לאחר תקופה בה הקימה משפחה ועבדה בענפי המשק השונים בקיבוצה, יצאה ללימודי פיסול אצל הפסל יעקב אפשטיין במכון לאמנות פלסטית בבת-ים. לאחר מספר שנים השתלמה בפיסול בשיש אצל הפסלת דליה מאירי במכללת עמק יזרעאל. היא חברת קיבוץ בית זרע ובו היא חיה ויוצרת.
כיום עוסקת רובין במגוון כלי ביטוי בתחום האמנות הפלסטית ומתמקדת בעיקר ביצירת פסליברונזה. בנוסף יוצרת רובין פסלי שיש ועץ, ציור תבליטי, ציור רך, שטיחי קיר, וקירות-תבליט.
פסלי הברונזה
של רובין עוסקים במגוון של נושאים אנושיים. בהם התבגרות, זוגיות, נשיות, פריון, הורות. בהשפעת החיים באזור כפרי, ילדות משוחררת בחיק הטבע והתבוננות בתהליכים וצורות בטבע הדומים ומקבילים לחיי אדם - נוצרו פסלים העוסקים בנביטה, צמיחה, פריחה, הבשלה, קמילה והמשכיות החיים. סדרות אחרות הן בעלות צביון ארוטי המשותף לצומח ולאדם. בשנים האחרונות נוטה הפסלת לעסוק בבעיות של קשרים ונתקים בינאישיים. בשאלות של שיתוף והפרדה, מוזרות ומקובלות, התרחקות והתקרבות, הבעה צורנית לרגשות מצטברים, העברת רגשות ותחושות בין בני זוג, הבעת כמיהה לקשר, אהבה לקן משפחתי.
הציור התבליטי
הוא מעין פיסול שטוח. זוהי טכניקה ייחודית שפיתחה רובין, של שילוב חומרים שונים. טכניקה שבעזרתה היא מביעה, בצורה פלסטית ורגישה, את תחושותיה מול סביבתה. הניגודים הנוצרים בין האמנית לסביבתה האנושית, יוצרים קונפליקטים ומתחים שמעצם היותם סוערים, קשים ובלתי פתורים - משפיעים רבות על עיצובה של היצירה.
ציור רך
הוא ציור שבו הנחת קווצות סיבים צבעוניים על תשתית של גיליון לבד מחליפה את משיכות המכחול על משטח הציור. בסיום הציור מקובעים הסיבים בתשתית הלבד. אלו הן תמונות גדולות ממדים. ברובן הן יצירות מופשטות או של יצורים דמיוניים והן מצטיינות בעושר צורני וציבעוני רב.
ציור על עץ
הוא התפרצות של הדמיון בזרימה חופשית של היד שאיננה מחכה לפיקוד המוח. זרימה שכולה חדווה.
פרסים בהם זכתה
1972, פרס שר החינוך והתרבות, פרס ראשון למורי אומנות
"תיק האומנית" בו תיעוד מקיף על חייה האומנותיים, נמצא ב"מרכז המידע לאמנות ישראל על שם גבריאל שרובר" של מוזיאון ישראל.
... תערוכתה של זהרה רובין היוותה אחד המוקדים הבולטים בין תערוכותינו, לאמנות ישראלית צעירה, במשך שנתים שלוש אחרונות. זו אחת התערוכות עם מספר שיא של מבקרים מקרוב ומרחוק ובהם מספר ניכר של מבקרים מחו"ל. .... כמה מהם [פסליה] עוררו התרשמות כללית עמוקה וחמה בשל החוש הפיסולי המובהק ובשל היופי הצורני בסגנון דמויות נשיות. סגנון היוצר איזון מוצלח ומעניין בין צורה טבעית לבין הפשטה. ...
— ד"ר אורי בר, מוזיאון וילפריד ישראל, בעקבות תערוכת יחיד שערכה במקום ב-1976
מדבריו של מאיר נחושתן, מנהל המוזיאון ע"ש אורי ורמי נחושתן, ל"השבוע" אחרי תערוכת יחיד שקיימה במוזיאון ב-1982 "... זהרה היא פסלת מרשימה ... עבודותיה יפות ומעודנות מאד ועשירות בגוונים רבים של הפטינה שלהן. יש בהן עוצמה והן מבהירות שאמנית זאת יודעת להתמודד עם חומר הברונזה ולגבש עמדה אישית"
