ויקטור קורצ'נוי
Корчной, Виктор Львович

לידה	23 במרץ 1931 סנקט פטרבורג, ברה"מ
פטירה	6 ביוני 2016 (בגיל 85) ווהלן, שווייץ
הישג בולט	התמודד על תואר אלוף העולם בשנות ה-70–80, היה מס' 1 בעולם בשנת 1965
הדרגה הגבוהה ביותר	רב אמן
מד כושר מרבי	2695 (ינואר 1979)
השכלה	מכון המדינה להיסטוריה בסנקט פטרבורג, גימנסיה של סנט אנה
מקצוע נוסף	סופר
מדינה	ברית המועצות, שווייץ
פרסים והוקרה	אוסקר השחמט (1978) מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות

ויקטור לבוביץ' קורצ'נוי (ברוסית: Ви́ктор Льво́вич Корчно́й; ‏ 23 במרץ 1931 – 6 ביוני 2016) היה שחמטאי יהודי, רב-אמן בינלאומי בשחמט, מאלופי ברית המועצות בשחמט ומהמועמדים לאליפות העולם, וחבר הנבחרת האולימפית של ברית המועצות. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').

קורצ'נוי נחשב לאחד מהשחקנים הגדולים במחצית השנייה של המאה ה-20 (ואף היה ראשון בעולם לפי מד כושר לזמן קצר).

ויקטור נולד בלנינגרד. אמו הייתה פסנתרנית יהודייה מאוקראינה ואביו ממוצא פולני קתולי.

ילדותו של קורצ'נוי הייתה קשה ומלאת מחסור כמו זו של ילדים רבים בשנות המלחמה. הוא נולד ב-1931, וכאשר היה בן 10 בלבד התחיל המצור הכבד על לנינגרד, כחלק ממבצע ברברוסה. ויקטור נרשם למועדון השחמט של לנינגרד בשנת 1944, במקביל לחוג אוריינות ופסנתר. אף על פי כן, כישרונו האמיתי היה טמון בשחמט, וכבר בגיל צעיר החל להיות יריב קשה למרבית שחקני המועדון. בעומק מחשבתו ניתן לצפות בעמדה הבאה, שיצאה ממשחקו עם חבר בכיר במועדון:

8 7 6 5 4 3 2 1 א ב ג ד ה ו ז ח

בעמדה מסובכת זו, קורצ'נוי המשיך עם הקרבת צריח 13..צ:ה2!! ולאחר מספר מסעים זכה להפעלת כליו בצורה מיטבית ולכניעת יריבו.

לאחר המלחמה, ניתנה לקורצ'נוי הזדמנות להתאמן אצל מאמנים גדולים כמו אנדריי באטוייב וולדימיר זאק, שאימנו גם אלופי עולם כגון בוטביניק וספאסקי.

אליפות ברית המועצות עד גיל 18

בשנת 1947, בהיותו בן 16, זכה קורצ'נוי באליפות ברית המועצות עד גיל 18 עם תוצאה של 11.5/15, לאחר שניצח שחקנים כוולדיסלב שיאנובסקי.

שנות ה-50 וקבלת תואר רב אמן

לאחר שסיים במקום השני באליפות לנינגרד הפתוחה ב-1950 עם תוצאה של 9/13, ניתן לקורצ'נוי תואר אמן שחמט סובייטי. 4 שנים לאחר מכן, בשנת 1954, קיבל תואר אמן בינלאומי מפיד"ה. במקביל, המשיך ויקטור להתחרות באליפות ברית המועצות, אך לא הצליח לזכות בה. ב-1956 קיבל את התואר הנחשק רב-אמן מפיד"ה.

אליפויות ברית המועצות בשנות ה-60

קורצ'נוי זכה לראשונה באליפות ברית המועצות בשנת 1960, כאשר סיים עם תוצאה של 14/19, חצי נקודה מעל הרב-אמן פטרוסיאן. במשחק שהביא לו את הזכייה, שיחק מול הרב-אמן יפים גלר.

לאחר פתיחת אלייכין (פתיחה שלא הייתה פופולרית באותם ימים), המשחק הפך להתקפי אחרי 13.ד5. קורצ'נוי יזם התקפה בצד המלך של גלר והצליח, לבסוף, לכפות הפסד על יריבו החזק.

