חַמֹּת דֹּאר או חַמַּת ,[ 1] הייתה עיר מבצר על שפת הכנרת בתקופת המקרא .
בספר יהושע מסופר שחמת נמסרה לשבט נפתלי עם האתרים: חלף , אלון בצעננים , אדמי הנקב , ויבנאל וערי המבצר: הצדים , צֵר , וכנרת ואתרים נוספים:[ 2]
” לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן: ... וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת:”
בספר יהושע מסופר שחמת דאר הייתה עיר מקלט וגם נמסרה ללויים :[ 3]
”א וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר ה' צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ: וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי ה' אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן: ... וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שָׁלֹשׁ:”
חוקרי מקרא הציעו לזהות בין חמת דאר או חמת, ובין העיר חמון , שהוזכרה בספר דברי הימים כשייכת לנחלת שבט נפתלי :[ 4]
”וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת חַמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת קִרְיָתַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ:”
בתקופת בית שני הוקמה, באתר חמת דאר, העיר חמתן או חמתא , שבמעיינותיה החמים נהגו רבים לרחוץ; הוזכרה על ידי ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים ,[ 5] ובמסכת מגילה בתלמוד הבבלי .[ 6] במאה ה-20 , האתר נקרא חמי טבריה .
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
^ על הזיהוי בין שני השמות, ראו: לוי יצחק רחמני, הערך: חמת, לכסיקון מקראי , (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר , תשכ"ה-1965, עמ' 294.
^ ספר יהושע , פרק י"ט , פסוקים ל"ב –ל"ה .
^ ספר יהושע , פרק כ"א , פסוקים ג' –ל"ב .
^ ספר דברי הימים א' , פרק ו' , פסוק ס"א .
^ יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים , י"ח, ב', ג'.
^ תלמוד בבלי , מסכת מגילה , דף ב', עמוד ב' .