זוהי וילה ובה קומה עיקרית כפולה, הניכרת בחלונות המלבניים הגבוהים, עם קומת שירותים נמוכה מתחתיה ולה חלונות צרים, וקומה עליונה מתחת לגג, הניכרת גם היא בחלונות צרים. לווילה שתי חזיתות, אחת מכל צד, הניכרות במבואות בעלות שני טורי עמודים, זה מעל זה. הטור העליון תומך בגמלון ובו מעוצב סמל המשפחה. גרם מדרגות רחב מוביל אל המבואה הראשית של המבנה. טור של שישה עמודים תחתונים עם כותרות יוניות, ומעליו טור של שישה עמודים עם כותרות קורינתיות יוצרים מרפסת מעל המבואה. כך גם בחזית האחורית, אלה שזו הקדמית בולטת מקיר חזית הבניין, ואילו האחורית משוקעת בו.
את מרכזו של הבית תופס חדר מגורים (salone) רבוע גדול. פלאדיו כותב בספרו כי המיקום הפנימי נעשה כדי שאולם זה יהיה מוגן מן החום ומן הקור. לסלון יש תקרת קורות שטוחה, הנתמכת על יד ארבעה עמודים בעלי כותרות יוניות פינתיות. מבחינה זו שונה התקרה מאולמות דומים בווילות האחרות שרובם בעלי קמרונות מקומרים. הכותרות היוניות גולפו באבן על ידי הפסל אוגוסטינו זופו איש פדובה, בעוד שהכותרות הקורינתיות של הקומה השנייה עשויות חרס (טרה קוטה). באולם הגדול עוצבו שתי גומחות חצי עגולות בכל קיר עבור פסלים, בוודאי פסלי אבות המשפחה. עיטורי הפרסקו שעל הקירות נוצרו במאה השמונה עשרה.
