לם נולד ב-26 בפברואר 1765 כבן שלישי להוריו שהתחתנו בשנת 1762 בכנסיית פטרוס הקדוש ליד העיר הרפורד. אביו, לקון לם (Lacon Lambe) היה עורך דין. מקום לידתו שנוי במחלוקת: לפי הכתוב במילון הביוגרפיות הלאומי של בריטניה (אנ') הוא נולד בוורוויק (אנ') אנגליה, אולם לפי הכתוב במקום קבורתו, הוא נולד בהדרספילד אנגליה. בשנת 1768, בהיותו בן שלוש, עבר עם משפחתו להתגורר בכפרירהנווד (אנ') ליד דילווין (אנ'), אנגליה.
לם למד בבית הספר של הרפורד (אנ'). בשנת 1782, החל ללמוד בקולג' סנט ג'ון (אנ') של אוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1786 השלים לימודי B.D (אנ'), בשנת 1789 השלים לימודי M.B (אנ'), ובשנת 1802 השלים לימודי רפואה (M.D) (אנ'). ב-11 במרץ 1788, נבחר לכהן כעמית קולג' סנט ג'ון. בשנת 1790, עבר לוורוויק כדי להתמחות ברפואה אצל רופא שפרש לגמלאות, וולטר לנדור (אביו של וולטר סוואג' לנדור). בוורוויק החל לגלות עניין במי מעיינות שבעיר לימינגטון (אנ'). בשנת 1800, שב ללונדון וב-22 בדצמבר 1804, נבחר לכהן כעמית הקולג' המלכותי לרופאים. בקולג' זה מילא תפקידים שונים, ביניהם משרת מרצה בכיר 'Croonian Lecture' (אנ') משנת 1814, ובשנת 1818 נבחר להיות הנואם בהרצאה השנתית שנקראת 'הרצאת ויליאם' (אנ') על שמו של ויליאם הארווי.
בשנת 1805, החל לעבוד כרופא בלונדון, ובשנת 1810 החל לעבוד במרפאה הכללית של לונדון. רבים ממטופליו היו נזקקים ולם לא גבה מהם תשלום. בשנת 1806, בהיותו בן 41, החליט לם, מטעמי שמירה על הבריאות, לשנות את תזונתו ולאכול אך ורק מזון מן הצומח ולשתות מים מזוקקים. תזונתו נקראה בפיו 'vegetable diet' וכללה פירות, ירקות, דגנים, קטניות ואגוזים. לם לא כינה את תזונתו 'צמחונית' או 'טבעונית' משום שהשימוש במושג 'צמחונות' החל להופיע רק בשנות השלושים של המאה ה-19, עם כינון קהילת בית אלקוט (אנ'), והשימוש במושג 'טבעונות' החל להופיע בשנת 1944, עם כינון האגודה הטבעונית.
בשנת 1828, ירש את בית משפחתו בהנווד לאחר שאחיו הגדול נפטר, אולם המשיך לעבוד ולחיות בלונדון. בשנת 1840, בהיותו בן 75, פרש מעבודתו כרופא, חזר לכפריר הנווד וחי שם מספר שנים עד שנפטר בשנת 1847 בגיל 82.
לם נקבר בקבר המשפחתי בכפר דילווין.
משפחה
לם התחתן בשנת 1794. בנו, ויליאם לקון לם (William Lacon Lambe), נולד בוורוויק בשנת 1797, השלים לימודי M.B באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1820, ועבד בה כחוקר. בנוסף, לם אימץ את אוגוסטוס וולני וולר בנעוריו[1].
השקפה ופעילות
בשנת 1809, לם היה בין הראשונים להגדיר את תזונתו כתזונה המבוססת רק על הצומח. הוא כתב ספרים בנושא תזונה טבעונית ובריאות בהם טען לתועלת התזונה מן הצומח, והציג סקירה של מצבו הבריאו וכן מקרה בוחן של מטופליו. בכתביו הוא טען כי ביצים, חלב, גבינות ובשר אינם מזונות המתאימים לתזונתו של האדם. כמו כן, הוא קידם מאוד מים מזוקקים כמשקה הבריא היחיד עבור בני אדם (כנראה סבר זאת עקב מצב המים שרשויות אנגליה סיפקו בתחילת המאה ה-19). באותה תקופה, שתיית חלב ומי גבינה נחשבה למרפאת בעיני הרופאים, ולם טען כי שתייה זו נחשבת לבריאה רק משום שהיא מהווה תחליף למי השתייה המזוהמים שהרשויות מספקות ולא משום שיש בחלב ובמי הגבינה סגולות ריפוי. בחיבור שכתב, בשנות השמונים לחייו, בכתב העת הרפואי לנסט (אנ'), לם יצא להגנת התזונה מן הצומח וזקף לזכותה של תזונה זו את בריאותו. באוקטובר 1844, הוא פרסם חיבור בכתב העת הפילדלפי 'The Bulletin of Medical Science' בו טען כי הניסיון בכל הגילאים מראה שבני האדם מסוגלים להזין את עצמם היטב ללא שום מזון מהחי, וכי ניסיונו האישי מראה כי תזונה מן הצומח היא בריאה הרבה יותר מהתזונה הנפוצה (המכילה מזון מהחי). הוא השתתף באופן קבוע בכנסים השונים של הקולג' המלכותי לרופאים, ותפיסתו השונה בנושא בריאות ומזון מהצומח לא הייתה פופולרית בקרב עמיתיו למקצוע שתפסו אותו כאקסצטנרי.
ספריו זכו לפופולריות באירופה ובאמריקה. בשנת 1850, הרופא ג'ואל שו (Joel Shew), שהיה סגן נשיא האגודה הצמחונית האמריקאית, הוציא לאור את אחד מספריו[2]. הסופר הווארד ויליאמס (אנ') טען בשנת 1883 בספרו The Ethics of Diet (בעברית: האתיקה של התזונה) כי לם היה מייסד מדע תזונת הצומח בארצו, יחד עם הרופא ג'ורג' צ'ייני (אנ'), וכן היה בין המקדמים הבולטים ביותר לתזונה מן הצומח.
לם השפיע גם על חברו, המשורר הנודע פרסי ביש שלי, שעסק בכתביו בקידום תזונה מן הצומח ובהימנעות מאכזריות כלפי בעלי חיים (המוכר בהם הוא חיבורו 'אישוש התזונה הטבעית' (אנ') משנת 1813).
