפוץ שבהם וגובהו אינו עולה על כמה מאות מטרים. החרוט נוצר מנפילת טפרה – חומר פירוקלסטי המועף מצינור ההזנה לאוויר ושב ונוחת על הקרקע.

בהר געש בו הלבה הנשפכת דלה בגזים, בדרך כלל יתקבל חרוט געשי שטוח במיוחד הנקרא חרוט מגן. לחרוטים אלה מדרונות מתונים. חרוטי מגן נפוצים בהוואי ואף בכמה מקומות ברמת הגולן, למשל ברכס דלוה, הנמצא בסמוך לחורבות הכפר דלוה.^[1]

חרוט אפר הוא הסוג הפשוט והנפוץ ביותר של החרוט הגעשי. הוא בנוי מחלקיקים וגושים של לבה קרושה שנפלטת מסוללה אחת. בדומה לגז טעון, הלבה מתפוצצת בכוח רב באוויר ונשברת לרסיסים קטנים המתגבשים ונופלים בצורת גחלים סביב פתח האוורור ויוצרים חרוט עגול או סגלגל. במרבית החרוטים הגעשיים יש מכתש קעור בפסגתו וגובהו מגיע לכמה מאות מטרים בלבד.

חרוט אפר מפורסם הוא פריקוטין שנוצר בשנת 1943 לנגד עיניהם של איכרים מהכפר הסמוך הממוקם במקסיקו.

מדיה וקבצים בנושא חרוט געשי בוויקישיתוף

• סוגים עיקריים של הרי געש, באתר usgs.gov