וריאציות סימפוניות הוא בלט במערכה אחת של הכוריאוגרף פרדריק אשטון לצלילי היצירה האפונימית 'וריאציות סימפוניות' (M. 46) של המלחין סזר פרנק.
הופעת הבכורה הופקה על ידי Sadler's Wells Ballet בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ב-24 באפריל 1946 בערב הופעות משולש; היצירות האחרות שהופקו באותו ערב היו 'מחליקי הקרח' של אשטון ואדם אפס של הכוריאוגרף רוברט הלפמן.
עיצוב התפאורה והלבוש נעשה על ידי סופי פדורוביץ׳.
רקע
במהלך מלחמת העולם השנייה, אשטון האזין ליצירתו של פרנק "וריאציות סימפוניות" פעמים רבות והחליט לפתח אותה לכדי תרחיש משוכלל וסיפורי שיתאים לה. קונסטן לאמברט, מנהלה המוזיקלי של Sadler's Wells Ballet, נפגש לראשונה עם שימוש ביצירה של פרנק ליצירת בלט; מאוחר יותר אשטון השליך את התסריט עליו עבד ויצר במקום זאת בלט אבסטרקטי.
במהלך המלחמה, רפרטואר הלהקה הפך יותר ויותר ספרותי ומטרתו של אשטון הייתה למנוע זאת. לא עלה בדעתו להציג יכולת המצאה או כישרון כזה אלא לבנות יצירה מופשטת יותר ולכן הציב שלושה רקדנים ושלוש רקדניות בשטח העצום של במת בית האופרה- באופן מסודר, בתפאורה ובאפקטים בלבד.
תיאור
המבקר A V Coton תיאר את הבלט:
״המסך עלה מעל לבמה העצומה ובקדמת הרקע העמוק הצבוע ירוק לבן מאחור, עמדו שישה רקדנים, זעירים ודוממים, לבושים כולם לבן עם מעט שחור. שום דבר לא היה מוגדר- לא המקום, לא האדם, הסיטואציה או המצב... הריווח בין הדמויות ובינם לבין שאר הבמה נתן דימוי לאינסופיות... בכל המקרים האלו כוריאוגרף מנוסה ינוע, במידה מסוימת אינטואטיבית ובמידה מסוימת אולי בכוונה, ויחדש את המטרה העיקרית של ריקוד תיאטרלי על ידי עיצוב מחדש של חומרים בסיסיים לכדי מכלול חדש ומלהיב של תמונות.
בהופעת הבכורה בפתיחת העונה, היצירה בוצעה על ידי הרקדנים:
בהפקה הראשונה ובחידושים מוקדמים שנעשו לה, הורגש כי היצירה תובענית במידה רבה למבצעים אותה, עד כדי חוסר יכולת להופיע בהצגה נוספת לאותו ערב. מרגרט דייל בשיחתה עם דייוויד ווגהאן סיפרה: ״על אף ש'וריאציות סימפוניות' השרתה תחושה של רוגע ורוממות יותר מיצירות בלט אחרות, בתחילה, עבור הרקדנים היא הורגשה כמרתון לכל דבר והייתה תובענית כלפיהם במידה שלא הורגשה קודם לכן... היה זה בוחן סיבולת שרקדנים בודדים בבריטניה יכלו לו באותה תקופה״.
במהלך העונה, שאו ודנטון הוחלפו על ידי הרקדנים ג׳ון הארט ואלכסנדר גרנט.
קישורים חיצוניים