קורצ'נוי זכה באליפות ברית המועצות גם ב-1962, 1964, 1965 והציב עצמו בתור שחמטאי מוביל בברית המועצות. באותם ימים החל חקר תיאורתי של פתיחות שחמט, בפרט פיתח וריאציה חדשה בפתיחת קארו-קאן (אשר נקראת על שמו, וריאציית קורצ'נוי). קורצ'נוי נודע אז כאחד השחקנים החזקים בעולם.

תחרות המועמדים 1962

תחרות המועמדים הראשונה של קורצ'נוי החלה ב-1962, שם התמודד קורצ'נוי על הזכות לאתגר את אלוף העולם המכהן, מיכאיל בוטביניק. הוא ניצח בתחרות העל אזורית בסטוקהולם ועבר לגמר, שם לא הצליח להעפיל לאליפות העולם וסיים עם התוצאה 13.5/27, אשר הקנתה לו את המקום החמישי מבין שמונת המשתתפים בגמר. במהלך התחרות ניצח את בובי פישר, שיהפוך בעתיד לאלוף עולם בעצמו. בתחרות המועמדים ניצח פטרוסיאן, אשר העפיל לאליפות העולם נגד בוטביניק וזכה בה לבסוף.

תחרות המועמדים 1968

קורצ'נוי עבר לתחרות המועמדים לקראת אליפות העולם 1969 אחרי קבלת מקום שלישי בתחרות האזורית שנערכה בטביליסי (עם תוצאה של 12/20). לאחר מכן, המשיך עם תוצאה טובה מאוד של 14/22 וקיבל מקום שני בתחרות העל-אזורית, שבה ניצח רבי-אמנים חזקים כמיכאיל טל וסמואל רשבסקי. לאחר מכן התמודד בגמר תחרות המועמדים נגד ספאסקי, שניצח את קורצ'נוי עם תוצאה של 6.5/10. ספאסקי עבר לגמר אליפות העולם וניצח את אלוף העולם המכהן, פטרוסיאן.

קורצ'נוי, אשר התברג כשחקן מהטובים בעולם בתחילת שנות ה-70, השתתף במספר תחרויות גדולות בעשור זה.

ברית המועצות נגד שאר העולם, 1970

אירוע מרכזי שקורצ'נוי לקח בו חלק הוא תחרות בין קבוצת רבי אומנים מברית המועצות לקבוצה משאר העולם. הוא הוצב בלוח השלישי בנבחרת הסובייטית, ושיחק 4 משחקים נגד רב האמן ההונגרי לאיוש פורטיש (בהם הפסיד אחד וסיים בתיקו ב-3 הנותרים). באירוע זה הצטיין רב אמן קרס, אשר ניצח 3 מ-4 משחקיו.

תחרות המועמדים 1971

לקראת אליפות העולם ב-1972, תחרות המועמדים נערכה, הפעם במתכונת של רבע גמרים וחצי גמרים. ההעפלה לאליפות העולם הייתה חשובה במיוחד במקרה זה, בגלל שפישר האמריקאי הסתמן כמי שישחק נגד המועמד הסובייטי. קורצ'נוי התמודד בה בגלל היותו מפסיד בגמר תחרות המועמדים הקודמת. ברבע הגמר ניצח את רב אמן יפים גלר עם תוצאה של 5.5/8, ולאחר מכן הפסיד בחצי הגמר נגד פטרוסיאן עם תוצאה של 4.5/10 (ההתמודדות הייתה מרתקת במיוחד, שכן רק המשחק האחרון היה מכריע לטובת פטרוסיאן).

תפקידו כשחקן

בשנת 1972, הופיע קורצ'נוי בסרט סובייטי בשם "גרוייסמסטר" (רב אמן ברוסית) ביחד עם כמה שחקני שחמט נוספים. הוא קיבל את תפקיד המאמן של הדמות הראשית.

