חצובה (או "כנַה") היא מכשיר המיצב מכשיר שני במקום שהוגדר מראש. החצובה יכולה לאפשר, בדרך כלל, גם כיוון זוויתי של המכשיר המקובע בשתי זוויות - צידוד והגבהה. חצובות נמצאות בשימוש נפוץ לאחיזת ציוד אופטי (מצלמות, טלסקופים, מדי מרחק, מדי מהירות וכיוצא בזה), כלי ירייה (בעיקר מקלעים ורובי צלפים), צלחות לקליטת שידורי לוויין ועמודים זמניים לתבניות יציקת בטון לתקרה.

לחצובות יש, על פי רוב, שלושה חלקים. חלק אחד (לרוב החלק העליון), שמתחבר אל המכשיר המקובע, חלק אמצעי שמכיל צירים ועזרי כוונון של החצובה עצמה וחלק שלישי (לרוב החלק התחתון) המקשר בין החצובה ובין המצע שעליה היא עומדת. מצע זה יכול להיות הקרקע, חלק מכלי רכב, חלק מקונסטרוקציה של בניין וכיוצא בזה. כאשר המצע שעליו עומדת החצובה הוא הקרקע, החלק התחתון שלה הוא על פי רוב במבנה של תלת-רגל.

השימוש בחצובה לצילום נעשה לרוב, כשזמן החשיפה לאור ארוך יחסית והתמונה תהיה מטושטשת אם המצלמה תזוז בזמן הצילום, או כאשר מצלמים עם עדשה ארוכת מוקד (מעל 300 מ"מ) וכל תזוזה קטנה תטשטש את התמונה, כאשר רוצים לבצע צילום עצמי, או כאשר יש צורך בדיוק גבוה מאוד, (מדי מרחק ומדי מהירות) וכאשר רוצים לצלם סרט ווידאו ללא תזוזות מיותרות. בדרך כלל במצלמות חצובה היא בעלת שלוש רגליים טלסקופיות המשמשות לקיבוע המצלמה.

כדי להגביר את הדיוק של כלי ירייה מחלקתיים (שהמפעיל אותם נדרש לניידות מועטה) נהוג לחבר להם מתחת למתפסים חצובה אותה אפשר להשעין על הקרקע. לחצובה מספר מטרות:

1. הגברת הדיוק של כלי הירייה על ידי מתן נקודת משען יציבה לקנה.
2. ספיגת הרתע הגבוה של כלי הירייה.
3. הקטנת העומס ועייפות היורה, שנאלץ להחזיק את כלי הירייה למשך פרקי זמן ארוכים.

כלי הנשק הטיפוסיים שבדרך כלל מותקנים עליהם חצובות הם מקלעים ורובי צלפים. החצובה של מקלעים קלים ורובי צלפים היא דו-רגלית (bipod) ומאפשרת ניידות עם הנשק למטרת החלפת עמדות והסתערות עם הנשק בעת הצורך. מקלעים כבדים יותר (כגון ה-M2 Browning מק"כ) כוללים חצובה כבדה תלת-רגלית (tripod) המאפשרת לתפעל את הנשק כהלכה.

מדיה וקבצים בנושא חצובה בוויקישיתוף