מונטגומרי נולד באינדיאנפוליס, אינדיאנה. על פי NPR, הכינוי "ווס" הוא קיצור שמו האמצעי, לסלי. ווס הגיע ממשפחה מוזיקלית: אחיו, מונק שניגן על קונטרבס ובס חשמלי ובאדי שניגן על ויברפון ופסנתר היו מוזיקאי ג'אז פעילים בסצנת הג'אז באינדיאנה. האחים שחררו מספר אלבומים יחד כ״האחים מונטגומרי״. למרות שווס לא היה מיומן בקריאת תווים, הוא יכול היה ללמוד מנגינות מורכבות וריפים משמיעה בלבד. מונטגומרי התחיל ללמוד גיטרה בגיל 20, הנחשב מאוחר יחסית ללמידת כלי נגינה. תהליך הלמידה שלו היה אוטודידקטי וכלל בעיקר הקשבה ושינון הקלטות של אלילו, הגיטריסט צ'ארלי כריסטיאן. עם זאת, הוא ניגן על גיטרת טנור בעלת ארבעה מיתרים מאז היותו בן שתים-עשרה. הוא היה ידוע ביכולתו לחקות את הסולואים של צ'רלי כריסטיאן במדויק וליונל המפטון צירף אותו ללהקתו בשל יכולת זו.
מונטגומרי יצא לסיבוב הופעות עם ליונל המפטון בתחילת הקריירה שלו אך בשל ההופעות הרחוקות מהבית, ווס החליט לחזור הביתה לאינדיאנפוליס ולעזוב את סיבובי ההופעות של המפטון. כדי לפרנס את משפחתו, מונטגומרי עבד במפעל בבקרים ובלילות ניגן במועדונים מקומיים. קנונבול אדרלי שמע את מונטגומרי במועדון באינדיאנפוליס והתרשם מאוד מנגינתו. למחרת בבוקר, אדרלי התקשר למפיק אורין קיפניוז, שהחתים את מונטגומרי לחוזה הקלטות עם ריברסייד רקורדס וביקש שווס יצטרף ללהקתו. אדרלי הקליט עם מונטגומרי את האלבום ״Cannonball Adderley and the Poll-Winners״. כמו כן מונטגומרי הקליט עם אחיו ולהקות אחרות, ביניהן שלישיית וינטון קלי, שהתפרסמה בעקבות שיתוף הפעולה עם מיילס דייוויס.
כהמשך לעבודתו המוקדמת של גיטריסט הפרה-בופ צ'רלי כריסטיאן וגיטריסט הג'אז הצועני ג'אנגו ריינהארדט, ווס הצטרף לטל פרלו, ג'וני סמית, ג'ימי רייני ובארני קאסל כאחד מחלוצי הגיטרה בעולם הג'אז ככלי בי בופ / פוסט-בופ.
ג'ון קולטריין הציע למונטגומרי להצטרף ללהקתו אחרי שהשניים נפגשו בג'אם סשן, אך מונטגומרי סירב והמשיך להוביל את להקתו שלו. שם אלבומו "Boss Guitar" מ-1963 מתייחס כנראה למעמדו כגיטריסט המנהיג להקה ולא כנגן שכיר בהרכב שמוזיקאי אחר מנהיג. במהלך התקופה המאוחרת של מונטגומרי (1965-1968) הוא ניגן חלק מיצירותיו המקוריות לצד עיבודים תזמורתיים של שירי פופ. טהרני ג'אז התענגו על ההקלטות של מונטגומרי עד שנת 1965, אך ההקלטות שלאחר מכן לקראת סוף הקריירה שלו, גררו תלונות על כך שנטש את ההארד בופ לטובת פופ-ג'אז, למרות שמונטגומרי הסביר כי עבודתו המאוחרת שהייתה נגישה לקהל רחב יותר, צוברת עוד קהל לעבודתו המוקדמת. לסיכום, התקופה המאוחרת בקריירה שלו זיכתה אותו בעושר משמעותי ויצרה פלטפורמה לקהל חדש שנחשף להקלטות המוקדמות שלו.
טכניקה
ביחד עם שימושו הנרחב בנגינה באוקטבות, מונטגומרי הצטיין בנגינה של "צלילים בודדים" והיווה השראה רבה בשימושו בטכניקת הבלוק-קורדס בסולואים שלו.
במקום להשתמש במפרט גיטרה, מונטגומרי פרט על מיתרי הגיטרה בעזרת האגודל, מה שייחד אותו משאר הגיטריסטים והעניק לו צליל חם ונעים.
קריירת הקלטות
מונטגומרי היה בסיבובי הופעות עם האורקסטרה של נגן הוויברפון ליונל המפטון מיולי 1948 עד ינואר 1950. לאחר מכן חזר לאינדיאנפוליס ולא הקליט שוב עד דצמבר 1957 פרט להקלטה אחת בשנת 1955 שכללה את אחיו מונק מונטגומרי והחצוצרןפרדי האברד, שערך את הופעת הבכורה שלו עם מונטגומרי. רוב ההקלטות שנעשו על ידי מונטגומרי ואחיו 1957-1959 פורסמו בפסיפיק רקורדס.
