ולטר ולר (בגרמנית: Walter Weller, נולד ב-30 בנובמבר 1939 - 14 ביוני 2015) הוא מנצח אוסטרי.
חייו
ולר נולד בווינה, אוסטריה, שם התפרסם לראשונה כילד פלא בכינור. אביו היה כנר בתזמורת הפילהרמונית של וינה וולטר הצטרף אליה בגיל שבע-עשרה וכבר בגיל 22, צעיר בהרבה מן המקובל, היה לכנר ראשי יחד עם וילי בוסקובסקי. במשרה זו נשאר למשך 11 שנים.
בתקופה זו של הובלת התזמורת ייסד ולר רביעיית מיתרים משלו וניגן בה ככנר ראשון משנת 1958 עד 1969.[1]
הופעותיו הראשונות של ולר כמנצח היו ב-1966, כשהחליף בהתראה קצרה את קרל בהם בסימפוניה השישית (הפסטורלית) של בטהובן והסימפוניה הגדולה של שוברט, ואת יוזף קריפס בקונצ'רטו הראשון לפסנתר של יוהנס ברהמס עם קלאודיו אראו והסימפוניה השלישית, ארואיקה, של בטהובן.
משנת 1969 ניצח ולר בקביעות בפולקסאופר של וינה ובאופרה של וינה ואחר כך בדואיסבורג. בשנת 1977 עקר את מושבו לבריטניה, לכהן כמנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול. לאחר זאת ניצח על הפילהרמונית המלכותית משנת 1980 עד 1986 ועל התזמורת הסקוטית הלאומית משנת 1991 עד 1996. הבנק של סקוטלנד חלק כבוד לוולר בהדפסת דיוקנו על שטר מיוחד של 50 לירות שטרלינג.
הקלטות הרביעייה של ולר לחברת דקה כוללות את אופוס 33 של היידן במלואו ורביעיות של מוצרט, בטהובן, ברהמס, ברג ושוסטקוביץ'. ההקלטה הראשונה של ולר כמנצח הייתה עם תזמורת שווייץ המערבית, בסימפוניות הראשונה והתשיעית של שוסטקוביץ'. מחזור דקה שלו בסימפוניות של פרוקופייב עם התזמורת הסימפונית של לונדון והתזמורת הפילהרמונית של לונדון ניתן להשגה כיום בתקליטים אריכי נגן ובתקליטורים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Who’s Who, London, A & C Black
- The Gramophone, February 1973
.svg){kind=logo}
