אליהו מאיר ברלין (Berligne; י"ד באדר תרכ"ו, 1 במרץ 1866, מוהילב, רוסיה הלבנה – י"ז באדר א' ה'תשי"ט, 25 בפברואר 1959, תל אביב) היה ממנהיגי היישוב; חבר אספת הנבחרים, הוועד הלאומי ומועצת המדינה הזמנית, זקן חותמי מגילת העצמאות.
ביוגרפיה
נולד במוהילב שברוסיה הלבנה, אז באימפריה הרוסית (כיום בלארוס), לאברהם, משכיל אמיד. קיבל חינוך יהודי, למד בגימנסיה רוסית ולאחר מכן סיים לימודי משפטים באוניברסיטת מוסקבה. השתקע בעיר צאריצין (וולגוגרד), והקים שם מפעל לבולי עץ לבניין מעצי הרפסודות שהושטו על נהר הוולגה. היה פעיל ב"חובבי ציון" והשתתף בקונגרסים הציוניים הראשונים, ובחמישי נמנה עם חברי הפרקציה הדמוקרטית. בשנת 1905 ביקר בארץ ישראל, ובשובו לרוסיה הקים חברת-השקעות לפיתוח התעשייה בארץ בשם "עתיד". בשנת 1907 עלה לארץ ישראל והתיישב ביפו.
![]()
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין
הקים מפעלים לייצור שמן זית וסבון באזור חיפה וגוש דן, ובהם שמר על עקרון העבודה העברית. עסק גם בפיתוח החקלאות ונטע פרדס בנס ציונה, וכן קיבל רישיון מפיק"א לנטיעת אקליפטוסים. נמנה בין מייסדי אחוזת בית והיה חבר ועדה הקהילה בתל אביב. 35 שנים שימש יו"ר הוועד המפקח של גימנסיה הרצליה. בין השנים 1921–1925 מנהל בנק הפועלים הראשון. כן היה יו"ר הוועד המנהל של הטכניון. השתתף בהקמת בית משפט השלום העברי, היה ממנהיגי אוצר היישוב והשתתף בייסוד מוצא עילית.
ברלין השתתף באופן פעיל בהתארגנות מוסדות היישוב, היה ממנסחי חוקת הבחירות לאספת הנבחרים וכיהן בארבע אספות הנבחרים (1920–1948). כיהן בהן כחבר מטעם מפלגת המתקדמים, התאחדות הדמוקרטים, הציונים הכלליים המאוחדים והעובד הציוני. בכל השנים היה חבר הנהלת הוועד הלאומי. כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית והיה בין חותמי מגילת העצמאות. אף על פי שהיה אמור להגיע לטקס מירושלים הנצורה באמצעות מטוס, חלה ובסופו של דבר חתם על המגילה כמה שבועות לאחר מכן.[1]
היה ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית, והוצב כמועמד אחרון מטעמה בבחירות לאספה המכוננת[2] ובבחירות לכנסת השנייה.[3]
היה נשוי לציטה לבית פוליאקוב, בתו של לזר פוליאקוב. בתו, נינה ברלין, רופאת עיניים במקצועה, הייתה מקורבת לזאב ז'בוטינסקי[4], ונישאה למשה שלוש.
נפטר בשנת 1959 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. על שמו רחוב בצפון-מערב תל אביב.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
