חיילי צעצוע (באנגלית: Toy Soldiers) הוא סרט פעולה אמריקאי משנת 1991 אשר ביים דניאל פטרי ג'וניור ובכיכובם של שון אוסטין, ויל ויטון, קיית קוגן, אנדרו דיווף, דנהולם אליוט ולואיס גוסט ג'וניור.
העלילה סובבת סביב בית הספר התיכון רג'יס לבנים שנחטף על ידי חוליית מחבלים קולומביאניים. הרשויות נשארות חסרות אונים, אך מספר תלמידים מרדנים מחליטים לקחת את העניינים לידיים ומצליחים להעביר מידע על הנעשה בתוך כותלי בית הספר ובכך לשחררו.
עלילה
טרוריסט בשם לואיס קאלי (אנדרו דיבוף) מנהיג כנופיה של שכירי חרב רצחניים ומשתלט על בית המשפט בברנקייה, קולומביה. הוא דורש שת שחרורו של אביו, ברון הסמים אנריקה קאלי, ונאמר לו על ידי השופט שאביו כבר הוסגר לארצות הברית והובל לשם למשפט. לואיס ואנשיו נמלטים מבית המשפט באמצעות מסוק, ובסיוע הלוגיסטי והצבאי של סגנו של לואיס, אמריקאי בשם ג'ק ת'ורפ (מייקל צ'מפיון), הם חוצים את הגבול לארצות הברית דרך מקסיקו.
בארצות הברית, בית הספר רג'יס הוא פנימייה לבנים שתלמידיו הם הבנים של אנשים עשירים ובעלי השפעה, ומחציתם הגיעו לבית הספר לאחר שכבר הושעו מבתי ספר אחרים. הקבוצה הבעייתית ביותר מורכבת מבילי טפר (שון אסטין), ג'ואי טרוטה (ויל ויטון), הנק גיילס (טי אי ראסל), ג'ונתן ברדברי (קית' קוגן), ריקרדו מונטויה (ג'ורג' פרז) ופיל דוהניו (נול ג'ונסון). התלמידים נתונים למשמעת הקפדנית של הדיקן פרקר (לואיס גוסט ג'וניור), שמנהל עימותים קבועים מול בילי על היעדר המשמעת שלו.
אביו של פיל הוא השופט הפדרלי שמנהל את משפטו של אנריקה קאלי, ופיל נלקח על ידי סוכני האף בי איי ביחד עם כל משפחתו למקום מקלט לאחר שנודע להם על פעילותו של לואיס קאלי בקולומביה. לואיס, שאינו מודע לכך, משתלט על בית הספר, לוקח את כל התלמידים כבני ערובה, הורג את אחד מהמורים ואת שומר בית הספר וממלכד את בית הספר בחומרי נפץ. לאחר שהוא לא מוצא את פיל הוא מבין כי העובדה שהתלמידים הם בניהם של כמה מהאנשים החזקים ורבי ההשפעה בארצות הברית מאפשרת לו להשתמש בהם כקלף המיקוח החדש שלו ומאיים להרוג אותם ולפוצץ את כל בית הספר אם אביו לא ישוחרר מהכלא. השריף המקומי מנסה להיכנס לבית הספר כדי לנהל משא ומתן, אבל שכירי החרב מפוצצים את הניידת שלו עם מקלעים כבדים ועם טילים נגד טנקים. האף בי איי וכוחות הצבא נקראים לבית הספר, והם מציבים חיילים מסביב כדי למנוע התקרבות. לואיס משחרר את סגל בית הספר למעט המנהל רוברט גולד (דנהולם אליוט) ומנהל ספירות ראש קבועות בכל שעה כדי לעקוב אחר התלמידים ולשמור עליהם בשליטה.
