נכון ל-25 בדצמבר2024 ישנם בוויקיפדיה העברית 367,343 ערכים ו-3,180 עורכים פעילים[2].
באוקטובר 2024 הייתה ויקיפדיה העברית במקום ה־36 בעולם במספר הערכים (כ-363 אלף) ובמקום ה־18 בעולם במספר העריכות (כ-39.75 מיליון)[3]. במספר עריכות ממוצע לכל ערך הייתה ויקיפדיה העברית במקום ה־2 בעולם אחרי המיזם בשפה האנגלית[4].
בדומה לוויקיפדיה בשפות אחרות, גם בוויקיפדיה העברית הגולשים יכולים להשתתף בכתיבה ובעריכה. ויקיפדיה העברית מתאפיינת במספר עריכות רב בערכים השונים, במספר משתתפים גבוה יחסית למספר דוברי השפה[5] ובהשתתפות ערה בדיונים הנערכים בדפי השיחה של הערכים. מנוע החיפוש גוגל נותן לוויקיפדיה העברית, בדרך כלל, מקום גבוה ברשימת תוצאות החיפוש של מילים בעברית, וממנו מגיעים אליה רוב המבקרים.
המבנה של ויקיפדיה העברית
הערך "גרופואיד" הוא דוגמה לערך בתחום המתמטיקה. ויקיפדיה תומכת בממשק נוסחאות מבוסס LaTeX המאפשר כתיבת ערכים עם משוואות ונוסחאות במתמטיקה ומדעי הטבע.
ויקיפדיה העברית היא אנציקלופדיה כללית, העוסקת ברוב תחומי הדעת. בניגוד לאנציקלופדיות מודפסות שבהן קיימים שיקולי הוצאה לאור, בוויקיפדיה העברית אין הגבלה רשמית על אורך הערכים ועל מספרם. המגבלה היחידה המוצבת על נושאי הערכים היא היותם נושאים אנציקלופדיים. הגדרת נושא כאנציקלופדי מתירנית יותר בוויקיפדיה העברית יחסית לאנציקלופדיות אחרות בעברית, דוגמת האנציקלופדיה העברית. ערך יכול להיפתח על ידי כל משתמש, רשום (מזוהה על ידי כינוי) או לא רשום (מזוהה על ידי כתובת IP), והמשך עריכתו יכול להתבצע בכל עת על ידי כל העורכים (עם מגבלה מסוימת בדפים מוגנים). ערך שלא עומד בתקנים הנהוגים בוויקיפדיה העברית עלול להימחק במחיקה מהירה או בהצבעת מחיקה שבה רשאים לקחת חלק משתמשים בעלי זכות הצבעה בלבד.[6]
ערך קצר שיש בו חוסר משמעותי של מידע מוגדר כ"קצרמר". ערכים שיש בהם בעיות עריכה, כאלו הדורשים שכתוב מלא או חלקי, וערכים שיש צורך להשלים מסומנים באופן בולט על ידי תבניות המיועדות לכך.
רוב הערכים בוויקיפדיה העברית מתאימים לקוראים מחטיבת הביניים ואילך. חלקם דורשים ידע קודם, המסופק בדרך כלל על ידי קישורים פנימיים לערכים בסיסיים יותר. קישורים פנימיים משמשים גם להפניה לערכים משיקים שהנושא שלהם מוזכר בערך. בנוסף, הערכים כוללים הפניות לאתרי אינטרנט חיצוניים שאמורים להרחיב על נושא הערך ("קישורים חיצוניים") ולמקורות לא מקוונים ("לקריאה נוספת"). אם קיימים ערכים זהים בגרסאות של ויקיפדיה בשפות אחרות, הם מסומנים בעזרת קישור מיוחד הקרוי "בינוויקי".[7]
הקהילה בוויקיפדיה העברית בוחרת ערכים מומלצים: אלה הם הערכים הבולטים והטובים בוויקיפדיה הזוכים להערכת הקהילה,[9] וראויים לציון על היותם מקיפים, אמינים, רהוטים, נהירים ומסקרים היטב את נושאי הערך.