תחרות המועמדים 1974

לקראת אליפות העולם ב-1975, נערכה תחרות מועמדים במתכונת סטנדרטית, שקורצ'נוי העפיל אליה דרך תוצאות יפות בתחרות האזורית והעל-אזורית. תחילה ניצח את רב האמן הצעיר אנריקה מקינג מברזיל. קורצ'נוי תיאר רבע גמר זה כ"קשוח" בביוגרפיה שלו. לאחר מכן שיחק נגד פטרוסיאן בחצי הגמר. השניים חוו יחסי יריבות, שכן במקרים רבים דווקא פטרוסיאן קיבל כרטיס לתחרויות על כמי שייצג את ברית המועצות, על אף שקורצ'נוי ניצח את פטרוסיאן ברוב מפגשיהם. ההתמודדות ביניהן בתחרות מועמדים זו לוותה בדיווחים מצד פטרוסיאן על כך שוויקטור בעט ברגליו מתחת לשולחן המשחקים, ואף שנזקק לטיפול רפואי בגלל זה. קורצ'נוי, מנגד, אמר בראיון ב-2012 שפטרוסיאן הוא שהתחיל את הקונפליקט על ידי בעיטה ברצפה מספר פעמים, דבר שהפריע לקורצ'נוי ברגע קריטי במשחק. הוא פנה לשופט אך לא נענה. בחלק מהמשחקים סירב פטרוסיאן ללחוץ את ידו של קורצ'נוי, דבר המנוגד לחוקים של פיד"ה. חצי גמר זה לא הגיע לסופו ופטרוסיאן נכנע, כך שקורצ'נוי העפיל לגמר תחרות המועמדים נגד הכוכב העולה בשחמט הסובייטי - אנטולי קרפוב.

גמר זה היה טעון, שכן המנצח בו היה אמור לשחק נגד בובי פישר האמריקאי (בהמשך התגלה כי פישר לא הסכים לשחק, ולכן גמר תחרות המועמדים למעשה הפכה לגמר אליפות העולם). עולם השחמט הסובייטי התייצב הפעם בעד קרפוב, ודווח כי קורצ'נוי קיבל איומים והעלבות בזמן שקרפוב נהנה מתמיכת כל רבי האמנים בברית המועצות. היחיד שעזר לקורצ'נוי במהלך הגמר היה דוד ברונשטיין, ונענש על כך. בסופו של דבר, הפסיד קורצ'נוי לקרפוב עם תוצאה של 11.5-12.5. לאחר מכן, קרפוב עבר לגמר אליפות העולם 1975 וקיבל את התואר לאחר שפישר סירב להתמודד.

העריקה מברית המועצות

שנה לאחראליפות העולם ב-1975, נסע קורצ'נוי לתחרות על בהולנד. הוא ניצל את ההזדמנות בשביל להיכנס לתחנת משטרה בקרבתו וביקש מקלט מדיני. בקשתו אושרה ותוך זמן קצר עבר להתגורר בשווייץ.

ישנן סיבות רבות להחלטה זו מצד ויקטור. ראשית, הוא הבחין בקמפיין התמיכה האדיר דווקא בשחקנים שהתמודדו נגד קורצ'נוי בכל שנותיו בברית המועצות. הוא לא היה פופולרי במיוחד, ובניגוד לקרפוב לא היה פעיל פוליטית ולא היה חלק מהמפלגה הקומוניסטית. כתוצאה מכך, סבל מהקנטות והשמצות בברית המועצות. תופעה זו הגיעה לשיאה במהלך גמר תחרות המועמדים ב-1974.

שנית, התנגד למשטר הקומוניסטי ולמדיניותו האנטי-דמוקרטית, כפי שאמר לאחר שברח מהמדינה.

קורצ'נוי הפך במהרה למבקר גדול של ברית המועצות ומנהיגיה. משפחתו לא הורשתה לצאת מהמדינה, ולכן נקלע קורצ'נוי לחיי בדידות במספר השנים שלאחר בריחתו.

