ולדמר היה בנו הבכור והמלך השותף של ולדמר השני, מלך דנמרק ושל אשתו הראשונה, דגמר מבוהמיה. הוא מת על פני אביו ולפיכך מעולם לא היה שליט יחיד. לעיתים הוא מאוזכר בשם "ולדמר השלישי", למשל, בכתובת שעל קברו רשום בלטינית, Waldemarus Tertius Rex Daniae, Filius Waldemari Secundi (ולדמר השלישי, מלך דנמרק, בנו של ולדמר השני). למרות ששם זה מתייחס בדרך כלל לולדמר משלזוויג שמלך על דנמרק יותר מאוחר.
ראשית חייו
ולדמר היה ילדו הבכור של אביו מנישואיו הראשונים. אמו, המלכה דגמר מתה בלידתה ב-1212 והניחה אחריה את בעלה האלמן עם ילד קטן. המלכה דגמר הייתה אהודה מאוד על עמה עקב אדיקותה הדתית וטוב הלב שהפגינה כלפי האנשים הפשוטים.
המלך ולדמר נישא שנית שנתיים מאוחר יותר לברנגריה מפורטוגל. מנישואין אלו נולדו לוולדמר הצעיר שלושה אחים למחצה ואחות אחת למחצה: סופי, אריק, אבל וכריסטופר. אמו החורגת החדשה, אישה יפהפייה ויהירה, הייתה בלתי אהודה על העם הדני וזכתה לרחשי בוז מצדו. היא הייתה ניגוד גמור לאמו המנוחה של ולדמר הצעיר. כאשר מתה ברנגריה גם היא בלידתה ב-1221, לא נישא המלך ולדמר השני שוב.
מלך שותף
בפגישה של האצולה הדנית, שאורגנה על ידי ולדמר השני ב-1215, באי סמסו, הוסכם פה אחד שוולדמר הצעיר יישבע אמונים ומיד לאחר מכן הוא נבחר להיות מלך שותף של דנמרק. היה זה נוהג שיושם במקור על ידי שושלת בית קאפה הצרפתית ומאוחר יותר על ידי בתי מלוכה רבים באירופה. דוכסות שלזוויג של ולדמר הועברה לאחיו הצעיר אריק.
במהלך חגיגה גדולה שנערכה בשלזוויג בקיץ 1218, בנוכחות 15 בישופים ו-3 דוכסים, נמשח ולדמר הצעיר והוכתר כמלך דנמרק. הוא הצטרף לאביו למסע ציד חסר מזל באי ליו ב-1223, שם שניהם נלקחו בשבי על ידי היינריך הראשון משוורין ונכלאו עד לחג הפסחא של 1226. הרוזן היינריך דרש שדנמרק תשיב את האדמות שהיא כבשה מהולשטיין 20 שנה קודם לכן ותהפוך להיות ממלכה וסאלית של האימפריה הרומית הקדושה, בתמורה לשחרורם. שליחים שנשלחו מדנמרק סירבו לתנאים אלו ודנמרק הכריזה מלחמה. כאשר היו שני המלכים בשבי, רוב הטריטוריות הגרמניות התנתקו מדנמרק. הצבאות הדנים נשלחו כדי להחזירם למרותה של דנמרק. המלחמה הסתיימה בתבוסה של הכוחות הדנים ב-1225. כדי להבטיח את שחרורם, נאלץ ולדמר השני להכיר בהתנתקותן של הטריטוריות הגרמניות, לשלם קנס של 44,000 מארקים של כסף ולחתום על הבטחה שהוא לא יחפש לנקום ברוזן היינריך וישלח את בנו אריק לשבי במקומם.
ב-24 ביוני1229 נשא ולדמר הצעיר לאישה את אלנור מפורטוגל, בתו של אפונסו השני, מלך פורטוגל. השידוך הוסדר על ידי הבישוף גונר מוויבורג שאותו אהב הזוג הצעיר כמו אביהם. הם היו נשואים במשך שנתיים שלאחריהן מתה המלכה אלנור בלידתה. התינוק מת זמן קצר לאחר מכן.
מותו
ב-28 בנובמבר1231, נורה ולדמר הצעיר בשוגג במהלך מסע ציד. הוא מת באותו יום. ולדמר זכה לתשבחות על מתינותו וטוב ליבו על פי כל הסובבים אותו והיה אהוד על הכל. קינה שחוברה על ידי אנשי הדת כאשר הוא ואביו נשבו, מהללת ומשבחת אותו. לאחר מותו ירד על הממלכה אבל כבד. הוא נקבר בכנסיית סנט בנדט ברינגסטד, לצדה של אשתו, המלכה אלנור. אביו הכתיר את אחיו הצעיר אריק כמלך שותף במקום ולדמר. ולדמר השני מת עשר שנים מאוחר יותר ואחריו מלך בנו אריק.
