בתחילת עונת 1998/1999 הגיע פאצ'ו לישראל וחתם בקבוצת הפועל ירושלים ששיחקה אז בליגה הבכירה. לאחר חצי עונה מוצלחת בה כבש תשעה שערים ב-13 משחקים הושאל למכבי חיפה שהתמודדה על תואר האליפות ועברה את שלב שמינית הגמר בגביע אירופה למחזיקות גביע, וזאת בעקבות מכירתו של חלוץ הקבוצה אלון מזרחי לניס. במכבי חיפה נאלץ פאצ'ו להתמודד על מקום בהרכב עם חלוץ הרכש רונן חרזי, וכבש ארבעה שערים עד תום העונה. הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות ונשרה מהטורניר האירופאי לאחר שהפסידה בשלב רבע הגמר ללוקומוטיב מוסקבה. במשחקה של חיפה נגד עירוני אשדוד באותה עונה זרק פאצ'ו בכעס את אחת מנעליו על ראשו של שוער אשדוד לאחר שהחטיא בעיטה לשער.
לקראת עונת 1999/2000 עבר פאצ'ו לבית"ר ירושלים, במדיה כבש 13 שערי ליגה כאשר הקבוצה סיימה במקום החמישי, ובגביע המדינה הגיעה עד לשלב הגמר. במשחק הגמר מול הפועל תל אביב השווה פאצ'ו ל-1–1 סמוך לשריקת הסיום של המשחק, והשווה את התוצאה ל-2–2 בדקה ה-119 בהארכה, אך בית"ר הפסידה את הגביע בדו-קרב פנדלים[3].
בעונת 2000/2001 עבר פאצ'ו להפועל חיפה[4] כשאת הדרך ההפוכה עושה כוכב הקבוצה ג'ובאני רוסו. חיפה סיימה את העונה במקום השלישי כשפאצ'ו כובש שלושה שערים. בתקופה זו נקלע בעלי המועדון רובי שפירא לקשיים כלכליים ונאלץ לשחרר שחקנים רבים, וכך פאצ'ו מצא את דרכו חזרה לבית"ר ירושלים. בעונה הבאה כבש פאצ'ו שמונה שערים ובית"ר ניצלה מירידה לליגה השנייה במחזורי הסיום. במהלך הקדנציה השנייה בבית"ר הושעה פאצ'ו מאימוני הקבוצה בעקבות התבטאות נגד מאמן הקבוצה אלי כהן. פאצ'ו אף שלח מכתב תלונה לאופ"א וביקש סיוע בהתנהלות מול המועדון[5], ושב לאימוני הקבוצה לאחר כחודש.