אליפות העולם 1978

קורצ'נוי העפיל לאליפות העולם בשנת 1978 אחרי שניצח בתוצאות מדהימות את פולוגייבסקי וספאסקי בחצי הגמר ובגמר (בהתאמה). הסתמן שלאליפות העולם יתווסף הפעם גוון פוליטי, שכן קורצ'נוי הבורח הטרי מברית המועצות ייצג את המערב נגד נציג ברית המועצות, אנטולי קרפוב. המשחקים התקיימו בבגיו, בפיליפינים. יש לציין שקורצ'נוי הטוען לכתר היה בן 47, גיל מרשים ביחס לרמות שוויקטור היה בהן. באליפות זו, מי שהגיע ראשון ל-6 ניצחונות ניצח.

המשחקים היו מלאים בדרמה והאשמות אבסורדיות מ-2 הצדדים. באחד המשחקים הראשונים, האשים קורצ'נוי את האדם שהביא לקרפוב יוגורט בביצוע סימן כלשהו, שייתכן שעזר לקרפוב לבצע מהלך. מנגד, קרפוב האשים את קורצ'נוי בקבלת מסרים סודיים דרך רמקולים בכיסא שישב בו. הכיסא אף הובל לבית החולים הקרוב ובוצעה בו בדיקת רנטגן, בה הוכח שהטענה שגויה. ישנה טענה לפיה בחובצה שהובאה לקרפוב היו סמים ממריצים. במשחק הבא, המשחק ה-11 באליפות העולם, ביצע קורצ'נוי הפעלה מהירה במיוחד של כליו וניצח את המשחק.

במשחק זה, קרפוב טעה במהלך ה-25. ב-3, ולאחר מכן צ:ב-3, איפשרו לקורצ'נוי להתקיף את הפרש של קרפוב על ידי מהג1, ולאחר מכן לזכות בטיב. המשחק נמשך וקורצ'נוי הפיק את המיטב ממצבו, ואילץ את קרפוב להיכנע במסע ה-50.

האליפות נמשכה 3 חודשים, עד שלבסוף הפסיד קורצ'נוי במשחק ה-32. לפני המשחק התוצאה הייתה 5-5, ובכך קרפוב השיג את ניצחונו השישי. לאחר האליפות קרפוב חזר כגיבור לאומי לארצו, אך המשפחה של קורצ'נוי עדיין אולצה להישאר בברית המועצות.

אליפות העולם 1981

קורצ'נוי קיבל הזדמנות לשחק בתחרות המועמדים לקראת אליפות העולם ב-1981 בגלל הפסדו לקרפוב בגמר אליפות העולם הקודמת. הוא ניצח 2 מיריביו הוותיקים, פטרוסיאן ופולוגייבסקי, ולאחר מכן ניצח את רב האמן הגרמני רוברט היבנר בגמר תחרות המועמדים. דבר זה נתן לקורצ'נוי את הכרטיס לאליפות העולם ב-1981, נגד יריבו באליפות הקודמת, אנטולי קרפוב.

אליפות זו התקיימה במראנו, איטליה, והייתה מתוחה כמו האליפות הקודמת, בעיקר על רקע החזקת משפחתו של קורצ'נוי בברית המועצות. בשנת 1980, גויס בנו של ויקטור, איגור קורצ'נוי, לצבא האדום בכפייה. כאשר סירב לשרת נשלח למחנה עבודה לשנתיים, והשתחרר ב-1982.

אליפות זו הייתה מהירה ומכריעה הרבה יותר מקודמתה. קרפוב ניצח עם תוצאה של 6-2 לאחר 18 משחקים בלבד, בניגוד לאליפות הקודמת שכללה 32 משחקים. אירוע זה נודע בכינוי "הטבח במראנו".

הופעות בתחרויות מועמדים

לאחר ההפסד השני לקרפוב באליפות העולם ב-1981, המשיך קורצ'נוי להופיע על במת השחמט ברמות הגבוהות ביותר, אך לא הצליח לאיים על מעמדו של אלוף העולם. בחצי הגמר של תחרות המועמדים ב-1983 התמודד נגד קספרוב, הפסיד לו עם תוצאה של 4-7 ולא קיבל את ההזדמנות לשחק באליפות העולם ב-1984.

בתחרות המועמדים של 1986 לא הצליח להגיע לשלבים הסופיים של התחרות. בתחרות המועמדים 1989 הפסיד ברבע הגמר לרב האמן האיסלנדי יוהאן היארטרסון עם תוצאה של 3.5-4.5. בתחרות המועמדים של שנת 1991 הגיע לחצי הגמר של התחרות, בה הפסיד לרב אמן יאן טימן עם תוצאה של 2.5-4.5.

