בשנת 1980 עבר לגור בלונדון, שם החל לביים ולהפיק כתבות וסרטים תיעודיים עבור ערוצי טלוויזיה שונים[1]. ב-1988 התחתן עם ג׳ניפר מילסטון שהייתה שותפה להפקת כמה מסרטיו[3].
שונפלד התפרסם לראשונה שביים והפיק ב-1981 את סרט התעודה "The Animals Film" (אנ'). הסרט בחן ותיעד את הניצול של בעלי חיים בידי בני האדם בעולם המודרני. כולל שימוש בבעלי חיים בחקלאות תעשייתית, כחיות מחמד, לבידור, במחקר מדעי וצבאי, לציד וכו'. הסרט גם הציג פרופיל של התנועה לזכויות בעלי חיים. את הקריינות לסרט הגישה השחקנית ג'ולי כריסטי ואת המוזיקה כתב רוברט ואייט[4]. שונפלד הסביר שהמניע ליצירת הסרט היה הזעזוע שחווה בעת שעבד במדגרה של תרנגולי הודו בקיבוץ רבדים והמשימה שקיבל לחסל את כל הזכרים והנקבות החלשות[2]. הסרט הופץ בבתי קולנוע בבריטניה, אוסטרליה, גרמניה, אוסטריה, קנדה וארצות הברית, ושודר ברשתות טלוויזיה רבות. הרשת הבריטית, ערוץ 4, שידרה את הסרט במהלך ליל השידורים השלישי שלה, לאחר עלייתה לאוויר, בנובמבר 1982. בשידור צפו למעלה ממיליון צופים, וההקרנה נחשבת לרגע חשוב בצמיחת המודעות הציבורית לניצול בעלי חיים[5].
בשנים 1982–1986 שהה שונפלד בישראל ויצר את הסרט "אומץ בקו העימות" (באנגלית: "Courage Along the Divide"), סרט שתיעד את הכיבוש הישראלי בשטחים והשפעתו על המדינה מבחינה מוסרית. הסרט ביקש לתת תמונה מאוזנת וכלל ראיונות עם פעילים של ארגוני שלום מצד אחד, ומצד שני אנשי ימין ואנשי תנועת גוש אמונים[6]. הסרט כלל גם תיעוד של אירועים שונים כולל: אירוע של נטיעת עצים ליד הכפר קטנה, בקרקע שהופקעה על ידי המדינה. למקום הגיעו אנשי הסיירת הירוקה, שעקרה מייד את הנטיעות, ואנשי־משטרה, שעצרו מקצת מהנוטעים[7][8]. תיעוד של מפגש ברומניה[9], בין משלחת שמנתה כ-20 פעילי שלום מישראל, עם אנשי אש"ף[10]. שונפלד גם ריאיון פעילי שלום פלסטינים, בראשם מובארכ עווד, מקדם רעיון ההתנגדות ה"בלתי אלימה" לנוכחות הישראלית בשטחים[11]. הסרט הוקרן ברשת הטלוויזיה הבריטית ITV ובינואר 1987 בסינמטקים של תל אביב וירושלים, בהקרנות שלווו בדיון בהשתתפות הקהל[12]. זאת למרות ניסיון של חבר מועצת עיריית תל אביב למנוע את ההקרנה בטענה שהסרט מציג את ישראל באור שלילי[13]. מצד שני, פעיל השמאל הרדיקליחיים ברעם כינה את הסרט "תעלומה ציונית"[14]. הסרט גם הוקרן בבטלוויזיה הירדנית, אך קטעים ממנו נקטעו כולל כולל חלקים על טבח חברון בשנת 1929 ורדיפת היהודים בגרמניה הנאצית[15]. את המוזיקה לסרט כתב אריק רודיך[16].
בשנת 1987 יצר את הסרט "Shattered Dreams: Picking Up the Pieces", סרט שהוא הרהור נוקב על הקריסה המתמדת של החלום שחזה הדור שייסד את ישראל ב-1948: חברה מאוזנת ושלווה המבוססת על אמון, סובלנות ועבודה מאורגנת. על רקע עליית הכפייה הדתית, הגזענות והלאומיות הימנית הקנאית בראשות הרב מאיר כהנא ואחרים[1]. הסרט הוקרן בערוץ 4 הבריטי בנובמבר 1987[17]. הסרט הוקרן גם בפסטיבל הסרטים הראשון של ארגון Human Rights Watch בדצמבר 1988[18]. ובפסטיבל הסרטים של לונדון[19].
בשנת 1995 יצר את הסרט "!It's a Boy" ששודר בערוץ 4, הסרט התיעודי הראשון בטלוויזיה שחקר את נושא מילת הגברים. שונפלד הסביר שהמניע שלו ליצירת הסרט הוא לא בגלל שהוא עיתונאי, אלא בגלל שהוא הורה יהודי מודאג בקשר להליך[20]. התזה ששונפלד הציג בסרט הייתה שאין צורך רפואי בביצוע ברית מילה, ואם יש רצון דתי ותרבותי, אז אין לערוך את הניתוח כנהוג, ללא הרדמה ועל ידי אנשים חסרי הכשרה רפואית. הסרט העלה בקרב הקהילות המקיימות ברית מילה (יהודים, מוסלמים, אפריקאים ועוד), שאלות עמוקות יותר לגבי הצורך בה ושאלות על זהות תרבותית ודתית וקשר קבוצתי, הישרדות והמשכיות היסטורית של קהילות אלו[21].