ב 1959 מונטגומרי חתם על חוזה הקלטות בחברת התקליטים ריברסייד, בה נשאר עד סוף שנת 1963, בדיוק לפני שהחברה פשטה את הרגל. ההקלטות מתקופה זו נחשבות על ידי חובבי והיסטוריוני ג'אז כטובות והמשפיעות ביותר של מונטגומרי. שתי הקלטות שעשה בינואר 1960 הניבו את האלבום 'The Incredible Jazz Guitar of Wes Montgomery', שהוקלט ברביעייה עם הפסנתרן טומי פלנגן, הבסיסט פרסי הית והמתופף אלברט "טוטי" הית. באלבום זה הוקלטו שתיים מהיצירות הידועות ביותר של מונטגומרי, "Four on Six" ו - "West Coast Blues".
כמעט כל האלבומים של מונטגומרי בריברסייד הוקלטו בהרכבים מצומצמים, בדרך כלל בשלישייה (עם האורגניסט שלו מימי אינדיאנפוליס, מלווין ריין), רביעייה, או חמישייה שניגנה שילוב של סטנדרטי ג'אז מהירים בסגנון הארד בופ ובלדות איטיות שקטות. "Fusion" הוא האלבום הראשון בו הקליט ווס עם אנסמבל מיתרים.
אחד שיתופי הפעולה המשמעותיים בקריירת ההקלטות של ווס היה עם וירטואוז הוויברפון מילט ג'קסון ורביעיית הג'אז מודרנית. אורין קיפניוז, המפיק של ווס, התעקש על שיתוף פעולה זה כתנאי לחתימה על החוזה הקלטות סולו של ווס עם ריברסייד.
בשנת 1964 מונטגומרי עבר לורב רקורדס למשך שנתיים, תקופה זו הניבה מספר אלבומים בהם ווס הקליט עם האורגניסט ג'ימי סמית' ועם ביג בנד "Moving Wes״, עם אורקסטרת מיתרים ״Bumpin״ ו
״טקילה״, ושילוב של שניהם באלבומים: "Going Out of My Head" וגם "Dreaming California".
מוות
בבוקר ה 15 יוני 1968, בביתו באינדיאנפוליס, אינדיאנה, מונטגומרי התעורר ואמר לאשתו שהוא "לא מרגיש טוב". לאחר מכן התמוטט, ומת מהתקף לב בתוך דקות ספורות. מונטגומרי נפטר בגיל 45 לאחר חזרה מסיבוב הופעות עם החמישייה שלו ובשיא תהילתו, לאחר שהגיע לפופולריות שרק אמני ג'אז מעטים בהיסטוריה זכו לה. הפארק באינדיאנפוליס, עיר מולדתו של מונטגומרי, הוקדש לכבודו ונקרא על שמו.
דיסקוגרפיה
ריברסייד (1958–1964)
ההקלטות של ווס לריברסייד\מיילסטון רקורדס כוללות הקלטות של האחים מונטגומרי שנמצאות בסט של 12 אלבומים:
Wes Montgomery: The Complete Riverside Recordings.
1958: 'Fingerpickin
1958: Far Wes
1959: The Wes Montgomery Trio
1959: Yesterdays
1959: Pretty Blue
1960: The Incredible Jazz Guitar of Wes Montgomery
1960: Cannonball Adderley and the Poll-Winners
1960: Movin' Along
1961: So Much Guitar
1961: Wes and Friends
1961: (Bags Meets Wes! (with Milt Jackson
1962: Full House
1963: Fusion!: Wes Montgomery with Strings (strings arranged by Jimmy Jones)
1963: Boss Guitar
1963: Portrait of Wes
1963: Guitar on the Go
1963: The Alternative Wes Montgomery (טייקים חלופיים של אלבומים קודמים)
1965: (Bumpin' (Wes Montgomery album) arranged and conducted by Don Sebesky)
1965: Smokin' at the Half Note
1965: (Goin' Out of My Head (arranged and conducted by Oliver Nelson
1966: (California Dreaming (arranged and conducted by Don Sebesky
1966: (Further Adventures of Jimmy and Wes (with Jimmy Smith
1966: (Tequila (arranged and conducted by Claus Ogerman
1966: (Jimmy & Wes: The Dynamic Duo (with Jimmy Smith
1969: Willow Weep for Me (unused takes from the Smokin' at the Half Note session; overdubbed woodwinds and brass arranged and conducted by Claus Ogerman)
1970: Eulogy
איי אנד אם רקורדס (1967–1968)
1967: (A Day in the Life (arranged and conducted by Don Sebesky (איי אנד אם רקורדס/CTI Records)
1968: (Down Here on the Ground (arranged and conducted by Don Sebesky (איי אנד אם רקורדס/CTI Records)
1968: (Road Song (arranged and conducted by Don Sebesky (איי אנד אם רקורדס/CTI Records)
נגן אורח
1958: Kismet, The Mastersounds
1960: (Cannonball Adderley and the Poll Winners (leader: Cannonball Adderley
"Wes Montgomery Unedited" by Jim Ferguson, compiled from his Guitar Player Magazine article on Wes Montgomery (August 1993), his JazzTimes article "The Genius Of Wes Montgomery" (August 1995), and his essay in his liner notes to Wes Montgomery—The Complete Riverside Recordings (1992).
.svg){kind=logo}
