פריירה, יליד העיר ליסבון, החל את הקריירה בקבוצת הנוער של בנפיקה ליסבון, ולאחר מכן עלה ממחלקת הנוער לקבוצת המילואים של המועדון. הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 2003/2004, ורשם את הופעתו הראשונה במדי הקבוצה הבוגרת ב-17 באוגוסט2003, במשחק מול בואבישטה שהסתיים בשוויון 0-0. את עונת הבכורה סיים פריירה עם 25 הופעות בליגת העל הפורטוגלית, רובן כקשר, ועם זכייה בתואר הגביע הפורטוגלי. בעונת 2004/2005 זכה פריירה עם קבוצתו באליפות פורטוגל. הוא החל את העונה כשחקן הרכב, אך בהמשך הסתכסך עם המאמן רונאלד קומאן, מה שהוביל לספסולו ובהמשך גם להחזרתו לקבוצת המילואים. לאחר שפתח את העונה הבאה בקבוצה, איבד פריירה את מקומו בסגל והושאל במהלך העונה לז'יל ויסנטה, עימה ירד לליגת המשנה. לקראת עונת 2006/2007, השלימה ז'יל ויסנטה את רכישתו של פריירה, שסירב לחזור לבנפיקה, והוא שיחק במדיה עונה אחת בליגת המשנה, בה רשם 25 הופעות ליגה. במהלך העונה נקבע תפקודו של פריירה כמגן ימני.
לקראת עונת 2007/2008, חתם פריירה בספורטינג בראגה מהליגה הבכירה. הוא שיחק בקבוצה במשך שתי עונות וחצי כשחקן הרכב קבוע וחשוב במערך הקבוצה, והפגין יכולת משכנעת. ב-22 בדצמבר2009 נרכש תמורת סכום של כשלושה מיליון אירו לספורטינג ליסבון, היריבה העירונית של קבוצת נעוריו. בשתי עונות וחצי במדי ספורטינג היה פריירה שחקן הרכב קבוע, שנע על אגף ימין בין תפקידי המגן והקשר.
לקראת עונת 2012/2013, עזב פריירה לראשונה את פורטוגל ועבר לולנסיה מהליגה הספרדית. סכום ההעברה הוערך בכ-3.6 מיליון אירו, בחוזה לשלוש עונות. ב-19 באוגוסט2012 ערך פריירה את הופעת הליגה הראשונה שלו, כששיחק 90 דקות בשוויון 1-1 מול ריאל מדריד בחוץ. במשך שתי העונות הראשונות בקבוצה תפקד פריירה כשחקן הרכב קבוע, תחת ארבעה מאמנים שונים. הגעתו של נונו אספיריטו סאנטו לתפקיד המאמן לקראת עונת 2014/2015 סימנה את נקודת המפנה של פריירה לקבוצה. בעקבות רצון המועדון למכור אותו לפני תום חוזהו בסיום העונה, והתנגדותו לקבל הצעות מקבוצות אחרות, הוא הפך למחליף השני בלבד בעמדת המגן, ולא זכה לדקות משחק החל מפתיחת העונה באף מסגרת. בינואר 2015 החליט פריירה לעזוב את הקבוצה, ועבר להנובר 96 מהבונדסליגה, בחוזה עד תום העונה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-7 בפברואר 2015, כשעלה במחצית השנייה בהפסדה של הנובר 1–2 להמבורג בחוץ. פריירה שיחק חמישה משחקי ליגה בהנובר, ושוחרר בסיום העונה.
ב-13 ביולי 2015 חזר פריירה רשמית לספורטינג ליסבון, בה שיחק בעבר במשך שתי עונות וחצי, בחוזה לשנתיים. הוא פתח את העונה כמגן הימני הבכיר של הקבוצה, וזכה עימה בתואר הסופר קאפ הפורטוגלי לאחר ניצחון 0–1 על בנפיקה.
בדצמבר 2016, לאחר עונה וחצי במדי ספורטינג, עזב פריירה את הקבוצה ועבר לשחק במדיה של טרבזונספור מהליגה הטורקית.
נבחרת פורטוגל
פריירה החל את הקריירה הבינלאומית עם הגיעו של פאולו בנטו לתפקיד המאמן. השניים רשמו את הופעת הבכורה שלהם ב-8 באוקטובר2010, במסגרת מוקדמות יורו 2012 בניצחון 1–3 על דנמרק. פריירה עלה בהרכב באותו משחק, ושמר על מקומו בניצחון 1–3 מול איסלנד ארבעה ימים אחר כך.
לאחר שהבטיחה את העפלתה, פריירה זומן על ידי בנטו לסגל הנבחרת לקראת יורו 2012. פריירה פתח ושיחק לכל אורך חמשת משחקיה של פורטוגל בטורניר, בו הצליחה להעפיל משלב הבתים עם ניצחונות על דנמרק ועל הולנד, והפסד בודד לגרמניה. ברבע הגמר, הדיחו פריירה ופורטוגל את צ'כיה עם ניצחון 0–1, ונעצרו רק בחצי הגמר, עם הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין לספרד, לאחר שוויון 0-0 בסיום ההארכה.
פריירה זומן על ידי בנטו לסגל פורטוגל למונדיאל 2014 בברזיל. הוא פתח בהרכב במשחק הראשון של פורטוגל בטורניר מול גרמניה, ובדקה ה-11 הכשיל את מריו גצה ברחבה, ספג כרטיס צהוב וגרם לפנדל לגרמניה, אותו כבש תומאס מולר. בסיום, הובסה פורטוגל 0–4. פריירה פתח בהרכב פורטוגל גם בשני משחקיה הנותרים בשלב הבתים, 2-2 מול ארצות הברית, וניצחון 1–2 על גאנה שלא הספיק לפורטוגל כדי להעפיל לשמינית הגמר.
.jpg)
