PROFILPELAJAR.COM

ז'אן פרנסואה דרלאן
François Darlan
לידה	7 באוגוסט 1881; נראק, צרפת
נרצח	24 בדצמבר 1942 (בגיל 61); אלג'יר, צרפת
מדינה	צרפת
השכלה	אקול נאוואל
השתייכות	הצי הצרפתי
תקופת הפעילות	מ-1902
דרגה	אדמירל
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה ;
עיטורים
	מסדר פרנציסקה; המדליה הצבאית הצרפתית; צלב גדול של לגיון הכבוד; מדליית מערכת גליפולי; מדליית הניצחון ;

אדמירל ז'אן פרנסואה דרלאן (בצרפתית: François Darlan;‏ 7 באוגוסט 1881 – 24 בדצמבר 1942) היה מפקד הצי הצרפתי (1939), מראשי צרפת של וישי, אשר שינה לאחר מכן את טעמו והצטרף לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה. נרצח בידי פטריוט צרפתי אנטי-פשיסטי.

קריירה מוקדמת

דרלאן נולד בצרפת ב-1881, וב-1902 סיים את לימודיו בבית הספר הימי הצרפתי. הוא הצטרף לצי הצרפתי, ובמלחמת העולם הראשונה שימש כמפקד סוללת תותחים ימיים. הוא עלה בסולם הדרגות עד שקיבל את הפיקוד על הצי הצרפתי כולו בשנת 1939.

צרפת של וישי

לאחר תבוסתו של צבא צרפת במלחמת העולם השנייה בחודש מאי 1940, היה עיקר עניינו של דרלאן בשמירת שלמותו של הצי הצרפתי. הצי לא ניזוק כמעט במלחמה, שהתנהלה בעיקר ביבשה. דרלאן היה בין תומכיו של המרשל אנרי פיליפ פטן אשר קיבל את השליטה בחלקה הבלתי כבוש של צרפת שכונה "צרפת של וישי". גם תחת הממשל החדש שמר דרלאן על מינויו כמפקד הצי. הוא הורה לצי לצאת לנמלים בצפון אפריקה, שם, במושבות הצרפתיות במרוקו, אלג'יריה ותוניסיה סבר דרלאן כי ניתן יהיה לשמור על הצי.

פעולתו זו של דרלאן נראתה לבריטים ולוינסטון צ'רצ'יל כמסכנת את בריטניה. בשלב זה בו עמדה רק התעלה האנגלית, ובה הצי האנגלי, כמכשול בין היטלר ובין ניצחון במלחמה, אם היה נופל הצי הצרפתי, בשלמותו או בחלקו, לידי היטלר, הרי שהמשמעות הייתה קריטית. עוד בטרם נכנעה צרפת קיבלו הבריטים ערובות מדרלאן ומפטן כי הצי לא יוסגר לידי הגרמנים, ונראה כי דרלאן, אשר עיקר מחשבתו הייתה על שמירת הצי, לא יסכן אותו בפעילות מלחמתית לטובת הגרמנים דווקא, אך צ'רצ'יל מיהר להסיק כי על משטר וישי ועל העומדים בראשו לא ניתן לסמוך, ולאור השתלשלות העניינים בעתיד נראה כי הצדק היה עמו.

הבריטים הורו בתחילה על השתלטות על ספינות צרפתיות שעגנו בנמלים בריטים, במיוחד בנמל אלכסנדריה במצרים, לעיתים תוך מאבק עם צוותן. לאחר מכן החלו הבריטים בתקיפת האוניות עצמן, ובקרב ימי שהתרחש במרס אל כביר, ליד העיר אוראן שבאלג'יר ב-3 ביולי 1940, הושמדה שייטת צרפתית, וכ-1300 מלחים צרפתים נהרגו. לאחר קרב זה התרחש הקרב על דקר ב-23 בספטמבר 1940, בו נכשל ניסיונם של הבריטים להשליט בעיר האסטרטגית דקר את שלטון צרפת החופשית ולגרש משם את אנשי וישי. לפעולות אלו הייתה השפעה על דרלאן, אשר גם קודם לכן היה בעל סנטימנט אנטי בריטי חזק.

תפקיד "האיש מס' 2" בממשלת וישי מולא בהתחלה על ידי פייר לאוואל, שהוביל קו של שיתוף פעולה עם הגרמנים. בדצמבר 1940 פוטר לאוואל, והוחלף במדינאי השמרני פייר אטיין פלנדן. פלנדן החזיק מעמד בתפקיד זה כחודשיים, ובפברואר 1941 מינה פטן את דרלאן לסגנו, יורשו המיועד, ושר הפנים והחוץ, וההגנה. בינואר 1942 מונה גם למפקד עליון של הצבא (על אף שעל פי הסכם הכניעה שנחתם עם הגרמנים, הועמד גודלו של צבא צרפת על מאה אלף חיילים), ולנציב עליון על המושבות בצפון אפריקה. מתוקף תפקידים אלו הייתה לו יד בפעולות משטר וישי כנגד יהודי צרפת, והוא שהכריז בחודש מרס 1941 על הקמת "המשרד הכללי לענייני יהודים", משרד שהייתה לו יד בצעדים כנגד היהודים, בסימונם, החרמת רכושם, ושילוחם להשמדה. עם זאת, התנגד דרלאן להחיל על היהודים שתחת משטר וישי את גזירת הטלאי הצהוב.

הממשלה הגרמנית לא ראתה את ריכוז הכוח בידי דרלאן בעין יפה, ובאפריל 1942, הוכרח דרלאן להתפטר מרובן של משרות אלו, ולהעביר את תפקידיו לידי לאוואל.