קורצ'נוי לא הצליח להעפיל לתחרויות המועמדים הבאות, ובכך נגמר המסע שלו לניסיון לקבלת תואר אלוף העולם בשחמט, שנמשך מ-1962 עד 1991.

סופר

החל מ-2001, החל קורצ'נוי לפרסם ביוגרפיות וספרי שחמט, ביניהם ספר על סיומי צריחים וניתוח של פוליטיקה בברית המועצות והקשר שלה לשחמט.

אליפות העולם לותיקים 2006

ב-2006, ניצח ויקטור את אליפות העולם לותיקים ונהיה השחקן המבוגר ביותר שנכנס לטופ 100 העולמי בשחמט (בגיל 75).

ויקטור קורצ'נוי תואר רבות כ"ויקטור האיום", בשל סגנון משחקו הפרובוקטיבי. קורצ'נוי אהב להתגונן, בניגוד לשחקנים רבים המעדיפים להתקיף. הוא נהג להסתגר ולתת ליריבו לטעות ולהקריב, ולאחר מכן לנצל את הטעויות ולתקוף בעצמו. חשיבתו העמוקה, יכולות ההתגוננות והתקיפה שלו וההתמחות שלו בסיומים הפכה אותו ליריב קשה לכל רב אמן. קורצ'נוי נודע גם בעקשנותו ובכך ששיחק עד סוף ימיו למעשה, ושמר על רמות גבוהות למרות גילו.

אביו של קורצ'נוי נהרג במלחמת העולם השנייה כאשר קורצ'נוי היה בן 6. קורצ'נוי עצמו שרד, וקיבל תואר בהיסטוריה באוניברסיטת לנינגרד לאחר המלחמה. הוא נישא לאישה בשם בלה בשנת 1960, וזמן קצר לאחר מכן נולד בנם, איגור. דווח כי יחסיו עם בלה לא היו טובים במיוחד, וב-1982 התגרש ממנה. לאחר מכן, נישא שנית לפטרה ליובריק, שהייתה מנהלת המשלחת שלו באליפות העולם ב-1978.

בשנת 2012, דווח כי קורצ'נוי עבר שבץ מוחי, וכי ככל הנראה לא יחזור לשחק. לעומת זאת, חזר קורצ'נוי לשחק והתמודד מספר פעמים במשחקי ראווה נגד רבי אמנים אחרים. ויקטור נפטר ב-6 ביוני 2016, בווהלן שבשווייץ.

הגנת סטונוול (אנ')

במשחק זה כמה מסעים "מסתוריים" שמשחק פטרוסיאן גורמים להתמוטטות העמדה של קורצ'נוי. במשחק אסטרטגי עדין מביא פטרוסיאן את עמדת השחור לכזו שבה הכלים תלויים זה בזה לתמיכה והגנה. המלכה מגינה על הפרש שמגן על הצריח שמגן על הרגלי. פטרוסיאן מפעיל לחץ בנקודות הקריטיות וקורצ'נוי נכנע במהירות.

שנה	לוח	קבוצה	מד כושר	נקודות	תוצאות	%	מקום
1966	1 עת	ברית המועצות		10.5 מ-13	9+ 3= 1-	80.8	1 קבוצתי, 1 אישי
1968	3	ברית המועצות		11 מ-13	9+ 4= 0-	84.6	1 קבוצתי, 1 אישי
1970	3	ברית המועצות		11 מ-15	8+ 6= 1-	73.3	1 קבוצתי, 3 אישי
1972	2	ברית המועצות	2640	11 מ-15	8+ 6= 1-	73.3	1 קבוצתי, 1 אישי
1974	2	ברית המועצות	2670	11.5 מ-15	8+ 7= 0-	76.7	1 קבוצתי, 3 אישי
1978	1	שווייץ	2665	9 מ-11	7+ 4= 0-	81.8	1 אישי
1982	1	שווייץ	2635	8.5 מ-14	5+ 7= 2-	60.7
1988	1	שווייץ	2595	7.5 מ-12	5+ 5= 2-	62.5
1990	1	שווייץ	2630	7.5 מ-13	5+ 5= 3-	57.7
1992	1	שווייץ	2585	5 מ-8	2+ 6= 0-	62.5
1994	1	שווייץ	2615	7.5 מ-13	3+ 9= 1-	57.7
2000	1	שווייץ	2632	6.5 מ-12	3+ 7= 2-	54.2
2002	1	שווייץ	2634	8.5 מ-12	6+ 5= 1-	70.8
2004	1	שווייץ	2601	5.5 מ-12	2+ 7= 3-	45.8
2006	1	שווייץ	2611	6 מ-10	4+ 4= 2-	60

