ויקטור דורוי
Victor Duruy![]() |
|
לידה |
11 בספטמבר 1811
פריז, הקיסרות הראשונה  |
|---|
|
פטירה |
25 בנובמבר 1894 (בגיל 83)
פריז, צרפת |
|---|
|
מדינה |
צרפת |
|---|
|
מקום קבורה |
ולינב-סן-ג'ורג' |
|---|
|
השכלה |
|
|---|
נשיא Société de l'histoire de Paris et de l'Île-de-France|
1878 |
סנטור באימפריה הצרפתית השנייה
15 ביולי 1869 – 4 בספטמבר 1870
(שנה) | |
|
פרסים והוקרה |
|---|
- פרס ז'אן ריינו (1889)
- קצין גבוה בלגיון הכבוד (4 באוגוסט 1867)
|
|
חתימה |
 |
|---|
  |
ויקטור ז'אן דורוי (בצרפתית: Victor Duruy; 10 בספטמבר 1811 – 25 בנובמבר 1894) היה היסטוריון ומדינאי צרפתי. בתפקידו כשר החינוך של צרפת הוביל ארגון מחדש של ההשכלה הגבוהה במדינה. כן שיפר את מצב החינוך היסודי במדינה אך נכשל במאמציו להפוך את החינוך היסודי לחובה לכל ובמימון ממשלתי מלא.
ביוגרפיה
נולד בפריז לאב פועל. השלים באופן מבריק את לימודיו באקול נורמל סופרייר כתלמידו של ז'ול מישלה. עם סיום לימודיו לקח אותו מישלה כמזכיר במסעותיו ברחבי צרפת וב-1836 החליף את מורו באקול נורמל סופרייר, כשהוא בן 24 בלבד.
זמן לאחר מינויו נאלץ לפרוש מהוראה בשל בריאותו הלקויה, לפרנסתו נאלץ ליצור סדרה של ספרי לימוד והם הביאו לפרסומו. הוא החזיק במשרת חינוך בתיכון אנרי הרביעי (אנ') במשך כעשרים וחמש שנים והתפרסם כהיסטוריון כשהוציא לאור את הסדרה "Histoire des Romains et des peuples soumis à leur domination" בשני כרכים. בעקבות פרסומו נקרא לסייע לנפוליאון השלישי ביצירת הביוגרפיה שלו לחיי יוליוס קיסר. בהמשך התמנה כשר החינוך של צרפת.
אחרי תום כהונתו במשרד החינוך נבחר כסנאטור. אחרי נפילת הקיסרות הצרפתית השנייה לא שימש עוד דורוי בתפקידים פוליטיים, אך ב-1876 התמודד, ללא הצלחה, בבחירות לסנאט.
הוא המשיך בפעילות אקדמית וב-1886 נבחר כחבר החברה הפילוסופית האמריקאית.
קישורים חיצוניים
