חוליו אלברטו נולד בקנדאס שבאסטוריאס. בנעוריו הצטרף למחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד. במהלך עונת 1977/78 החל מאמן הקבוצה הבוגרת של אתלטיקו מדריד, לואיס אראגונס, להשתמש בחוליו אלברטו. ב-29 בינואר1978 ערך חוליו אלברטו את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הספרדית, במשחק בו ניצחה קבוצתו 2-1 את ריאל סוסיאדד. חוליו אלברטו שיחק בשני המחזורים הקרובים, בהפסד לריאל בטיס ובניצחון על ברצלונה. את עונת 1978/79 החל חוליו אלברטו כשחקן הרכב. הוא פתח בחמשת המחזורים הראשונים של העונה ואף הבקיע שער בכורה במדי אתלטיקו מדריד, בהפסד 4-3 לריאל סרגוסה ב-24 בספטמבר 1978. אולם, בהמשך העונה הופיע רק פעם אחת נוספת, כשחקן מחליף.
בעונת 1979/80 הושאל חוליו אלברטו לרקראטיבו ולבה מהליגה השנייה. תחילת דרכו ברקראטיבו הייתה חיובית, עם שער בהופעת הבכורה בניצחון 3-0 על ז'ימנסטיק, והוא פתח בשמונת מחזוריה הראשונים של העונה, אך פציעה שעבר במהלך המשחק מול ראסינג סנטאנדר ב-21 באוקטובר1979 השביתה אותו עד סוף העונה.
בתום העונה שב חוליו אלברטו לאתלטיקו מדריד, ובעונת 1980/81 הפך לשחקן קבע בקבוצה. הוא הבקיע שער בודד ב-31 משחקים בהם שותף, מתוכם פתח ב-28, והוא עזר לאתלטיקו מדריד לסיים את הליגה במקום ה-3. חוליו אלברטו הבקיע שער עצמי בתיקו 2-2 עם לאס פלמאס ב-11 בינואר1981. בעונת 1981/82 המשיך חוליו אלברטו להיות שחקן משמעותי בהרכב הקבוצה, אם כי עונה זו הייתה קשה עבור אתלטיקו מדריד, שפיטרה את מאמנה לואיס סיד כעבור 11 מחזורים, כשהקבוצה במקום ה-14, והחזירה את המאמן הקודם גארסיה טרייד. אתלטיקו התאוששה במידת מה מהמשבר שפקד אותה וסיימה את העונה במקום ה-8, כשחוליו אלברטו פותח בהרכב ב-30 משחקים ונכנס כמחליף במשחק נוסף, מבלי להבקיע שערים.
בקיץ 1982 הצטרף חוליו אלברטו לברצלונה ומיד השתלב בהרכב הקבוצה. בעונתו הראשונה ערך חוליו אלברטו 34 הופעות, 24 מתוכן בליגה, וברצלונה סיימה את העונה במקום ה-4. חוליו אלברטו כבש שני שערים בליגה באותה עונה, הראשון מהם היה בניצחון 4-0 על סלטה ויגו ב-20 במרץ1983. חוליו אלברטו עזר לקבוצה לזכות בגביע המלך ובגביע הליגה. אולם, בגומלין הסופר קאפ האירופי מול אסטון וילה הורחק חוליו אלברטו בכרטיס אדום וברצלונה הפסידה את התואר. יתר על כן, כשהקבוצה הודחה מגביע מחזיקות הגביע על ידי אוסטריה וינה, לא שותף חוליו אלברטו בשני המשחקים מולה.
בעונת 1983/84 המשיך חוליו אלברטו לשחק באופן עקבי בהרכב ברצלונה, תחת אימונו של ססאר לואיס מנוטי. הוא פתח ב-39 מתוך כל 42 המשחקים של הקבוצה וסייע לה לזכות בסופר קאפ הספרדי ולסיים במקום ה-3 בליגה, תוך שהוא מבקיע שלושה שערים. ברצלונה הגיעה לרבע גמר גביע המחזיקות, שם הודחה על ידי מנצ'סטר יונייטד בתוצאה המצטברת 3-2. מנוטי הוחלף על ידי טרי ונבלס לקראת עונת 1984/85, וחוליו אלברטו היה קבוע בהרכבה של ברצלונה, החמיץ שני משחקים בלבד, עת זכתה באליפות ספרד. חוליו אלברטו הבקיע שער בודד באותה עונה, בניצחון 2-0 על הרקולס ב-21 בנובמבר1984.
בעונה הבאה כשלה ברצלונה לשמור על תואר האליפות, והיא סיימה במקום השני מאחורי ריאל מדריד, ובנוסף, את הסופר קאפ הספרדי הפסידה לאתלטיקו מדריד בתוצאה מצטברת 3-2. בדרבי נגד אספניול ב-22 בדצמבר1985 קיבל חוליו אלברטו כרטיס אדום בדקה ה-89. חוליו אלברטו הבקיע במשך שלושה משחקים רצופים, השניים הראשונים בניצחונות על קדיס וריאל ואיאדוליד והשלישי במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות מול יובנטוס, שער שהביא לברצלונה ניצחון 1-0. הגומלין הסתיים בתיקו 1-1 וברצלונה העפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר, אחרי הפסד 3-0 במשחק הראשון לגטבורג, הצליחה ברצלונה לנצח 3-0 ולהעפיל לגמר לאחר שניצחה בדו-קרב בעיטות עונשין. משחק הגמר נגד סטיאווה בוקרשט הגיע גם הוא לדו-קרב בעיטות עונשין לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו מאופס הן בתום 90 הדקות והן בתום ההארכה. ברצלונה החמיצה את כל ארבע בעיטותיה, כשגם חוליו אלברטו בועט, והיא הפסידה את התואר ליריבתה.
