ז'אק בנוויל
Jacques Bainville |
לידה |
9 בפברואר 1879 ונסן, צרפת |
---|
פטירה |
9 בפברואר 1936 (בגיל 57) Rue de Bellechasse, צרפת |
---|
שם לידה |
Jacques Pierre Bainville |
---|
מדינה |
צרפת |
---|
מקום קבורה |
מריני |
---|
השכלה |
- תיכון הנרי הרביעי
- הפקולטה למשפטים בפריז
|
---|
מעסיק |
La Gazette, לה פטי פריזיאן, La Nation belge, L'Action Française, Revue universelle, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
---|
תפקיד |
seat 34 of the Académie française (28 במרץ 1935–9 בפברואר 1936) |
---|
מפלגה |
אקסיון פראנסז |
---|
פרסים והוקרה |
- אביר בלגיון הכבוד (20 בספטמבר 1920)
- מפקד במסדר הכתר של רומניה
- מפקד במסדר הכתר של איטליה
- אביר מסדר לאופולד
|
---|
חתימה |
|
---|
|
ז'אק בנוויל (בצרפתית: Jacques Bainville, 9 בפברואר 1879 – 9 בפברואר 1936) היה היסטוריון ועיתונאי צרפתי, ממייסדי "תנועת הפעולה הצרפתית" שנודעה בשל פעילותה נגד אלפרד דרייפוס.
ביוגרפיה
הוא נולד למשפחה בורגנית בפרבר ונסן שבמזרח פריז, למד בבית הספר התיכון על שם אנרי הרביעי שבעיר והחליט להיות סופר. בהשפעת אביו למד משפטים אם כי לא חדל מלחפוץ בקריירה ספרותית. בהיותו בן תשע עשרה שנה ביקר בגרמניה והתרשם מעוצמתה הלאומית והמדינית בהנהגתו של ביסמרק, וזאת בניגוד לחולשתה של הרפובליקה הצרפתית השלישית בצרפת - חולשה שלדעתו הגיעה לשיאה עם פרשת דרייפוס.
אחרי שובו לצרפת פרסם מאמרים בכתב עת מלוכני בשם "לה גאזט דה פראנס", ובעיתון "אקסיון פראנסז", שהיה ביטאונה של "תנועת הפעולה הצרפתית". הוא קרא את כתביהם של מחברים בני המאה התשע עשרה ובהם אנטואן דה ריבארול, אוגוסט קונט וארנסט רנאן ואימץ לעצמוהשקפת עולם מלוכנית מתוך מחשבה כי רק משטר מלוכני יוכל למלא את צרכיה של צרפת. הוא כתב בעיקר על מדינות החוץ של צרפת ושימש גם ככתב של העיתונים "לה ליברטה" ו "לה פטי פריזיאן". הוא הפך לאחד מראשי התנועה הלאומית המלוכנית והיה ממייסדי "אקסיון פראנסז" (תנועת הפעולה הצרפתית) שהתפתחה על בסיס ההשקפה כי אין לאפשר לאלפרד דרייפוס משפט חוזר שבו ינוקה מאשמה.
ז'אק בנוויל החל את דרכו הספרותית ב- 1900 עם ספרו "לודוויג השני, מלך בוואריה". בתקופת מלחמת העולם הראשונה פרסם את ספרו "היסטוריה של שני עמים" (1915) שבו התריע נגד כוחה של גרמניה, והצביע על הצורך להשיב לצרפת את מעמדה מלפני מלחמת פרוסיה צרפת. בספרו "תוצאותיו המדיניות של השלום" (1920) הביע את התנגדותו לחוזה ורסאי שנחתם ב- 1919. הוא חשב כי הסכם זה השפיל את גרמניה בכך שאילץ אותה לשלם פיצויי מלחמה מוגזמים, חשש כי תשאף לנקמה והזהיר מפני האפשרות של פריצת מלחמת העולם השנייה. בספרו "היסטוריה של צרפת" (1924) הביע את הערצתו לפוליטיקה של המלוכה הצרפתית, ובספרו "הרפובליקה השלישית" (1935) התריע על חולשתה של הדמוקרטיה הצרפתית בפני כוחה הגובר והולך של גרמניה.
ב-25 במרץ 1935 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית במקומו של רמון פואנקרה שמת באוקטובר 1934. ז'אק בנוויל מת בפריז ב-1936.
פרנסואה מוריאק שיבח את כוח הניתוח של ז'אק בנוויל כאשר כתב מאוחר יותר: "הוא הפך מדע משוער למדע מדויק". ארגון בשם "חוגו של ז'אק בנוויל" התקיים עד 1977.
קישורים חיצוניים