ז'אק אמיו נולד למשפחה ענייה בעיר מלאן שמדרום מזרח לפריז. הוא מצא את דרכו לאוניברסיטה של פריז, והתפרנס שם משירותים שנתן לסטודנטים העשירים. בהיותו בן 19 שנה קיבל תואר מאסטר מאוניברסיטה זו, ומאוחר יותר קיבל תואר דוקטור לחוק האזרחי מן האוניברסיטה של העיר בורז' שבמרכז צרפת. באמצעות אב מנזר סנט אמברוז שבעיר בורז' קיבל משרת מורה פרטי לילדיו של אחד ממזכירי המדינה, שהמליץ עליו בפני מרגריט דה פראנס, דוכסית ברי, בתו של פרנסואה הראשון מלך צרפת. בהשפעתה נתמנה לפרופסור ללשונות היוונית והלטינית באוניברסיטה של בורז'.
ז'אק אמיו היה איש דת מסור ונאמן, ויש אומרים שנתן הוראה לכומר הווידוי של אנרי השלישי מלך צרפת לסרב למחול לו על רצח אנרי הראשון הדוכס מגיז, ועל רצח אחיו, לואי השני הקרדינל מגיז (דצמבר 1588). בכל זאת, הוא נחשד בכך שנתן את אישורו לרצח זה. ביתו נבזז והוא נאלץ לעזוב את אוקסר לזמן מה.
ז'אק אמיו נפטר באוקסר ב-1593. לפני מותו השאיר בצוואתו 1200 כתרים עבור בית החולים של העיר אורליאן, בשל 12 הדינרים שקיבל שם בעת שהיה נודד עני בדרכו לפריז.
תרגומיו
ז'אק אמיו תרגם, בין היתר, שבעה ספרים של ההיסטוריון היווני דיודורוס מסיציליה (1554), ואת סיפור האהבה "דאפניס וקלואה" של הסופר היווני לונגוס (1559). אולם, תרגומיו החשובים הם אלה של ספרי פלוטרכוס "חיי אישים" (1565) ו-"כתבי מוסר" (1572). תרגומיו אלה זכו לשבחים רבים, בין היתר על ידי מישל דה מונטן מחבר "המסות" שכתב עליו: "מבין כל הסופרים הצרפתיים שלנו, אני נותן את עלה הניצחון לז'אק אמיו, לא בלבד בשל טוהר לשונו...אני אסיר תודה לו על כך שבחר (לתרגם) יצירה כה חשובה."(ספר 2, פרק 4). תרגומו לצרפתית של הספר "חיי אישים", תורגם לאנגלית על ידי תומאס נורת' (1579) והשפיע על שייקספיר שעשה בו שימוש בשלושה ממחזותיו.
