חיים חיסין

לידה	3 בינואר 1865 מיר, האימפריה הרוסית
פטירה	26 בספטמבר 1932 (בגיל 67) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
לימודי רפואה	אוניברסיטת ברן
תפקידים	רופא

חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

נולד בה' בטבת בעיירה מיר שבבלארוס (אז באימפריה הרוסית) ליעקב. התחנך ב"חדר", ולאחר מכן בבית ספר במוסקבה. היה פעיל בתנועה המהפכנית הרוסית וחש עצמו כפטריוט רוסי. לאחר פוגרום הסופות בנגב ביהודי רוסיה ב-1881 הבין שכיהודי אין לו עתיד ברוסיה ולכן הצטרף לביל"ו. באוגוסט 1882 עלה לארץ ישראל עם אשתו לעתיד, פאניה לבית פריזר. בתחילה עבד במקווה ישראל, ולאחר מכן עבר לראשון לציון, והיה מפועליה ומבוניה^[1] הראשונים של המושבה. שם נישא לפאניה ב-1883 (כשבוע לפני חג הפסח). בשנת 1885 הצטרפו השניים לבילויים שייסדו את גדרה. ולאחר שעזבוה חיסין עבד כעגלון בקו יפו–ירושלים.

כיוון שהתפרנס בדחק החליטו השניים בשנת 1887 לעזוב את הארץ ולשוב לאודסה. חיסין שהה בחוץ לארץ לסירוגין כמעט עשרים שנה. ברוסיה למד רוקחות בחרקוב ועבד כרוקח ובשנת 1898 השאיר את משפחתו ברוסיה, עבר לשווייץ והחל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברן. בעת שהותו בחוץ לארץ המשיך חיסין את הפעילות הציונית, וכתב מאמרים על החיים בארץ ישראל, ואף שימש כרב. הוא השתתף בקונגרסים הציוניים ה-5 וה-6 בשנים 1901 ו-1903 והיה חבר בפרקציה הדמוקרטית.

בשנת 1905 שב לארץ ישראל בפעם האחרונה, עבר ליפו והחל עוסק בעסקי הציבור, כמנהל הוועד הפועל היפואי של חובבי ציון. במסגרת זו נמנה עם גרעין אחוזת בית, מייסדי תל אביב, וזמן מה אף היה יושב ראש ועד אחוזת בית. היה פעיל בוועד האודסאי בארץ ישראל ובמועצה הארץ-ישראלית. ייסד את מושבי הפועלים של הוועד האודסאי: עין גנים, באר יעקב ונחלת יהודה. בתל אביב שימש הן כעסקן והן כרופא, הסדיר את הסניטציה של היישוב החדש, ופיקח באופן אישי על ניקיון הרחובות והבתים. זמן מה היה אחד משני הרופאים היחידים שעבדו בתל אביב, לצד ד"ר יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי.

ב-11 בינואר 1912 התכנסו בדירתו של ד"ר דב מאיר קרינקין בתל אביב שישה רופאים: חיים חיסין, בת שבע יוניס גוטמן, יהודה לייב פוחובסקי, דב מאיר קרינקין, מנחם שטיין, משה שרמן והרוקח זאב אורבוך והכריזו על הקמת "אגודה מדיצינית עברית יפו, ארץ-ישראל". אגודה זו היוותה גרעין של "ההסתדרות הרפואית העברית בארץ-ישראל", שהפכה עם קום המדינה ל"הסתדרות הרפואית הישראלית" (הר"י).^[2]

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה שהתה אשתו בביקור אצל משפחתה ולא יכלה לשוב לארץ ישראל. חיסין ומשפחתו גורשו מתל אביב על ידי העות'מאנים בפסח תרע"ז 1917, והתיישבו במושבה יבנאל, שם טיפל בגולים אחרים שהגיעו לאזור. באפריל 1918, לאחר מותו של הרופא אברהם חיים גרין מטיפוס הבהרות, התמנה חיסין לרופא של צפת. הוא החזיק בתפקיד עד יולי 1918 ופעל למיגור המגפה. עם תום המלחמה שב חיסין לתל אביב ואשתו חזרה גם היא מרוסיה בשנת 1919. פאניה חיסין נפטרה בשנת 1920.

חיים חיסין נפטר בכ"ה באלול תרצ"ב, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב. לחיסין ולרעייתו פאניה נולדו חמש בנות ובן – שרה, יהודית, אסתר, עדה, דבורה ואלכסנדר. נכדתו היא נעמי פולני, בתם של עדה ויחיאל. נינו הוא גידי גוב. אחד מבני-ניניו הוא קפטן ושחקן נבחרת ישראל בכדורגל, שרן ייניי.

על שמו קרויים שכונת תל חיים, רחוב וגן ציבורי בתל אביב.

חיסין הרוכב על חמורו הוא דמות קבועה בציוריו ובסיפוריו של נחום גוטמן. וכך כתב גוטמן על חיסין:

"הנה על כן, למראה גבו בלבד היו הילדים שברחוב מחייכים. כי היו נזכרים ברפואות המתוקות שזכו להן מידיו. האמהות היו מפסיקות לנגב את הצלחות וממהרות לחלון, לשלוח אחריו מבט רוחש טובה. וערבי זקן היה מחיש את רגליו חולות השיגרון ומניח על האוכף של ד"ר חיסין פרחים רטובים"

— נחום גוטמן, עיר קטנה ואנשים בה מעט

• מיומן אחד הבילויים (תרגום מרוסית: ש. הרברג; עיבוד ומילואים: מרדכי רייכר), פתח תקווה: בית נטע (הרפז), תשכ"ז-1967.
• מסע בארץ המובטחת (תרגם מרוסית: חיים בן-עמרם; מבוא והערות: שולמית לסקוב), תל אביב: 1982.
• מרשומות אחד הבילויים (קיבצה מקורות, תרגמה וערכה: שולמית לסקוב), ירושלים: יד בן צבי, תשנ"א-1990.

• מייסדי תל אביב

• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך א, פרק לט: עלית בני־ביל"ו והתאחזותם בארץ, מיומנו של ח. חיסין, תרמ"ב–תרמ"ה (1882–1885), עמ' 446–474.
• נתן דונביץ', תל אביב, תל אביב: הוצאת שוקן, 1959.
• נחום גוטמן, עיר קטנה ואנשים בה מעט, הוצאת דביר, 1999.
• אניטה שפירא, צומת ביל"ו - שלושה ביל"ויים וארץ ישראל, ספרית אפקים, עם עובד, 2019.^[3]

מדיה וקבצים בנושא חיים חיסין בוויקישיתוף

• כתבי חיים חיסין בפרויקט בן-יהודה
• פאניה וד"ר חיים חיסין, רוטשילד 14, באתר משפחות מייסדי תל אביב
• יעקב שביט, תקנות המושבות הראשונות: מתקנות 'הקהל' לניסיון באוטופיה מעשית, "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, 72, תמוז תשנ"ד, יוני 1994, ירושלים: יד יצחק בן צבי
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר חיים איסר חיסין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 756
• חיים חיסין (1865-1932), דף שער בספרייה הלאומית