גורילי למד בפנימיה לספורטאים. באחד המשחקים ראה אותו צייד הכישרונות של קבוצת טבריה סימפרופול והזמין אותו למבחנים בקבוצה. בשנת 1982, בהיותו בן 17, עלה גורילי לסגל הקבוצה הבוגרת של המועדון טבריה סימפרופול (ששיחקה אז בליגה הסובייטית הראשונה). לאחר עונה אחת - עבר לקבוצת הצמרת הסובייטית דינמו קייב. גורילי שיחק בשורות דינמו במשך 6 שנים, במהלכן זכה עם הקבוצה ב-2 אליפויות ובשני גביעי ברית המועצות. בשנת 1990, בעקבות הסכסוך שפרץ בינו לבין המאמן החדש של דינמו, עבר גורילי לקבוצת זניט לנינגרד. הוא לא הצליח לבסס את מקומו בהרכב הפותח של זניט ולאחר חצי עונה שב לאוקראינה. הוא הצטרף אל שורות קבוצת דניפרו דניפרופטרובסק ושיחק בה עד לסיום קריירת השחקן שלו ב-1996 - למעט עונת 1992/1993. באותה העונה הוא חתם על חוזה בקבוצת הפועל חיפה. גורילי בא לחיפה בעקבות חברו למשחק בדניפרו ואדים טישנקו. לאחר עונה אחת במדי הפועל החליט גורילי לחזור לאוקראינה ואילו טישנקו נשאר לשחק עונה נוספת.
נבחרות
בתקופת ברית המועצות שיחק גורילי בנבחרת הנוער של ברית המועצות ובנבחרת הצעירה שלה. בנבחרת אוקראינה העצמאית שיחק גורילי 3 משחקים. כולם בשנת 1995 במסגרת מוקדמות יורו 1996
קריירת אימון
בשנת 2002 הצטרף גורילי לצוות המאמנים של קבוצת דניפרו דנפרופטרובסק והיה לעוזר המאמן של הקבוצה, בהמשך אימן את קבוצת המילואים של המועדון. בשנים 2013-2014 אימן את נבחרת אוקראינה עד גיל 20. בשנת 2017 מונה למאמנה של קבוצת ניבה ויניצה מהליגה האוקראינית השנייה. הוא תפקד תקופה קצרה כמאמן הקבוצה ופוטר על ידי ההנהלה.
