ורדה גבעולי ואילן גלבר הם זוג פסליםישראלים העובדים ביחד. יצרו מספר אנדרטאות מפורסמות (בת ים, תל אביב, ראשון לציון) הקשורות למלחמת העולם השנייה ולשואה. "מזרקת המזלות" בכיכר קדומים ביפו העתיקה היא אחת היצירות המפורסמות שלהם.
ביוגרפיה
ורדה גבעולי נולדה בשנת 1947 בפולין, בת למהנדס מכרות, ממציא פטנטים הקשורים לציוד של קידוח נפט וזכה בפרסים. בשנת 1957 עלתה עם משפחתה לישראל. אביה הקים באשקלון מפעל תעשייתי. בשנת 1973 הייתה ממקימי מפלגת "רצ". לאחר לימודי מנהל באוניברסיטת תל אביב למדה פיסול באיטליה. במשך השנים יזמה מספר סמפוזיונים לפיסול בישראל בין היתר הקימה בשנות ה-90 פרויקט של פיסול סבייתי באשקלון בשם "ויה מאריס". פעילה כגזברית במסגרת איגוד האמנים הפלסטיים.
משנת 1984 הם עובדים במשותף על יצירותיהם. עיקר יצירתם של גבעולי וגלבר היא בתחום הפיסול הסביבתי. הפסלים שיוצרים השניים הם בעלי אופי פיגורטיבי ועוסקים בנושאים סמליים. הסטודיו שלהם נמצא במקוה ישראל. השניים שיפצו את הפסל של יאנוש קורצ'אק שיצר יעקב אפשטיין.[1]
בשנת 2011 הקימו את "מזרקת המזלות" בכיכר קדומים ביפו העתיקה.[2]
חיים אישיים
גבעולי וגלבר מתגוררים בדירה ביפו העתיקה. בתה של גבעולי, אוריאנה גבעולי בעבר דוגמנית וכיום מפיקה של סדרות כגון "בטיפול" ו"מישהו לרוץ אתו".
פסלים במרחב הציבורי
כורסא עם חתול – גן לעיוור, רחוב המפקד, אבו תור, ירושלים לזכר צבי קורבלום (1992)
4 עמודים – רחוב אחוזה, רעננה (1993)
שער החתולים – אשדוד (1994)
אגדה מקומית (שמשון ודלילה) – אשקלון (1995)
אנדרטה לזכר הלוחמים בנאצים, 50 שנה לניצחון על הנאצים, פארק הזיכרון, מערב ראשון לציון (1995)[3]
אבנים הולכות – ראשון לציון (1996)
אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה – בת ים (1996)
יד ללוחמים היהודים במלחמת העולם השניה – דרך נמיר פינת דרך בגין, גן וולובלסקי קרני (2000)
שעון שמש – בית ספר עציון, בגן הפסלים של בית הספר, כפר סבא (2000)
כבשת משחק – בית ספר עציון, בגן הפסלים של בית הספר, כפר סבא (2001)
רימון חצוי (אבן) – בית ספר עציון, בשביל-גינה, כפר סבא