חֹר הַגִּדְגָּד (או "הגדגד". בכתבי יד אחרים[דרושה הבהרה] מופיע גם בשם "הר הגדגד" ובהעתק השומרוני: "גדגדה"[1]) הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעםממצרים.
במקרא
האתר נזכר פעמיים בתנ"ך; שתיהן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. בספר במדבר המקום מכונה "חור הגדגד"[2]: ”וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה”, ובספר דברים מכונה "גדגדה"[3]: ”מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם”.
אין הצעה ברורה לזיהוי המקום, אך ניתנו לכך מספר השערות. ישעיהו פרס זיהה את המקום כהר כרכום הנקרא בערבית "גַ'בַּל עִידֵיד", שבקרבת הר פארן - בין אל בִּירֵין לבין עֵין אל-טַאבֶּה (מעיין הנמצא בסבח'ת א-טאבה, מקום המזוהה לדעת חלק מהחוקרים כיטבתה).[4]עמנואל ענתי העלה כי במקום קיימים ממצאים רבים מתקופה הזהה לתקופת נדודי בני ישראל במדבר (מה שהביא אותו, בין היתר, לדעת מיעוט כי המקום הוא הר סיני), ויש הרואים כי ניתן ללמוד מכך על שהותם הממושכת של בני ישראל בחור הגדגד.[5] לדעת לגראנז' ואַבֶל הכינוי גדגד מקורו בשם המקום ואדי עַ'צַ'אעֶץ', הנכנס לנחל פארן והשוכן צפונית לכונתילה. חוקר המקרא מרטין נות מזהה את המקום עם ביר ג'דיד הממוקמת כ-40 ק"מ צפונית לאל-ח'רדה.[1]
אטימולוגיה
את השם גדגד ניתן לקשר עם המילה הערבית "ג'דג'ד" (جدجد) שפירושה קרקע שטוחה וקשה, או בהקשר אל האלגד.[1]
יש המציעים כי הקידומת "חור" יכולה להיות קשורה לשם "חורי" המופיע במקרא באזור הר שעיר.[6][7] אפשרות נוספת היא על דמיון המילה "נקב" (نقب) בערבית, שפירושה מעבר בין הרים.[7]
בתרבות
הפיליטון "אצבע אלקים היא" של א"נ עזריקם שהודפס במאסף "הלבנון", עוסק בעיירה (דמיונית) בשם "חור הגדגד" שבתחום המושב.[8]
