ויקטור איבנוביץ' צ'וקרין (באוקראינית: Віктор Іванович Чукарін; 9 בנובמבר 1921 - 25 באוגוסט 1984) היה מתעמל סובייטי, הראשון מבין גדולי המתעמלים של ברית המועצות. אלוף אולימפי כולל בתחרות קרב-רב אישי פעמיים ברציפות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956), בעל 11 מדליות, מהן 7 זהב, 3 כסף ו-1 ארד ואלוף עולם (1954) בעל 4 מדליות מהן 3 זהב ו-1 ארד.
צ'וקרין מדורג במקום 15 בהיסטוריה מבין כל הספורטאים ובמקום 6 מבין כל המתעמלים, במניין מדליות הזהב שצבר (7). מדורג במקום 17 בהיסטוריה מבין כל הספורטאים ובמקום 8 מבין כל המתעמלים, במניין המדליות שצבר (11).
ביוגרפיה
צ'וקרין נולד בקרסנוארמייסקה, שבחצי האי קרים. הוא לחם ביחידת ארטילריה בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא נלקח בשבי ושהה במשך 4 שנים במחנה ריכוז סנדבוסטל שבסקסוניה התחתונה (צפון גרמניה) בין המבורג לברמן.
אלוף אולימפי
למרות גילו המבוגר יחסית, בן 31, זכה צ'וקרין באולימפיאדת הלסינקי (1952) ב-6 מדליות, מהן 4 זהב ו-2 כסף והיה לספורטאי המצטיין במשחקים אלו. מדליית זהב בתחרות הקרב-רב אישי לפני בן ארצו גרנט שאגיניאן ויוזף שטלדר משווייץ, בתחרות הקבוצתית, בתרגיל על סוס הקפיצות ועל סוס הסמוכות. מדליות כסף בתרגיל על המקבילים ועל הטבעות. נוסף לכך, הוא סיים במקום חמישי בתרגיל על המתח ובמקום 29 בתרגיל הקרקע.
אלוף עולם
באליפות העולם בהתעמלות שנערכה ברומא, איטליה בשנת 1954 זכה צ'וקרין ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 ארד. מדליות זהב בתחרות הקרב-רב אישי, בצוותא עם בן ארצו ולנטין מורטוב ולפני גרנט שאגיניאן, בתחרות הקבוצתית ובתרגיל על המקבילים ומדליית ארד בתרגיל על סוס הסמוכות.
באולימפיאדת מלבורן (1956) זכה צ'וקרין ב-5 מדליות, מהן 3 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב, בתחרות הקרב-רב אישי הוא הגן על תוארו, לפני טקאשי אונו מיפן ובן ארצו יורי טיטוב, בתחרות הקבוצתית ובתרגיל על המקבילים. מדליית כסף בתרגיל הקרקע ומדליית ארד בתרגיל על סוס הסמוכות. נוסף לכך, הוא סיים במקום רביעי בתרגיל על המתח ובמקום שביעי על סוס הקפיצות ועל הטבעות.
לאחר סיום הקריירה עבד צ'וקרין כמאמן התעמלות בעיר לבוב. הוא נפטר ב-25 באוגוסט 1984 בלבוב.
תארים והשגים
בשנת 2009 זכה צ'וקרין להיכלל בהיכל התהילה הבינלאומי בהתעמלות.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