אחד המדדים לבחינת הוויקיפדיות בשפות השונות הוא "מדד העומק". המדד מציג הערכה כמותית לאיכות הערכים בוויקיפדיה בשפות השונות. החישוב לוקח בחשבון את גודל הערכים, את כמות הכותבים בכל ערך ואת קצב השינויים הנעשים בערכים השונים באופן ממוצע.[10] מדד העומק של ויקיפדיה העברית הוא 270.54, מה שהופך אותה לוויקיפדיה השביעית בעומקה, והיא השנייה מבחינת מספר עריכות המבוצעות בכל ערך.
אופן התנהלות
העיקרון היסודי שעליו מושתתת ויקיפדיה העברית קובע כי לכל המשתמשים, בין אם הם רשומים ובין אם הם אלמונים, יש זכות לערוך ערכים. עריכתם נבחנת בידי אחרים, ואלה רשאים לשנותה. עריכה של משתמש לא מוכר, בין אם חדש ובין אם בחר לא להירשם, נבחנת באופן ביקורתי יותר מחשש לשגיאות ולהשחתות. כך או כך, ניתן לשחזר כל שינוי על בסיס הגרסאות הקודמות של הערך, כך שההשחתות מזיקות באופן זמני בלבד. הגרסאות הקודמות של הערך נגישות לכול וניתן לשחזר אליהן במהירות.
בראש ויקיפדיה, ובכלל זה ויקיפדיה העברית, עומדת קרן ויקימדיה, שבראשה מכהן חבר נאמנים נבחר. מעורבותם של ראשי קרן ויקימדיה בהתנהלות ויקיפדיה העברית מצומצמת מאוד. עם זאת, להחלטות של הקרן יש השפעה על ויקיפדיה העברית. למשל, ההחלטה לאפשר שימוש בתמונות במסגרת שימוש הוגן התקבלה בוויקיפדיה העברית בעקבות נוהג דומה במהדורות המיזם בשפות אחרות.
בוויקיפדיה העברית השתרש נוהג לנסות להגיע להכרעות בענייני עריכה באמצעות דיון בדף השיחה של הערך הישים. אם לא מושגת הסכמה כללית בדיון, ניתן לפנות לאחד המשתמשים לשמש כמפשר או בורר, אולם החלטתו של הבורר אינה מחייבת. אפשרות נוספת היא לפנות להצבעת מחלוקת שבה רשאים להשתתף משתמשים בעלי ותק מסוים ורמת פעילות מינימלית. דיונים בסוגיות מדיניות רחבות יותר מתנהלים בדף המכונה "מזנון". כאשר נדרשת הכרעה ברורה בסוגיה מדינית השנויה במחלוקת, מגובשת "הצעת חוק" סדורה המובאת להצבעה בדף המכונה "פרלמנט".
לאכיפת ההחלטות, לשחזור ההשחתות ולטיפול במשחיתים סדרתיים אחראים כלל המשתמשים, אך ישנה שכבה של עורכים הפעילים במיוחד בנושא, ולהם כלים המקלים עליהם בהגנה על ערכים. בראש מדרג ההרשאות של ויקיפדיה העברית עומדים הבירוקרטים. מתחתיהם מפעילי המערכת, שאותם ממנים הבירוקרטים על פי המלצת הקהילה. בוויקיפדיה העברית ישנם 30 מפעילי מערכת. למפעילים אין זכויות יתר רשמיות בהכרעה בענייני עריכה והחלטות מדיניות. יש להם יכולת לחסום משתמשים וכתובות IP מעריכה בוויקיפדיה, להגן על דפים מפני עריכה, לשחזר השחתות במהירות, למחוק דפים ולשנות את ממשק האתר. הרשאות המפעיל מאפשרות לעיין גם בגרסאות קודמות של ערכים שנמחקו. פעולות מפעילי המערכת והבירוקרטים מתבצעות ככל פעולה אחרת באופן שקוף, והן נתונות לביקורת קהילת עורכי ויקיפדיה ואף קוראים מבחוץ.
