ז'אק ארנפרוינד
Jacques Ehrenfreund![]() |
|
לידה |
1964 (בן 60 בערך)
ליל, צרפת  |
|---|
|
ענף מדעי |
היסטוריה |
|---|
|
מקום לימודים |
אוניברסיטת שארל דה גול למדעי הרוח והחברה |
|---|
|
מוסדות |
אוניברסיטת לוזאן |
|---|
|
מספר צאצאים |
4 |
|---|
  |
ז'אק ארנפרוינד (בצרפתית: Jacques Ehrenfreund; נולד ב-1964) הוא ישראלי ממוצא צרפתי שמכהן כפרופסור להיסטוריה של יהודים וליהדות בפקולטה לתאולוגיה ולמדע הדתות באוניברסיטת לוזאן בשווייץ.
ביוגרפיה
ארנפרוינד נולד וגדל בעיר ליל בצרפת. אמו אווה (לבית קוהנפוסן) ילידת דרזדן בגרמניה, הייתה זמרת אופרה ובהמשך חייה מורה לגרמנית. אביו זיגמונד (אשר זליג) נולד בעיר יאסלו בגליציה שבפולין, היה היחיד מבני משפחתו שניצל מהשואה, וב-1946 היגר לצרפת ועסק במסחר. לארנפרוינד אחות אחת, שגרה בישראל, ועובדת כמתורגמנית צרפתית-עברית.
בשנים 1982–1985 למד לתואר ראשון בהיסטוריה בהאוניברסיטה ע"ש שארל דה-גול - ליל III (אנ').
לאחר סיום התואר הראשון, בהיותו כבן 20, הגיע לישראל להמשך לימודיו. בשנים 1986–1989 למד לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המ.א. שלו עסקה ביהודי ברסלאו ברייך השני כדוגמה של מיעוט דתי במציאות עירונית, ונכתבה בצרפתית, בהדרכתו של פרופ' מיכאל גרץ.[1] בשנים 1991–1996 למד לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שעסקה ביהודי ברלין כתב בהדרכתם של פרופ' ריצ'רד כהן מהאוניברסיטה העברית ושל פרופ' אטיין פרנסואה (צר') מהסורבון.[2]
בשנים 1988–1998, במקביל ללימודיו עבד בכמה מוסדות אקדמיים: בסגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה, כעוזר הוראה באוניברסיטה העברית, וכמדריך-דוקטור באוניברסיטת חיפה.
בשנים 1996–2005, לאחר סיום לימודיו, היה מרצה בכמה מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל, כשהעיקרי שבהם היה החוג להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן, שבו התמנה לדרגת מרצה, ובהמשך לדרגת מרצה בכיר.
החל משנת 2005 הוא משמש כפרופסור להיסטוריה של יהודים וליהדות בפקולטה לתאולוגיה ולמדע הדתות באוניברסיטת לוזאן בשווייץ. בשנים 2019–2022 כיהן כדיקן הפקולטה לתאולוגיה ולמדע הדתות באוניברסיטה זו.
תחומי מחקרו
ארנפרוינד מתמחה בהיסטוריה בת-זמננו של יהודים ויהדות.
הוא מתמקד בהיווצרות של זהויות קולקטיביות של קבוצות מיעוט אתניות ודתיות.
בפרסומיו, הרבה לכתוב על יהדות גרמניה ועל יהדות צרפת ועל שאלות של זיכרון והיסטוריוגרפיה.
משפחתו
נשוי לחגית לבית גריילסמר, ד"ר לפסיכולוגיה ומטפלת בתנועה. אב לארבעה (שתי בנות ושני בנים).
מחלק את זמנו בין לוזאן (שווייץ) לבין ישראל.
פרסומיו
ספריו
- Mémoire juive et nationalité allemande. Les juifs berlinois à la Belle Époque, Presses Universitaires de France, 2000.
- Jacques Ehrenfreund, Pierre Gisel (éds.), Religieux, société civile, politique. Enjeux et débats historiques et contemporains, (Existence et sociétés), Lausanne, Antipodes, 2012
- Jacques Ehrenfreund, Pierre Gisel, Mises en scène de l’humain. Sciences des religions, théologie, philosophie. Beauchène, 2014.
- Circoncision: Actualités d’une pratique immémoriale. Paris, Herman, 2018
- Regards de savants Juifs et chrétiens sur le judaïsme du Second Temple. Récit D’une controverse allemande. Genève, Labor et Fides, 2022
מבחר ממאמריו
ארנפרוינד פרסם כמה עשרות מאמרים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:
- Entre Germanité et Judaïsme: les représentations collectives du passé des juifs berlinois, Ecriture de l’histoire et identité juive. L’Europe ashkénaze XIX-Xxe siecle. D. Bechtel, E. Patlagean, Jean-Charles Szurek (Dir.), Paris, Les Belles Lettres pp. 192-208, 2002.
- Citizenship and Acculturation: Some Reflections on the Jews in Germany and in France in the Second Reich and the Third Republic, Jewish Emancipation Reconsidered, M. Brenner (Ed.), Tübingen, Mohr Siebeck, pp.155-169, 2002.
- Moses Mendelssohn: la construction d’un héros juif-allemand sous le second Reich", in: Cahiers du Judaïsme, numéro 13, pp. 84-96, 2003.
- Erinnerungs Politik und Historisches Gedächtnis im deutschen Kaiserreich (1871-1914), Judentumund Historismus. Zur jüdischen Geschichtsschreibung im Europa, U. Wyrwa (Hg.), Berlin, Campus Verlag, pp. 39-63, 2003.
- Jacques Ehrenfreund, Pierre Gisel, Mises en scène de l’humain. Sciences des religions, théologie, philosophie. Beauchène, 2014.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ז'אק ארנפרוינד, מיעוט אתני דתי במציאות עירונית: הדוגמה של יהודי ברסלאו ברייך השני (בצרפתית), ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ט, 1989
- ^ Jacques Ehrenfreund, Mémoire et intégration: conscience historique et rapport au passé des Juifs berlinois, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1996
