ב-1931 נישא לגוטה לבית מרקובסקי. היה אב ליובל, עמי, רות.
צבי לוריא נפטר בשנת 1968, באורח פיתאומי בבית החולים איכילוב. בתקופת הזמן בה עסק בהכנות לקראת הקונגרס הציוני ה-27.
נקבר בעין שמר.
כתביו
צבי לוריא ז"ל: מדבריו תשכ"ז–תשכ"ח, ירושלים: המחלקה לארגון של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ח. (לקט מאמרים והרצאות של לוריא מחודשי חייו האחרונים, מוגש לצירי הקונגרס הציוני הכ"ז.)
חיים של שרות (ערך: צבי זהר), ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית: בשיתוף עם ספרית פועלים, תשל"א. (מבחר מביטוייו הפובליציסטיים-ספרותיים)