עמוד השער של ויקיפדיה העברית נוצר לראשונה ב-8 ביולי2003[12]. זמן קצר לאחר מכן תורגמו דפי הממשק מאנגלית והתאפשרה תחילת העבודה השוטפת. ב-9 ביולינוצר הערך הראשון, וויקיפדיה עם שני וי"ו. "וויקיפדיה" הפך להפניה לערך "ויקיפדיה" חמישה ימים לאחר יצירתו, כך שמתמטיקה הוא למעשה הערך הראשון בעל תוכן בוויקיפדיה העברית[13].
ב-25 באוקטובר2003, שלושה חודשים וחצי לאחר ייסודה, נכתב הערך ה-1,000 של ויקיפדיה העברית, ובתחילת 2004 כבר היו בה למעלה מ-2,600 ערכים[14].
במרץ 2004 התמנה דוד שי לבירוקרט, דבר שאפשר לו למנות מפעילי מערכת נוספים ולהקטין את התלות באנשי קרן ויקימדיה. מפגש ראשון של הקהילה נערך בתל אביב ב-22 ביולי.
לאורך השנים ניסו משתמשים שונים לנצל לרעה את ויקיפדיה כבמה להכפשות. אחד מהניסיונות הראשונים הללו נעשה באוגוסט 2004, אז הוכפש הסופראמנון ז'קונט, שטען כי היה זה חלק מפרשת הסוס הטרויאני, שהתפרסמה בתקשורת כשנה לאחר מכן[15].
בספטמבר 2004 נכתב הערך ה-10,000 בוויקיפדיה העברית. באותה שנה החלו להיכתב ערכים במסגרת מיזמים של משתמשים שיצרו רשימת ערכים העוסקים בנושא מסוים. כך למשל נכתבה סדרת ערכים שעוסקת ברצח קנדי וסדרה אחרת שבמרכזה אי הפסחא. בתחום המתמטיקה ניתנה אז אפשרות להשתמש בממשק נוסחאות דמוי LaTeX[16]. הדבר שיפר את עיצוב ערכי המתמטיקה ושאר הערכים המדעיים.
בינואר 2005 ביקר בישראלג'ימי ויילס, מייסד פרויקט ויקימדיה, נפגש עם ויקיפדים וערך מספר הרצאות שסוקרו בתקשורת הישראלית והגבירו את המודעות לוויקיפדיה. כתוצאה משיפורים שחלו בתשתית השרתים של ויקיפדיה, הפכה הגלישה בוויקיפדיה למהירה יותר במהלך השנה.
בשנת 2008 חצתה ויקיפדיה העברית את רף 5 מיליון העריכות.
ב-10 בינואר2010 נכתב הערך ה-100,000 בוויקיפדיה העברית. בכך הצטרפה ויקיפדיה העברית לקבוצה של 30 השפות שבהן נכתבו עד לתאריך זה מאה אלף ערכים ויותר. לרגל המאורע שיגר מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, איגרת ברכה מיוחדת[18] לקהילת הוויקיפדים העברית, ונערכה ישיבה בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת[19].
ב-3 באוגוסט2021 נכתב הערך ה-300,000 בוויקיפדיה העברית, המארב בטונגו-טונגו.== קצב הגידול של מספר הערכים בוויקיפדיה העברית ==
מספר הערכים כפונקציה של הזמן:
גרף המתאר את הגידול במספר הערכים בוויקיפדיה העברית (כל עמודה מייצגת 1,000 ערכים שהתווספו)
נכון לרגע זה, בוויקיפדיה העברית 367,343 ערכים
ויקיפדיה בחברה הישראלית
אם אני צריך מידע, אני לא רץ מיד לרב גוגל. אני קודם כל בודק באנציקלופדיה ולפעמים אני מבקש שימצאו לי את הערך בוויקיפדיה.
במהלך השנים הלך וגבר משקלה של ויקיפדיה העברית כמאגר ידע לשירותם של דוברי עברית, והדבר בא לידי ביטוי הן במספר גדל והולך של ציטוטים והסתמכות על ויקיפדיה העברית, לרבות ציטוטים בפסקי דין והכרעות בבתי משפט שמצאו בוויקיפדיה מקור מהימן לקביעת עובדות, והן בעניין שמגלים אמצעי התקשורת באירועים הקשורים בוויקיפדיה העברית ובוויקיפדיה העולמית.
התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית בסוף אוקטובר 2009 (בסולם לוגריתמי, לפי בסיס 2)
במחקר איכותני שנערך בשנת 2012 בקרב 51 מורים ישראלים בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים במרכז הארץ הצהירו רוב המורים כי אינם עושים שימוש בוויקיפדיה לצורכי הוראה, ואילו 22 מורים (43%) ציינו שימוש כזה, מתוך אלה 7 מורים (14%) סייגו את תשובתם[20]. עם זאת, אף מורה לא הזכיר את ויקיפדיה כמקור מידע ישיר להכנת שיעורים, וחלקם הסתפקו באמירות כגון שימוש ב"גוגל ולאן שהוא מוביל".
סקר שערכה עמותת ויקימדיה בשנת 2024 העלה כי 91% מהציבור הישראלי (יהודים וערבים) עושים שימוש בוויקיפדיה, בעוד 59% מבקרים באתר לפחות פעם בשבוע. 52% מהקוראים הבוגרים ו־60% מבני הנוער ציינו כי נתקלו בעבר באתר במידע הדורש תיקון, אך רק מעטים מהם דיווחו שהצליחו לתקנו (16% מהערבים, 13% מבני הנוער ו־7% מהיהודים הבוגרים)[21].
שיתופי פעולה
בוויקיפדיה העברית מתקיימים שיתופי פעולה רבים עם מוסדות להשכלה גבוהה ובתי ספר לכתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית. שיתופי הפעולה החלו כבר ב-2006 ובמסגרתם נכתבו ערכים רבים[22]. חלק מהערכים נכתבים במסגרת קורסים אוניברסיטאיים כמו היוזמה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבמסגרתה כתבו סטודנטים בפקולטה עשרות ערכים בדיני נזיקין בוויקיפדיה העברית במהלך שנת 2006[23]. החל משנת 2011 מחייבת אוניברסיטת חיפה את הסטודנטים בפקולטה למדעי הרוח לחבר ערכים בוויקיפדיה בנושאים הקשורים לחומר הלימוד בו הם בקיאים[24]. מיזמים דומים נפתחים מדי פעם וזוכים בדרך כלל לתמיכה ולעזרה של קהילת הכותבים הקבועים. שיתופי פעולה דומים נערכו עם פקולטות נוספות. כמו כן, נערכו שיתופי פעולה עם אגודות שונות.
בשנת 2011 נוצר שיתוף פעולה עם מוזיאון ישראל שמטרתו להרחיב את הערכים הקשורים לתרבות הישראלית בוויקיפדיה.
ד"ר שרון גבע, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים, הובילה את פרויקט "מעלות ערך"[25] שבמסגרתו סטודנטיות במכללה העלו לוויקיפדיה העברית עשרות ערכים העוסקים בנשים, שלטענתן הושכחו מההיסטוריה. בעקבות דיוני מחיקה על אחדים מהערכים שהועלו, בשנת 2016 החליטה ד"ר גבע להפסיק את המיזם במסגרת ויקיפדיה[26]. מיזמים דומים מתקיימים במסגרת מיזם ויקינשים בסיוע עמותת ויקימדיה ישראל.
ויקיפדיה העברית כקהילה
המחשה ויזואלית לכמות האנשים שהייתה מעורבת בפיתוח תוכן בוויקיפדיה העברית במהלך דצמבר 2012הלוגו של ביטאון ויקיפדיה העברית, "הטילדה הרביעית"מפגש קהילת העורכים לציון יום הולדת 20 לוויקיפדיה העברית.
העורכים והעורכות בוויקיפדיה העברית מכירים זה את זה במהלך הכתיבה המשותפת ופעילות זו תרמה אף להתפתחות מונחים וצורות ביטוי ייחודיות לה[27]. במהלך שנות הפעילות של המיזם הכותבים התגבשו לקהילה חברתית. מפעם לפעם נפגשים עורכי ויקיפדיה ליום עיון או לפיקניק משותף[28], ובין ויקיפדים רבים מתקיימים קשרי ידידות. מעבר לכך, לעיתים ניתן למצוא בין הכותבים והעורכים בני משפחה אחת, כגון אחים, הורים וילדים וזוגות נשואים.