בעונת 1986/87 סיימה ברצלונה פעם נוספת במקום השני בליגה, ופציעה שעבר חוליו אלברטו בסוף ינואר השביתה אותו לשלושה חודשים. חוליו אלברט הבקיע שער אחד בליגה ואחד נוסף בגביע אופ"א, שער ניצחון על ספורטינג ליסבון ב-22 באוקטובר1986. בספטמבר 1987, כשהקבוצה פותחת את עונת 1987/88 עם ארבעה הפסדים בחמשת המחזורים הראשונים, פוטר ונבלס מתפקידו והוחלף על ידי לואיס אראגונס. אראגונס הצליח לעזור לקבוצה להתאזן והוא הדריך אותה למקום ה-6, כשחוליו אלברטו מופיע ב-26 משחקי ליגה, ללא שערים. למרות העדר ההצלחה בליגה, הצליחה ברצלונה לזכות בגביע המלך הודות לניצחון 1-0 במשחק הגמר על ריאל סוסיאדד, עם חוליו אלברטו בהרכב הקבוצה.
לקראת עונת 1988/89 התמנה יוהאן קרויף ההולנדי לתפקיד המאמן. קרויף מיעט לשתף את חוליו אלברטו במשחקי הקבוצה ומעמדו דעך. בעונה זו, בה סיימה ברצלונה במקום השני, שיחק חוליו אלברטו ב-10 משחקי ליגה בלבד, ובגביע המחזיקות השתתף ברבע הגמר ובחצי הגמר, אך לא בגמר מול סמפדוריה, בו ניצחה ברצלונה 2-0 וזכתה בתואר. בעונת 1989/90, בה שותף פעם נוספת ב-10 משחקי ליגה, הודחה ברצלונה בשמינית גמר גביע המחזיקות וסיימה במקום ה-3 בליגה. כמו כן, ברצלונה זכתה בגביע המלך אחרי שניצחה את ריאל מדריד 2-0 בגמר, אך ללא חוליו אלברטו בהרכב הקבוצה. בעונת 1990/91 נדחק חוליו אלברטו משמעותית, הוא אף לא נכלל בסגל הקבוצה ברוב משחקיה עת זכתה באליפות. הוא נכנס כמחליף פעמיים, ובמשחק הבית האחרון לעונה, מול ריאל אוביידו ב-2 ביוני1991, פתח בהרכב במשחק שהיה לאירוע הפרידה ממנו.
ב-29 בפברואר1984 ערך חוליו אלברטו את הופעת הבכורה במדי נבחרת ספרד הבוגרת, במשחק ידידות מול לוקסמבורג, לקראת יורו 1984. חוליו אלברטו השתתף כמחליף ב-4 משחקי הכנה נוספים ונכלל בסגל הנבחרת לטורניר. הופעתו הרשמית הראשונה הייתה במשחק הראשון בטורניר, כשנכנס כמחליף בתיקו 1-1 עם רומניה. בהמשך פתח חוליו אלברטו בכל משחקי הנבחרת, עת הגיעה לגמר מול צרפת, לה הפסידה 2-0.
חוליו אלברטו המשיך לקחת חלק פעיל במשחקי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1986, כשחקן הרכב ומחליף לסירוגין. הוא זומן למונדיאל 1986 על ידי המאמן מיגל מוניוס. חוליו אלברטו פתח בהרכב במשחק הראשון במונדיאל, בו הפסידה ספרד 1-0 לברזיל, אך לא שותף בשני המשחקים הבאים, בהם ניצחה ספרד והעפילה לשמינית הגמר. הוא פתח בשמינית הגמר נגד דנמרק ועזר לנבחרתו לנצח 5-1. ברבע הגמר מול בלגיה פתח חוליו אלברטו גם כן, אך נבחרתו הפסידה בדו-קרב בעיטות עונשין 5-4 והודחה מהטורניר.
חוליו אלברטו השתתף בשלושה משחקים במוקדמות יורו 1988 ובמקביל לקח חלק במספר משחקי ידידות נוספים. ספרד העפילה ליורו 1988, אך חוליו אלברטו לא נכלל בסגל הנבחרת. שני משחקיו האחרונים היו משחקי ידידות ב-1988, מול גרמניה המזרחית וצ'כוסלובקיה, ב-27 בינואר ו-24 בפברואר בהתאמה. בסך הכול שותף חוליו אלברטו ב-34 משחקים בנבחרת ספרד הבוגרת לאורך 4 שנים.
חיים אישיים
לאחר פרישתו ממשחק, סבל חוליו אלברטו מדיכאון, בגללו התמכר לסמים. הוא הצליח להתגבר על ההתמכרות והחל להרצות ולעבוד בנושא בקרב הקהילה בספרד.[1]
