עדשה (lentil) – מייצגת פרט שהשתרעותו לצדדים מצומצמת
ליחידות המסלע השונות נוהגים לקרוא בשמות אזורים גאוגרפיים ויישובים סמוכים. מאחר שהטור הסטרטיגרפי מוגדר באופן מקומי, ייתכנו מקרים בהם יהיה דמיון בין חלקים שונים בטור במקום אחד לחלקי טור במקום אחר.
חשיפתם של סלעי חבורה ידועה בתוך החתך הסטרטיגרפי של כל אזור חושף את השתלשלות בניית סלעי הקרום ואת התהליכים שהשפיעו על בנייתם ושינם[דרושה הבהרה] אותם לאורך תקופות גאולוגיות רבות. רצף התצורות בתוך החבורה, אי התאמות המתגלות ביניהן ועדויות לתהליכי בליה, קימוט ושבירה מאפשרים לקבוע את רצף ואת מועד התרחשותם של תהליכים אלה. תיעוד זה מאפשר ליצור מיפוי גאולוגי מדויק לכל אזור.
חבורות בישראל
הטור הסטרטיגרפי של ישראל מורכב מחבורות, שכל אחת מהן מייצגת רצף תהליכים באזור ובזמן מסוימים. מאחר שתהליכים גאולוגיים אינם מכירים בגבולות פוליטיים, כמה מן החבורות מתייחסות לאזורים המצויים מעבר לגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל ומהווים המשך של רצף גאולוגי שבו התרחשו ועדיין מתרחשים תהליכים משותפים.
חבורת סקיה (טבריה) – מקורות שונים[1] מייחסים את התצורות הקדומות שהיו כלולות בעבר בחבורת ים המלח לחבורת טבריה, ואלה מכילות סלעים קלסטיים ואגמיים וביניהם זרמי בזלת מתקופת הנאוגן החשופים בהרי השומרון, בקעת הירדן ועמק יזרעאל, וכן באזור הגליל
חבורת כיד – מגוון סלעים סלעים פלוטוניים בסיסיים ואולטרה-בסיסיים וכן סלעים געשיים ופירוקלסטיים וסלעי משקע שעברו התמרה מסוגים שונים בפרקמבריון ונחשפים בדרום-מזרח סיני
חבורת סעל-זע'ארה – סלעים געשיים בינוניים וחומציים וסלעי משקע עתירי אשלגן שעברו התמרה בדרגה נמוכה בפרקמבריון, ונחשפים במישור עגרמיה בדרום סיני
חבורת עבדת – אבן גיר וקירטון וכן שכבות ותרכיזי צור מהאאוקן התחתון עד האאוקן תיכון, נחשפת החל בסיני דרך הנגב, מרכז ישראל ועד צפונה
חבורת ערד – סלעי חרסית, חוואר, אבן חול, גיר ודולומיט מהליאס עד המלם, נחשפת במכתשים בנגב
חבורת פיראן-סלאף – הרכב הסלעים דומה לזה של חבורת אילת-נביעות בתוספת מטא-ארקוזה (ארקוזה מותמרת הדומה לגרניט) ושיש המעידים על מקור יבשתי ועל השקעה במים רדודים – כולם מן הפרקמבריון ונחשפים בדרום-מערב סיני סמוך למפרץ סואץ
חבורת רמון – סלעים שנוצרו בלגונות: סלעים אוופוריטיים, אבן גיר, דולומיט וחוואר מן הטריאס, נחשפת בכל ישראל ובצפון סיני