בסקר שערכה עמותת ויקימדיה ישראל עלה שנשים רבות מדירות עצמן מכתיבה בוויקיפדיה ובכלל, ממעטות להשתתף בעריכתה. לפי נתונים אחרים, שיעור הנשים הפעילות בוויקיפדיה העברית עומד על 23%, לעומת 76% גברים. זאת אל מול סקר משתמשים עולמי, שזיהה כי רק כ-20% מהעורכים בכלל הוויקיפדיות הזדהו כנשים[34].
נכון ליוני 2018, 18.5% מערכים שהם ביוגרפיות הם על נשים[35]. בשל הפערים המגדריים בקרב עורכי ויקיפדיה, קרן ויקימדיה מעודדת הצטרפות כותבות באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים.
אתרים נגזרים
מדיניות התוכן החופשי של ויקיפדיה, המאפשרת העתקת תוכן מוויקיפדיה בתנאי שיינתן קרדיט נאות, מביאה ליצירת אתרים נגזרים, המתבססים על ויקיפדיה העברית (אך אינם חלק ממיזמי קרן ויקימדיה). דוגמאות עיקריות:
בדצמבר 2005 החל המילון הממוחשב "בבילון" להציע גם את שירותי ויקיפדיה למשתמשיו. "בבילון" עצמו נמכר בתשלום, אך תוסף ויקיפדיה ניתן לרוכשי "בבילון" ללא תשלום נוסף. המילון מציג את פסקאות הפתיחה של כל ערך, והקורא המעוניין בהרחבה מקבל קישור לוויקיפדיה עצמה. בדרך זו הפכה ויקיפדיה לנגישה יותר למשתמשי "בבילון". מילון מורפיקס הממוחשב מציע שירות דומה בחינם החל מ-2008.
האתר "מילוג" מציג לקוראיו תקציר מתוך הפתיח של הערכים בוויקיפדיה, עם אפשרות להמשך קריאה על ידי מעבר לערך המלא בוויקיפדיה.
בגוגל מפות ישנה גישה לערכי ויקיפדיה העברית העוסקים באתרים המצוינים על גבי המפות.
במנוע חיפוש גוגל מובא בתוצאות נבחרות החלק הראשון של הפתיח מתוך כל ערך.
וואלה! פדיה (2006–2013): העתק סטטי של הערכים בוויקיפדיה העברית (בוואלפדיה, בניגוד לוויקיפדיה, הערכים לא ניתנו לעריכה), כשהם מתעדכנים אחת לכמה חודשים[36], כשלערכים נלוות פרסומות. הושק על ידי פורטל "וואלה!" בינואר 2006. בינואר 2013 שם המתחם הפסיק להציג תוכן אנציקלופדי והחל להפנות אל הדף הראשי של "וואלה"[37].
המכלול[38] (2014–הווה): מרבית ערכיו נוצרים כהעתק מלא מוויקיפדיה העברית ולאחר מכן עוברים התאמת תוכן לקורא החרדי[39]. ההתאמה כוללת בין השאר סינון תמונות הנשים כמקובל בעיתונות החרדית, סינון תוכן, כגון תיארוכים ארכאולוגיים, הסותר את המסורת היהודית על בריאת העולם, ויחס מסויג לתאוריות כמו האבולוציה או דעות שנחשבות ככפירה. ערכי רבנים מכילים את התואר "רב" או "רבי" כחלק משם הערך.
אתר האנציקלופדיה היהודית[40] (2018–2023): באופן דומה להמכלול מרבית ערכיו נוצרו כהעתק מלא מוויקיפדיה העברית ולאחר מכן עברו התאמת תוכן לקורא החרדי. הוקם באייר תשע"ח ונסגר בתמוז תשפ"ג, 300 הערכים שנוצרו באתר יובאו לוויקיפדיה העברית[41].
בתרבות העברית
בחודש יולי 2007 יצא לאור בעברית, בהוצאת ענבר, הספר הראשון שגיבור עלילתו עוסק בעריכה בוויקיפדיה העברית בשעות הפנאי ("מתים לא חורצים לשון" מאת אריה ענבר, גם הוא כותב פעיל בוויקיפדיה העברית[42]).
