זכי שלוש חזר לארץ ישראל בשנת 1928, השתקע בתל אביב ועבד בה כאדריכל. באותן שנים, העיר חוותה בנייה מואצת במיוחד בשל הגידול המהיר בכמות התושבים. שלב זה בהתפתחותה האורבנית של תל אביב כונה העיר הלבנה, ורבים מהמבנים שהוקמו בתקופה זו תוכננו בסגנון אר דקו ובסגנון הבינלאומי (באוהאוס). שלוש השתלב בשפע האדריכלים שפעלו בעיר בתקופה זו, ותכנן כמה מבנים שנודעו בחשיבותם האדריכלית:
בית פרדס (רח' לבונטין 5) - תוכנן בסגנון אר דקו בשנת 1931 (הוכר כמבנה לשימור בזכות סגנונו האדריכלי המיוחד במסגרת תוכנית השימור העירונית של תל אביב).[1]
שלוש גם נכנס לפעילות ציבורית בעיריית תל אביב עם הצטרפותו לוועדת בניין העיר. הוא גם השתתף בייסודה של אגודת האינג'נירים והארכיטקטים בארץ ישראל, וכחבר הוועד המרכזי של האגודה, נשלח לייצגה בוועידות בינלאומיות - בפראג (1935), בפריז (1937) ובשווייץ (1938). שלוש גם כיהן כיושב-ראש בית הדין האזורי לשכר דירה של וחבר בית הדין לערעורים בדבר החרמת דירות לחיילים משוחררים. כמו כן, היה פעיל בוועד העדה הספרדית בתל אביב והיה חבר במועדון רוטרי.
חייו האישיים
שלוש התגורר בבית משפחתו ברח' פינס 32 בתל אביב. בית זה הוא אחד משני בתים תאומים סמוכים (כתובתו של הבית הסמוך היא רח' פינס 30), שהוקמו על ידי משפחת שלוש. הבתים התאומים נבנו על ידי האחים יוסף אליהו שלוש ואברהם חיים שלוש מחומרי בניין שיוצרו במפעלם - מפעל האחים שלוש. כאמור, משפחת אברהם חיים שלוש השתכנה ברח' פינס 32, והבן זכי נותר בבית זה עד אחרית ימיו. הוא נפטר בא' בכסלותשל"ד, 1973, בלי להשאיר צאצאים.