שנה	מיקום	המתמודד השני	תוצאה
1956	פרם	יורי קוטקוב	3.5 מ-4	ניצחון
1965	וורניאסקה בניה	סבטוזר גליגוריץ'	1.5 מ-2	ניצחון
1968	אמסטרדם	שמואל רשבסקי	5.5 מ-8	ניצחון
1968	מוסקבה	מיכאל טל	5.5 מ-10	ניצחון
1968	קייב	בוריס ספסקי	3.5 מ-10	הפסד
1970	לנינגרד	דוד ברונשטיין	2 מ-7	הפסד
1971	מוסקבה	יפים גלר	5.5 מ-8	ניצחון
1971	מוסקבה	טיגראן פטרוסיאן	5.5 מ-10	הפסד תואר אלוף העולם
1971	לנינגרד	אנטולי קרפוב	3 מ-6	תיקו
1973	זולינגן	רוברט היבנר	4.5 מ-8	ניצחון
1973	זולינגן	רוברט היבנר	4.5 מ-8	ניצחון
1974	אוגוסטה	אנריקה מקינג	7.5 מ-13	ניצחון
1974	אודסה	טיגראן פטרוסיאן	3.5 מ-5	ניצחון
1974	מוסקבה	אנטולי קרפוב	11.5 מ-24	הפסד
1975	טאלין	פאול קרס	1.5 מ-2	ניצחון
1976	הולנד	יאן טימן	5.5 מ-8	ניצחון
1975	צ'יאוקו	טיגראן פטרוסיאן	6.5 מ-12	ניצחון
1975	אביאן	לב פולוגייבסקי	8.5 מ-13	ניצחון
1977	בלגרד	בוריס ספסקי	10.5 מ-18	ניצחון
1978	בגיו	אנטולי קרפוב	15.5 מ-32	הפסד, סגן אלוף העולם
1980	וולדן	טיגראן פטרוסיאן	5.5 מ-9	ניצחון
1980	בואנוס איירס	לב פולוגייבסקי	7.5 מ-14	ניצחון
1980	מראן	רוברט היבנר	4.5 מ-8	ניצחון
1981	מרנו	אנטולי קרפוב	7 מ-18	הפסד, סגן אלוף העולם
1982	הילברסום	יאן טימן	3 מ-6	תיקו
1983	באד קיסינגן	לאיוש פורטיש	6 מ-9	ניצחון
1983	לונדון	גארי קספרוב	4 מ-11	הפסד
1988	סנט ג'ון	יוהאן חיאטרסון	4.5 מ-8	ניצחון
1988	ויק אם זהה	גאולה סקס	4 מ-8	תיקו
1991	בריסל	יאן טימן	2.5 מ-7	הפסד
1995	באר שבע	אלון גרינפלד	3.5 מ-6	ניצחון
1995	סין	קסה יון	3 מ-4	ניצחון
2001	דונצק	רוסלן פונומריוב	4 מ-8	תיקו

• ויקטור קורצ'נוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט

• ויקטור קורצ'נוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ויקטור קורצ'נוי, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
• אייל סגל, הלוחם: לזכרו של ויקטור קורצ'נוי, בבלוג השחמט באתר דה באזר, 6 ביוני 2016
• ישראל שרנצל, מת ויקטור קורצ'נוי, מגדולי השחמטאים בהיסטוריה, באתר הארץ, 7 ביוני 2016
• סרט רוסי על הדו-קרב קרפוב - קורצ'נוי 1978

‏