מבצע "לפיד" ולאחריו

באוקטובר 1942 נראתה פלישה אנגלו-אמריקנית לצפון אפריקה כמחויבת המציאות. דרלאן הגיע לאלג'יר ב-2 באוקטובר על מנת לפקח בעצמו על הכנת ההתנגדות לפלישה.

ב-8 בנובמבר 1942 החל מבצע לפיד הוא הנחיתה האנגלו-אמריקנית בחופי צפון אפריקה, בפיקודו של הגנרל דווייט דייוויד אייזנהאואר. הגנרל שארל דה גול מפקד כוחות "צרפת החופשית" נשא נאום לתושבי צפון אפריקה הצרפתים, ובו קרא לכולם לסייע לכוחות הפולשים. הגנרל אנרי ז'ירו אשר היה בשלב זה מתחרהו של דה גול על עמדת מנהיג הצרפתים המתנגדים למשטר וישי, המתין בגיברלטר לקבל פיקוד על הכוחות הצרפתים בצפון אפריקה, לאחר שאלו יתנערו מהנהגת דרלאן. חלקם של הצרפתים אכן סייע לפולשים, אך כוחות רבים ומאורגנים, בהנהגת דרלאן, המשיכו בפעולות התנגדות ובלחימה עזה. דרלאן בילה לילה במעצר בית לאחר שנתפס בידי גורמים מקומיים שהיו לטובת בעלות הברית, אך לאחר שהצליח להשתחרר, המשיך בהתנגדותו לפלישה. המרשל פטן הורה לדרלאן להילחם בפולשים בכל אשר ימצאם. לאחר יומיים של לחימה, עמדה התוכנית המבצעית של בעלות הברית, אשר הניחה כי ההתנגדות הצרפתית לא תהיה עזה, בסכנה.

תחת לחץ מפקודו, הגנרל אלפונס ז'ואן, שהבין את מצבם של הכוחות הצרפתים לאשורו, הורה דרלאן על "הפסקת אש" ב-10 בנובמבר. ז'ואן הזמין את ז'ירו לאלג'יר ומסר לו את פיקודו. בזאת תמו פעולות האיבה בין הצרפתים ובין בעלות הברית. בלחימה באותם יומיים נהרגו כשלושת אלפים אנשים מכל צד, וחלק מן הצי הצרפתי הושמד. בימים שלאחר מכן התאגדו מפקדי הצבא הצרפתי במושבות (ובהם ז'ירו) סביב אישיותו של דרלאן, והכריזו עליו כמפקדם.

בינתיים פלשו צבאות גרמניה לשטחה של צרפת של וישי, ונתקלו בהתנגדות סמלית בלבד. דרלאן ואנשיו, בצפון אפריקה, התעלמו מפקודות המתקבלות מפטן ולאוואל הנתונים בידי הגרמנים בצרפת, ומורות להם להמשיך בלחימה כנגד האנגלים והאמריקנים. ב-14 בנובמבר הכריז אייזנהאואר כי הוא מכיר במינויו של דרלאן לנציב עליון ומפקד כוחות צרפת בצפון אפריקה. האמריקאים והאנגלים סברו כי דרלאן יוכל לאגד מסביבו כוחות צרפתים נוספים ברחבי האימפריה, אשר דה גול, המתנגד הגלוי למשטרו של פטן, לא יוכל לאגד.

ב-26 בנובמבר פעלו הגרמנים לתפיסת חלק ניכר מן הצי הצרפתי שעגן בנמל טולון. הנמל מוקש, והאוניות שנמצאו בו הושמו במצור. פטן הורה למפקדי המשחתות הגדולות, שלא היה באפשרותן לצאת מן הנמל, להטביע את עצמן. חלק מן הצוללות הצליח לצאת מן הנמל, וחלק מן הספינות הקטנות יותר נתפס על ידי הגרמנים. כך הושמד אותו הצי שדרלאן עמל כה קשה על שמירתו.

מבחינה צרפתית פנימית, נוצר עתה מצב מוזר, בו תחת חסותם של בעלות הברית ממשיך לשלוט משטר שהוא המשך ישיר למשטר וישי בצפון אפריקה, וראשי המתנגדים למשטר וישי, אשר סייעו למטרת בעלות הברית, עודם נרדפים כמקודם. דרלאן הצהיר כי הוא תומך באחדות, וכי בכוונתו להתפטר בסיומה של המלחמה, אך לעת עתה הוא רואה בעצמו את הגורם היחיד היכול ללכד את כל הפלגים הצרפתים. עמדתו של דה גול, ושל שליחו הגנרל ד'אסטייה, הייתה כי אישיותו של דרלאן היא המכשול העיקרי לליכוד הכוחות הצרפתיים.

ההתנקשות

משבר זה נפתר מאליו ב-24 בדצמבר 1942, עת נרצח דרלאן בידי צעיר פטריוט ואנטי פשיסט בשם פרנאן בונייה דה לה שאפל (Fernand Bonnier de La Chapelle). שאפל, כבן עשרים, שהיה מקורב לכוחות הגנרל ד'אסטייה, פעל לבדו, ללא קשר לקבוצה כלשהי. שאפל הסביר כי פעל כדי להסיר את המכשול שעמד בפני איחוד הכוחות הצרפתים למלחמה בגרמנים, ולשלום בית בצרפת גופא. עד רגעיו האחרונים סבר שאפל כי הכוחות השולטים בצפון אפריקה - האמריקנים והבריטים, יצילו אותו. הוא נחקר במשך שעות ספורות, ובאותו היום ממש נשפט במשפט חפוז והוצא להורג בתוך 48 שעות. הגנרל ז'ירו החליף את דרלאן בכל תפקידיו.