בילי וחבריו בוחרים לסייע לכוחות הצבא מחוץ לבית הספר והם משתמשים בידע ובהכרה שלהם את בית הספר כדי לאסוף מידע טקטי על שכירי החרב. בפעולת הסחה מורכבת מצליח בילי לצאת על מחוץ לבית הספר ולמסור את המידע שלהם לכוחות הצבא אך החיילים מסרבים לתת לו לחזור בחזרה לבית הספר מחשש שייהרג. בילי מצליח לברוח מהם בעידודו של הדיקן פרקר, אותו הוא פוגש במפקדה של הצבא, ומספיק להצטרף לספירת הראשים הבאה, ובכך מונע את הוצאתם להורג של חמישה תלמידים כעונש על היעדרותו.
אביו של ג'ואי, המאפיונר אלברט טרוטה (ג'רי אורבך), מנצל את קשריו עם אנריקה קאלי כדי לשכנע את לואיס לשחרר את ג'ואי. ג'ואי, ששונא את אביו ובז לו על קריירת הפשע שלו, מסרב ללכת ולהשאיר את חבריו מאחור, והוא משתלט על אחד משכירי החרב ולוקח את נשקו ומנסה לירות על שכיר חרב אחר אך נהרג ביריות. לואיס טוען בפני הדיקן פרקר, שבא לקחת את הגופה, כי היה מדובר בתאונה, אבל אלברט טרוטה מחליט לנקום על מותו של ג'ואי ודואג לכך שאנריקה יירצח בבית הכלא.
בידיעה שעליהם להשתלט על בית הספר לפני שלואיס יידע על מותו של אביו, כוחות הצבא והאף בי איי מגבשים תוכנית פעולה להצלת התלמידים. בינתיים בילי וחבריו, האבלים על מותו של ג'ואי, מחליטים שוב לסייע לכוחות הצבא וביום הפריצה המיועד הם מצליחים לחדור למשרדו של גולד שהפך למפקדתו של לואיס ולחבל בנפצים של חומרי הנפץ ולאחר מכן להמם חלק משכירי החרב ובילי מבריח את כל התלמידים ואת המנהל למרתף סודי בתוך המטבח. כוחות הצבא מפתיעים את לואיס בפלישת פתע לבית הספר באמצעות מסוקים והורגים את שאר שכירי החרב. לואיס, מבין כי הוא בדרך לתבוסה, מוצא את בילי ולוקח אותו כבן ערובה למשרד, שם הוא מנסה לפוצץ את חומרי הנפץ. הדיקן פרקר מצליח להיכנס למשרד ביחד עם כוחות הצבא ואלה הורגים את קאלי. פרקר ובילי משלימים ביניהם והתלמידים משוחררים מבית הספר.
צוות השחקנים
הפקה
הסרט התבסס על ספרו של ויליאם פ קנדי ועל התסריט היה אחראי דניאל פטרי ג'וניור ודייוויד קפ, מי שהיה אחראי בין היתר גם על התסריט בשובר הקופות "פארק היורה".
במנהטן, ניו יורק, קיים בית ספר פרטי אמיתי בשם רג'יס, אך כמובן שהוא אינו דומה בדבר לבית הספר הדמיוני המוצג בסרט עצמו. גם מיקומה של הפנימייה בסרט נשמר בסוד והוא אינו מוגדר מבחינה גיאגרפית. הצילומים נערכו בבית ספר הנמצא בשרלוטסוויל, שבוירג'יניה. צילומים נוספים נערכו בסן אנטוניו, טקסס וריצ'מונד.
פרסים ומועמדויות
על תפקידם בסרט היו מועמדים שון אסטין, ויל ויטון, קית' קוגן וג'ורג' פרז לפרס האנסמבל בטקס פרסי הקולנוע ה-13 לשחקנים צעירים. הם זכו בסופו של דבר במקום השלישי באותה שנה אחרי "נערי השכונה" שזכו בפרס ו"אל תגיד לאמא שהבייביסיטר מתה" שהגיע למקום השני.[1]
ביקורות
הסרט קיבל ביקורות שליליות למדי וזכה לציון הנמוך של 38% מתוך 13 ביקורות באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes.[2]
רוב טענות המבקרים היו שהסרט רווי באלימות רבה שעלולה לגרום לנוער להאמין שבעזרתה ניתן לפתור בעיות.[3][4][5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
