|
חנוך אבנארי חנוך אבנארי (או: אבן־ארי; 25 במאי 1908 – 15 בספטמבר[1] 1994) היה מוזיקולוג ישראלי, חתן פרס ישראל לחקר המוזיקה לשנת התשנ"ד 1994. ביוגרפיהנולד בשם הרברט לוונשטיין בדנציג שבגרמניה (כיום גדנסק בפולין). היה בן למשפחה מסורתית, למד בתיכון בדנציג והיה חבר בתנועת הנוער Kameraden הלא-ציונית. למד מוזיקולוגיה, ספרות ואמנות באוניברסיטאות פרנקפורט, לייפציג קניגסברג ומינכן. קיבל את הדוקטורט ב-1931 מאוניברסיטת קניגסברג, נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "מילה וצליל ביצירותיו של אוסוולד פון וולקנשטיין". לאחר עליית הנאצים ייסד וניהל בית הוצאה לאמנות יהודית. לאחר שגורש מאיגוד המוציאים לאור הגרמני משום מוצאו היהודי עלה לישראל עם אשתו, טאה לבית ורשינסקי, בשנת 1936. בשנות הארבעים עבד כמנהל ייצור בבית חרושת ובמקביל פרסם מחקרים מוזיקולוגיים בכתבי עת. שימש כחבר מחקר במרכז לחקר המוזיקה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1948 גויס לצה"ל, שירת בחיל האוויר ושירת בצבא הקבע, ממנו השתחרר כרב-סרן בשנת 1965. ב-1966 היה ממייסדי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, התחיל כמרצה בכיר וב-1972 מונה לפרופסור חבר[2]. פרש לגמלאות מאוניברסיטת תל אביב ב-1975, אולם המשיך להורות שנים רבות לאחר מכן. שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת היידלברג. בישראל שימש חבר דירקטוריון במכון למוזיקה ישראלית והיה נשיא כבוד של איגוד המוזיקולוגים בישראל. אבנארי חקר ופירש כתבים שעסקו בחכמת המוזיקה והיו מצויים בגניזת קהיר. הוא גילה פרק חסר בהקדמה לספר תהלים מאת סעדיה גאון. הוא גילה כתב יד בלתי ידוע של נגינות התורה שמצא בספריית מדינת בוואריה. הוא השווה בין גרסאות שונות של אותה המנגינה בעשרים ארצות שונות, הן אצל האשכנזים והן אצל הספרדים. בשנת 1977 הוענק לו פרס אנגל למוזיקה מטעם עיריית תל אביב-יפו. חנוך אבנארי נפטר ב-15 בספטמבר 1994, והובא למנוחות לצד אשתו טאה בבית העלמין של קיבוץ מגן . ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Information related to חנוך אבנארי |
